חלב בלי פרה, דבש בלי דבורה וסטייק בלי בשר: הפודטק כובש את הבורסה של ת"א

חלב בלי פרה, דבש בלי דבורה וסטייק בלי בשר - המגמות שבהן צועדת תעשיית המזון קוסמות גם למשקיעים בת"א • כעשר חברות ושותפויות מתחום הפודטק עשו את דרכן לבורסה המקומית, והן מציעות פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ופוטנציאל מלהיב, אך גם סיכון לאובדן ההשקעה

בשר מתורבת בישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen
בשר מתורבת בישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

כשהכבישים ריקים והדלתות מוגפות, אנשים מסתגרים בבית מאימת הווירוס המדבק, מהרהרים בקץ העולם - ומבשלים. זה מה שמסביר כנראה את הנסיקה במניות הפודטק בבורסה בתל אביב בשבועות האחרונים.

תחום הפודטק (Food technology) מוגדר ככזה העוסק במחקר ופיתוח ובהטמעת תהליכים טכנולוגיים מתקדמים בתעשיית המזון, לשם שיפור המזון והגברת תוצרתו, וכן ליצירת סוגי מזון חדשים, כגון תחליפים לחלב, לבשר ולתוצרת מן החי. זאת, בין היתר, מתוך מחשבה על קיימות ועל ביטחון תזונתי.

סקטור הפודטק הפך כאמור לאחד מיקירי המשקיעים בת"א בתקופה האחרונה, וליצרן חדש של באזז. כבר בתחילת 2020 הוא סומן כדבר הבא אחרי תעשיית הקנאביס, ומאז הונפקו או מוזגו לשלדים עשר חברות ושותפויות מו"פ - הנסחרות בשווי מצרפי של יותר ממיליארד שקל - בתחום שנעדר בעבר כמעט לחלוטין מהבורסה המקומית.

שנת 2021 לא פינקה את התחום בתשואות, אבל כאמור, בשבועיים האחרונים החברות נסחרות בעיקר בעליות, חלקן של עשרות עד מאות אחוזים.

 

הפיתוי של השקעה בפודטק הוא לראות את אחת התעשיות הכי גדולות, ותיקות ומסורתיות בעולם משנה את פניה, וליטול חלק במההפכה שבמהלכה ענקים ישנים נעלמים או משתנים לגמרי, וענקים חדשים צומחים. תעשיית המזון היא אולי אחת האחרונות שבה זה עדיין לא קרה בשנים האחרונות, וכעת ייתכן שהדבר יקרה.

האם חברות הפודטק שנסחרות כיום בבורסה בת"א יכולות להיות הענקיות הבאות בתחום המזון? נראה שלא. חברות המזון החדשות, כמו הישנות, יצריכו נגישות לחומרי גלם, כוח אדם זול וערוצי שיווק חזקים. אבל החברות הללו בהחלט יכולות לספק טכנולוגיה וחומרי גלם חדשניים ואיכותיים לאותן ענקיות חדשות, ולהרוויח מכך יפה.

שוק החלבון האלטרנטיבי לבדו, שבו פועלות רבות מן החברות בתחום הזה בבורסה בתל אביב, צפוי לגלגל תוך מספר שנים כ-15 מיליארד דולר. 

בעבר ידעה ישראל הצלחות גלובליות בתחום המזון, החל מפיתוח עגבניית השרי, דרך מוצרי טבעול - שהיו החלבון האלטרנטיבי הראשון לצמחונים - ועד ענקית התעשייה פרוטרום, שייצרה חומרי גלם לתעשיות הטעם והריח למזון בכל העולם.

לא כל המבורגר יכול להיות מסחרי - או טעים

צריך לסייג: נחמד להשקיע בחברות מתחום מזון, כי כולנו אוכלים, ולכן לכאורה מבינים בזה. כיף לחלום על מדפסת ביתית להמבורגרים, וגם המוצרים המהפכניים שמפתחות חברות הפודטק נראים קרובים מאוד לשוק - אבל זה מתעתע.

כל השקעה בחברת פיתוח, גם לזו נלווים סיכונים משמעותיים: לא תמיד המבורגר שנרקח במעבדה במאמץ רב ובהשקעות עתק באמת מתאים להיות מוצר מסחרי, אפילו אם הוא טעים (ולא תמיד הוא טעים).

זאת ועוד, התחרות בשוקי החלבונים האלטרנטיביים מתחילה להיות גדולה, ושלב בניית ערוצי השיווק תמיד היה הקשה ביותר עבור חברות ישראליות. לא פלא שכל החברות הנסחרות כיום בתל אביב הן כאלה שטרם רשמו הכנסות מפעילותן, והן עומדות לפני השלב המסחרי של המוצר שפיתחו, ולא מנסות להנפיק תוך כדי.

בסופו של דבר, נראה כי המשקיעים בתל אביב מבינים את זה. למרות ההתלהבות, השמות הנוצצים שנמשכו להשקיע בתחום והזינוקים שחוו מניות הפודטק בשבועות האחרונים, בסך הכול החברות הללו נסחרות ברמות שווי לא גבוהות, המייצגות בדרך כלל תשואה שלילית מאז ההנפקה או מאז המיזוג לשלד בורסאי, ומלמדות על כך שיש להן עוד הרבה מה להוכיח.

ביו דבש: לא מעוקצך - אבל כן מדבשך

חברת ביו דבש  מייצרת דבש ללא שימוש בדבורים, לא רק בשביל טבעונים אדוקים, אלא כדי להתגבר על המחסור העולמי בדבורים. ביו דבש יודעת לגדל פרחים ולהפיק מהם צוף שהופך לדבש בתוך "קיבת דבורה מלאכותית". יזמי החברה הם האחים בעלי השם הנבואי אופיר דבש וד"ר אפרת דבש-ריזנפלד. כשהיו ילדים, הם עזרו לאביהם להפרות עגבניות בחממה שלו, בגלל המחסור בדבורים.

בעל המניות הגדול בחברה, הנסחרת בשווי של כ-180 מיליון שקל, הוא עדי צים (24%), לשעבר מבעלי קשת הסופרמרקטים "כמעט חינם" וכיום מבעלי חברת המימון החוץ-בנקאי אס.אר.אקורד ועסקים נוספים.

עדי צים,  בעל המניות הגדול בביו דבש / צילום: יח''צ
 עדי צים, בעל המניות הגדול בביו דבש / צילום: יח''צ

מחזיקים נוספים הם עו"ד אריק קאופמן וירון קיזר, ממשרד עוה"ד KRKR (המחזיקים גם בחברת וילק, שתוצג בהמשך). קאופמן הוא מי שפנה לאופיר דבש, ושאל אותו האם הוא יודע להפוך את תחביב הילדות שלו למוצר מסחרי.

אופיר, בוגר יחידה טכנולוגית בצבא, ואפרת, מהנדסת מזון, לקחו על עצמם את האתגר. החברה מעריכה כי תציג מנת דבש מלאכותי ראשונה במרץ 2022. לאחרונה השלימה החברה גיוס של 11 מיליון שקל בהובלת המשקיעים הקיימים. שמות מוכרים נוספים השקיעו בחברה, אך אינם בעלי עניין, כמו משפחת היהלומנים פוזיילוב ואיש העסקים מוטי בן משה.

וילק טכנולוגיות: המעבדה כפרה חולבת

שוק תחליפי החלב הוא עצום, ומוערך בכ-20 מיליארד דולר. רוב הצריכה היא מטעמי בריאות, אך לטבעונים ושוחרי הסביבה חלק נכבד משוק זה. וילק טכנולוגיות  (לשעבר ביומילק) פונה לקהל זה. החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיה לייצור מעבדתי של חלב בקר וחלב אם (בתאי שד אנושיים בתרבית).

וילק, הנסחרת בשווי של 150 מיליון שקל, מקווה להביא מוצר חלב מתורבת מסחרי לשוק ב-2023, אולם היא עדיין נמצאת בשלב המו"פ, ואין ודאות לכך. עוד לפני כן, היא עשויה להצליח לייצר רכיבים להוספה לתרכובות מזון לתינוקות. וילק קיבלה השקעה של 2 מיליון דולר מהחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל), המחזיקה גם במחלבת טרה.

גם בוילק, כמו בביו דבש, היזמים ובעלי המניות המרכזיים הם קאופמן וקיזר. החברה הוקמה יחד עם פרופ' נורית ארגוב-ארגמן מן האוניברסיטה העברית, המתמחה במטבוליזם של חלב.

וילק הגיעה לבורסה תוך מיזוג לשלד פנטזי נטוורק. לפני כמה חודשים התפתח סכסוף בדירקטוריון, לאחר שעם התפטרות אחד הדח"צים של החברה, התגלו הסכמי ייעוץ של קאופמן וקיזר, שעליהם לא ידעו בעלי המניות.

מיטק: זרוק לי שני שיפודים למדפסת בבקשה

מיטק 3 די  היא ממובילות השוק של פיתוח בשר מתורבת, כלומר בשר שגדל במעבדה, ללא שימוש בחיה אמיתית. כדי להיות טעים, הבשר צריך להכיל את הרכיבים של בשר אמיתי ולשמור על המרקם שלו. לשם כך יש לייצר מגוון סוגי תאים של רקמת בשר - שריר, כלי דם, שומן - ולהדפיס אותם במדפסת תלת-ממדית במבנה זהה לזה של האיבר האמיתי. החברה נוסדה ומנוהלת על ידי שרון פימה, ממייסדי חברת ההדפסה התלת-ממדית ננו דיימנשן.

מיטק הודיעה לפני כחודש כי הצליחה להדפיס סטייק של 104 גרם, אבל הודתה בעצמה כי הדרך ארוכה עד למוצר מסחרי. למיטק מספר מתחרות, כולל הישראליות הפרטיות אלף פארם ופיוצ'ר מיט. היום היא נסחרת בנאסד"ק לאחר שנמחקה מן המסחר בת"א, ושוויה עומד על 84 מיליון דולר.

הסטייק המתורבת של מיטק / צילום: שלומי ארביב
 הסטייק המתורבת של מיטק / צילום: שלומי ארביב

לאחרונה הצטרפו אליה משקיעים נוצצים: השחקן אשטון קוצ'ר, דרך הקרן המשותפת לו ולמאמן גיא עזורי. בעבר השקיעו בה רמי לוי, קבוצת אדום ומספר מוסדיים ישראליים.

נקסטפרם: לא שוקטת על השמרים

נקסטפרם  מתמחה בייצור רכיבי מזון בתוך שמרים. החברה הוקמה על ידי בועז נוי וד"ר צפרא כהן, יוצאי חברת אנזימוטק שנמכרה לפרוטרום ב-210 מיליון דולר ב-2017. נקסטפרם הצליחה לגרום לשמרים לבטא חלבונים בעלי ערך תזונתי שחסר בצמחים. התחרות היא מול מוצרים מחלבון צמחי, כמו סויה, אפונה או שקדים, אשר כבר משווקים היום כתחליפי בשר. היא מאמינה כי היא תחרותית מולם, גם בערך התזונתי וגם בטעם ובריח.

נקסטפרם. טכנולוגיה המתבססת על שמרים / צילום: מצגת החברה
 נקסטפרם. טכנולוגיה המתבססת על שמרים / צילום: מצגת החברה

נקסטפרם, הנסחרת בשווי של כ-120 מיליון שקל, מעוניינת לשווק את רכיביה לא ישירות לצרכן, אלא כחומר גלם - שוק של 3 מיליארד דולר לדברי החברה. לאחרונה חתמה על הסכם עם יצרן משנה המייצר חומרי גלם לתעשיית המזון - חברת GFR Ingredients, שתספק עשרות טונות של החלבון של נקסטפרם ב-2022, לאחר שזו השלימה כבר פיילוט של ייצור החלבון.

לחברה מוצר נוסף, תוסף תזונה נוגד חמצון, שכבר נמכר בקנדה, ומוצרים נוספים בתחום השמרים, שמוסחרו לחברת מאפה. מפעילות זו יש לה בינתיים הכנסות זניחות.

סבוריט: רובוטים לא צריכים סו-שף

סבוריט  מפתחת מערכת לייצור והדפסה של תחליפי בשר מן הצומח, וגם "שף רובוטי", כלומר מערכת אוטונומית שמכינה ללקוח את המוצרים לפי דרישה: ניתן לבחור את רמת השמן, החלבון, את המרקם ואת מידת העשייה. המוצרים כבר נמצאים בשימוש במסגרת שיתוף פעולה ראשוני עם רשת BBB.

סבוריט, הנסחרת בשווי של 170 מיליון שקל, הוקמה ומנוהלת על ידי רחלי ויזמן (המחזיקה 18% בחברה), יחד עם פרופ' עידו ברסלבסקי (10%). המדען הראשי הוא פרופ' עודד שוסייב (10%), ממייסדי החברות קולפלנט, פלנטארק ביו ורבות אחרות. בחברה השקיעו כמה גורמים מוסדיים, ביניהם איש הנדל"ן עידו חג'ג'.

פליינג ספארק: דווקא כן מסוגלת לפגוע בזבוב

חברת פליינג ספארק  מפתחת חלבונים מזבובי פירות. היא צמחה בחממת הפודטק של שטראוס, שמהווה משקיעה אסטרטגית בה (23%). משקיעה נוספת (5%) היא Tahi Union, חברת מזון תאילנדית גדולה.

עופרה שטראוס. השקעה בתחליפי חלב מהצומח ובחלבון מזבובים / צילום: שי יחזקאל
 עופרה שטראוס. השקעה בתחליפי חלב מהצומח ובחלבון מזבובים / צילום: שי יחזקאל

מי צריך חלבון מזבוב? מתברר שזו שיטה הרבה יותר ידידותית לסביבה מאשר הפקת אותו החלבון מפרה. החלבון משמש בתעשיית הקוסמטיקה, בהאכלת דגים, וכן כרכיב מזון לבני אדם וחיות מחמד.

החברה כבר נמצאת בתהליך הקמה של קו ייצור בתאילנד, והיא חתמה עם חברה יפנית על הסכם להפצת מוצרי החלבון והשמן שלה, שייצא לפועל כאשר החברה תעבור לשלב המסחרי. גם לגבי המוצרים האחרים יצרה החברה שיתופי פעולה ראשוניים. יזם ומנכ"ל החברה הוא ערן גרוניך, המחזיק 23% מהחברה הנסחרת, בשווי של 75 מיליון שקל.

שותפויות המו"פ: שתיים קרסו, אחת נסקה במאות אחוזים

שלוש משותפויות המו"פ שנטלו חלק בגל ההנפקות האחרון בבורסה נמנות עם תחום הפודטק. השלוש מכוונות למשקיעים המעוניינים להיחשף לסקטור, אך אינם יודעים באיזו חברה, לבחור או מעריכים את ההשקעה בחברה אחת כמסוכנת מדי. הן מציעות קבוצה של מומחים, האמורים לדעת כיצד להשקיע בצורה נכונה בחברות הפועלות בתחום.

השותפות מילניום פודטק  הוקמה על ידי גיא רוזן, במקביל לתפקידו כסגן יו"ר תנובה, ואיש ההון סיכון חנן שניידר, שניהל בעבר חממת פודטק. היא הגיעה לבורסה כשהיא מחזיקה רק בחברה אחת, סבוריט שהוזכרה לעיל.

מאז ביצעה השותפות השקעות בקצב מהיר: בטיפה גרופ, שפיתחה פתרונות אריזה מתכלים; בגרין קלייה, המפתחת טכנולוגיות קליית קפה ידידותיות לסביבה; ביופיקס, המפתחת תחליפי חלב מן הצומח, ששטראוס היא אחת המשקיעות בה; בנוקו, חברת תוכנה לניהול עסקי מזון; בפיתולון, העוסקת בצבעי מאכל בריאים; בטריפל דאבליו, המייצרת פלסטיק מתכלה מעודפי מזון; ובאג אנד אפ, ספין-אוף של סבוריט לייצור ביצה מן הצומח. כל אלה לא מנעו ממניותיה של מילניום פודטק לרדת ב-30% כמעט מאז הונפקה בבורסה בתל אביב.

ביצועי שותפות נוספת, קרן פיט השקעות , המנוהלת על ידי רוני קוברובסקי, בעבר מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות, גרועים אף יותר: תשואה שלילית של 60% מההנפקה. השותפות ביצעה עד היום שתי השקעות קטנות. האחרת בנוברסיס, שפיתחה טכנולוגיה לעיטוף של כמויות זעירות של רכיבי מזון נחוצים (כמו אומגה 3), כדי להוסיפם למזון מבלי לפגוע לא ברכיבים ולא בטעם המזון. ההשקעה השנייה היא בסופרסקה, המפתחת ציפויים אכילים לתוצרים חקלאיים, המאריכים את חיי המדף שלהם, בלי לפגוע בטעמם ובאיכויותיהם התזונתיות. שתי החברות נמצאות בשלב המו"פ.

רוני קוברובסקי, מנהל השותפות קרן פיט השקעות / צילום: תמר מצפי
 רוני קוברובסקי, מנהל השותפות קרן פיט השקעות / צילום: תמר מצפי

השקעה נוספת, בחברת אנזימוכור, לא יצאה לפועל, אך השותפות נמצאת בתהליך להשקעה בחברת ירוק מיקרוביו, שפיתחה ערכה לזיהוי זיהומים בתוצרת חקלאית.

שותפות ביו מיט , שמתמחה ספציפית בתחום של חלבונים אלטרנטיביים, הוקמה על ידי חברת הסויה סולבר, ג'יל גמון, לשעבר מנכ"ל סוגת; איציק צאיג, בעבר מנכ"ל אסם, ושרה טהור, בעבר מייסדת ומנהלת אקסלרטור פודטק בקנדה.

השותפות הונפקה במרץ 2021. באותו זמן היא כבר החזיקה בחברת רילבייט - חברה מתקדמת יחסית בתחום ההמבורגר מן הצומח; במור אלטרנטיב פודס - המייצרת חלבון מתוצרי לוואי של תעשיית השמן; ובאובו - המפתחת טכנולוגיה שמטרתה להשפיע על תהליך ההתמיינות של ביצי תרנגולת, כדי לבחור את המין הרצוי. מאז ההנפקה הודיעה השותפות על השקעה בחברה המייצרת בשר דגים מתורבת, ובחברה המייצרת בשר מתורבת על בסיס טכנולוגיית הנדסת איברים.

בדצמבר חתמה רילבייט על הסכם שיווק עם חברת ח.י מעדני גורמה למכירת מוצריה של רילבייט באמצעות השותפה. על רקע זה זינקה מניית ביו מיט ב-850% בחודשים האחרונים, למחיר המשקף שווי חברה של כרבע מיליארד שקל. המרוויחים הגדולים הם ככל הנראה יוחנן ואיילת רביע, בעלי מוסך בכפר סבא, המחזיקים 40% בחברה, בשווי שוק של כ-100 מיליון שקל.

צרו איתנו קשר *5988