איך לעזור לעיוורים להזמין פיצה ואיפה טעה בגדול מארק צוקרברג?

מייסדי אווינסד רצו להקים סטארט-אפ שיוכלו לספר עליו בבית והחליטו לעזור לארגונים להנגיש את האתרים לבעלי מוגבלויות • וגם למה התבדתה התקווה של מארק צוקרברג שמנהלי קבוצות יפחיתו את האלימות ברשת • השבוע שהיה בהייטק 

מייסד פייסבוק צוקרברג. עדיין מנכ"ל / צילום: Reuters, Jennifer Graylo
מייסד פייסבוק צוקרברג. עדיין מנכ"ל / צילום: Reuters, Jennifer Graylo

שבוע טוב,

גווילרמו רובלס, תושב קליפורניה עיוור, רק רצה להזמין פיצה מדומינו'ס. אחרי שניסה ללא הצלחה להשתמש בתוכנת קורא המסך שלו כדי לבצע הזמנה דרך האתר והאפליקציה של דומינו'ס, רובלס החליט ב-2016 לתבוע את הרשת על שאינה עומדת בחוקי הנגישות לבעלי מוגבלויות. התיק המתוקשר הגיע עד לבית המשפט העליון ודומינו'ס טענה, בין השאר, כי היא מאפשרת לעיוורים הזמנה בדרכים אלטרנטיביות כמו דרך רמקול חכם של אלקסה ולכן לא צריכה להנגיש את האתר. השופטים לא קיבלו את הטענות.

אלא שגם מפעילי אתרים ואפליקציות שרוצים להתאים אותם לבעלי מוגבלויות, כפי שדורש החוק במדינות רבות כמו ישראל, מגלים שזה עניין מורכב למדי. הסטארט-אפ אווינסד, שנחשף השבוע לאחר גיוס של 19.5 מיליון דולר, הוא אחד מאלו שמנסה לעזור לחברות להפוך את עצמן לנגישות דיגיטלית באמת. מאחורי הסטארט-אפ עומדים גל מואב הישראלי ונבין ת'דאני, אמריקאי ממוצא הודי, שעבדו שניהם בחברת הענן ראבלו של בני שניידר ורמי תמיר, שנמכרה לאורקל ב-450 מיליון דולר.

אחרי שסיימו את תקופתם באורקל, הם חיפשו לעשות משהו ביחד. הבחירה הטבעית הייתה להקים חברה בתחומי ההתמחות שלהם, וירטואליזציה ותשתיות ענן, אבל הם רצו משהו אחר דווקא, משהו שאפשר לספר עליו בבית. "הרגשנו שנמאס לנו מהדברים האלה. מה שעשינו בראבלו היה מעניין וכיף אבל עסק בקצה של נושא התשתית וגם לחברים מהתעשייה לא יכולנו להסביר מה אנחנו עושים", אמר לי מואב. "רציתי להתעסק במשהו שגם הילדים שלי יבינו ושיעסוק בבעיה שהיא אמיתית ונוגעת באנשים".

לדברי מואב, גם אתרים שעוברים את מבחני הנגישות הדיגיטלית לכאורה, לא תמיד מאפשרים לעיוורים לבצע בפועל רכישות עם קורא מסך. הבעיה מתחילה בכתיבת הקוד. "אם למשל יש כפתור על המסך, לא תמיד בקוד השתמשו בתגית הנכונה של כפתור ולכן קורא מסך לא ידע מהו האלמנט הזה. לפעמים למפתחים אפילו יותר קל לעשות את זה ככה. אותו דבר קורה עם תפריט נפתח על המסך. כך שבפועל כשאדם עיוור עובד עם קורא מסך הרבה דברים לא עובדים לו ומאוד קשה לו להסתדר ככה", הוא הסביר לי.

הטכנולוגיה של אווינסד סורקת תחילה את ממשק המשתמש של האתר ומזהה את כל האלמנטים האינטראקטיביים שבו, כמו תפריטים נפתחים או שדות להזנה. לאחר מכן הטכנולוגיה משווה את האלמנטים על המסך עם הקוד כדי לזהות האם הוא מעביר נכון את הפונקציונליות. הכלים גם נותנים הצעות איך לתקן את הקוד. ומה עם לקוחות? מואב חושף רק אחד, בנק קפיטל וואן האמריקאי, שגם השקיע בחברה. כל השאר, הוא אומר, מפחדים להודות שהם צריכים עזרה בשיפור הנגישות, כדי לא להיחשף לתביעות כמו דומינו'ס.

סיכום השבוע בהייטק וטכנולוגיה עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן. לשאלות, הצעות והערות - מוזמנים לכתוב לי: ofir-d@globes.co.il

1. איפה הרומנטיקה של הקמת סטארט-אפים

המודל של קבוצת הקמת החברות Team8 נשמע מבחוץ מעט מהונדס וכזה שמוציא אולי חלק מהרומנטיקה של הקמת סטארט-אפ. בגרסה הקלאסית היזם, כמעט כמו אומן, מוצא את הרעיון לסטארט-אפ מהניסיון האישי שלו או מזיהוי צורך עמוק סביבו. אחר כך הוא נלחם לקדם את הרעיון הזה נגד כל הסיכויים ומול חסרי האמונה. אלא שב-Team8 דברים עובדים אחרת.

בתחילה חושבים בקבוצה על נישה שדורשת טיפול. תוך כדי המיפוי נפגשים בקבוצה עם יזמים פוטנציאליים שיוכלו לקדם רעיון משותף בנישה, אבל לא חייבים להביא ידע או מומחיות בתחום. את הרעיון מתקפים כל הזמן מול קבוצת מנהלים בחברות בינלאומיות דוגמת מוד'יס וברקליס. רונן אסיא, שהקים את איטורו עם אחיו יוני לפי המודל הרומנטי דווקא והיום שותף בקרן הפינטק של Team8 הסביר והגן על השיטה בראיון מעניין.

2. קרן גידור של רשתות חברתיות

לסיפור סביב מניית גיימסטופ יש הרבה זוויות ולפי הדיווחים אפילו נטפליקס מתכוונת לעשות ממנו סרט. אם בהתחלה הנטייה הייתה לראות את הצעירים בפורום וול סטריט בטס ברדיט כלוחמים בשיטה, הפרשנויות השבוע התייחסו אליהם יותר כשחקנים המנסים להרוויח מאותה השיטה באמצעות שימוש בכוח של הרשתות החברתיות. אורי פסובסקי הציע להסתכל עליהם כסוג של קרן גידור מבוזרת, שפועלת כדי לדחוף את מחיר המניה למעלה.

"האמצעים הם לא רק ניתוחים מושכלים אלא גם טקסטים נרגשים, ממים או מסרים כמו 💎🙌", הוא כותב. ד"ר קותי שהם מאוניברסיטת ת"א נוטה להסכים בראיון למוסף G: "הפלטפורמות והטכנולוגיה מייצרים כוח, ושוק ההון הוא עולם של ברוטליות פיננסית. כל פעם שלמישהו יש כוח, הוא מפעיל אותו. אם הצעירים מכירים אפליקציות שפועלות בשוק ההון הרבה לפני כולם, נוצר להם יתרון שהוא כוח".

3. תחילת הסוף של דור המייסדים

ביל גייטס פרש מתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט כבר בשנת 2000 (אבל נשאר עוד בסביבה אחר כך). סטיב ג'ובס מת. לארי פייג' וסרגיי ברין נפרדו מגוגל בתהליך שהסתיים ב-2019. ועכשיו ג'ף בזוס התחיל את תהליך ההתנתקות, כשהפך ממנכ"ל אמזון ליו"ר פעיל, מסיבותיו שלו. היחיד שנשאר בעמדת המנכ"ל מבין מייסדי ענקיות הטכנולוגיה הוא מארק צוקרברג.

הנתונים מראים שהחברות ממשיכות לתפקד היטב גם אחרי שהיזמים כבר עזבו, אולי בגלל החפיפה הארוכה והאינטנסיבית שקיבלו היורשים, כמו המנכ"ל הנכנס באמזון אנדי ג'אסי שעובד תחת בזוס מאז 1997, ואולי בשל התרבות הארגונית התחרותית, אפילו דורסנית, שהשאירו המייסדים.

4. הקבוצה ושברה

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג האמין שקבוצות פרטיות יוכלו לפתור חלק מהבעיות של הרשת. ב-2019 הוביל צוקרברג שינוי משמעותי במסגרתו הרשת החברתית שמה יותר דגש על קבוצות פרטיות. המהפך אמור היה לתת יותר כוח למשתמשים עצמם, בדמות מנהלי הקבוצות, לפקח ולסנן תוכן בעייתי כדי להוריד חלק מהלחץ על החברה. אלא שהמציאות הוכיחה שצוקרברג טעה, וקבוצות פוליטיות וחברתיות הפכו למצבור של קריאות לאלימות והפצת שנאה, כשמנהליהם מנצחים על הכל מלמעלה. עכשיו בפייסבוק מנסים לתקן, אולי מאוחר מדי.

5. על סמך התחזית

"ב-SPAC אתה יכול להנפיק כעת לא על סמך ההכנסות היום, אלא אלה של עוד שנתיים-שלוש. שווי של חברות SPAC נגזר מהתחזית". מייסד אוטוטק בן וולקוב מסביר למה בחר להיכנס לנאסד"ק דרך מיזוג עם חברת צ'ק פתוח וחושף את הסכנות בשיטה.

6. ואפרופו ספאק

פיוניר, שמפתחת פלטפורמת תשלומים לספקים ונותני שירותים, תתמזג עם ספאק לפי שווי 3.3 מיליארד דולר. בנוסף, פלטפורמת הרכב החשמלי REE תתמזג עם ספאק לפי שווי 3.1 מיליארד דולר.

7. משרד ליומיים בשבוע

חברות הייטק רבות מבינות שמודל העבודה ההיברידי טוב להן ומחפשות אסטרטגיות יצירתיות לחיסכון בשטח המשרד.

8. הכניסה למדענים בלבד

קרן NFX של גיגי לוי-וייס משיקה זרוע השקעות בתחום הביוטק שתשקיע "בחברות שמנוהלות על ידי המדענים המייסדים שלהן".

צרו איתנו קשר *5988