מדוע המשבר הזה שונה, ואיך כדאי לנהל את הכסף המשפחתי

המשבר בשוק ההון שונה מקודמיו בשל עליית האינפלציה והריבית, ולכן ההתאוששות של שוק ההון צפויה להיות איטית למדי • האם תכנון מוקדם ימנע הפסדים משמעותיים כמו בעבר, או שעדיף לצאת משוק ההון עד שיעבור זעם? • ניהול החיסכון המשפחתי: כתבה 13 בסדרה

טלטלה בשוק ההון. עדיף לצאת עד שיעבור זעם? / אילוסטרציה: Shutterstock
טלטלה בשוק ההון. עדיף לצאת עד שיעבור זעם? / אילוסטרציה: Shutterstock

מתחילת 2022, שוק ההון מתאפיין בעיקר במסכים באדומים, ירידות וטלטלות. נכון לשלב זה, שוק ההון סובל מירידות חדות, לאחר שנים רבות בהן הוא התרומם במהירות, למשל כפי שהיה לאחר פרוץ מגפת הקורונה. לאורך השנים הללו, נוצרה תפיסה ביחס לניהול הכסף, לפיה מוטב לא לגעת בחסכונות בעת משבר. הסיבה: תכנון מוקדם מראש ובניית אסטרטגיה לטווח הארוך צריכה למנוע הפסדים משמעותיים. ברמת העיקרון, תפיסה זו נכונה בבסיסה, אך ברקע המשבר הנוכחי בשוק ההון ושיעור האינפלציה העולה, ייתכן שצריך להטיל בה בספק.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בעבר, משקיעים שלא נרתעו מירידות - הרוויחו

שנת 2008, עשור וחצי אחורה, הייתה שנה בה התחולל משבר הסאב-פריים, שאת השלכותיו שוק ההון חש גם היום. הציבור הישראלי הגיע למשבר הסאב-פריים רגע אחרי שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלו יצאו מהבנקים לבתי ההשקעות, והחלו להתנהל בשוק ההון. המשבר באותה שנה הוביל לירידה ריאלית של 30% בחסכונות, שעיקרה התרחש בספטמבר והלאה. הירידות הרתיעו את החוסכים, שפדו את הכספים או העבירו אותם למסלול סולידי.

 
  

שנה לאחר מכן, התרחש תיקון מהיר מאוד בשווקים, שהחזיר את ההפסדים. משקיעים שעברו מסלול השקעות קיבעו את ההפסד, ואילו משקיעים שמשכו את החסכונות, בייחוד כשהכספים לא היו נזילים, ככל הנראה גרמו לעצמם נזק חמור אף יותר. למעשה, כל מי שמצמץ הפסיד - ולקבע הפסד של 30%, זו מכה כואבת מאוד.

אומנם השקעות סובלות מתנודתיות, אך בטווחי הזמן הארוכים השוק מתקן ונמצא במגמת עלייה. כאמור, תוכנית אסטרטגית אמורה למנוע הפסדים משמעותיים, ולרוב מתמצת בדרך-כלל בארבע שאלות: גיל החוסך, מועד פדיון החיסכון, מטרת החיסכון, ומה ההשפעה של הפסדים. בהתאם לתשובות לשאלות האלו, צריך לבחור מסלול השקעות, כשכלל האצבע - חיסכון מעל 7 שנים מיועד למסלול מוגבר מניות, לטווח שנע בין שלוש לשבע שנים. מנגד, בחיסכון קצר יותר, שמיועד לפחות משלוש שנים וכולל 40% מניות, הכסף יהיה במסלולים דפנסיביים עם שיעור מניות נמוך עד אפסי.

תפיסה זו עבדה לא רע בכלל עד היום. משקיעים שייעדו חסכונות לטווחים ארוכים ולא נבהלו מכל ירידה בשווקים, נהנו מתשואה. לאורך הזמן, החוסכים למדו לנשום עמוק, ולא לעשות צעדים מבלי להבין את הצרכים שלהם לעומק, רק בגלל היסטריה או פאניקה. אבל, ויש אבל אחד גדול, המציאות שהמנטרה הזו התאימה לה, משתנה לנגד עיננו.

האינפלציה עולה, ואיתה גם הריבית

משבר הסאב-פריים הוביל למציאות חדשה, בה הבנקים המרכזיים מסביב לעולם הורידו את הריבית, שנשארה ברמה אפסית. כך העשור וחצי לאחר מכן נהנה מריבית אפסית ואינפלציה נמוכה מאוד. אולם, מצב זה יצר מיסוך - ריבית אפסית יצרה כסף זול, מובילה למחסור באלטרנטיבות השקעה באפיקים סולידיים, ודוחפת את האנשים לקחת יותר ויותר סיכונים בשביל להשיג תשואה. כל זמן שהריבית הייתה אפסית והאינפלציה הייתה נמוכה, גם אם השוק סבל מירידות, המציאות בה לא היו אלטרנטיבות באפיקים הסולידיים לא השתנתה.

 
  

במשבר הנוכחי, המציאות הזו משתנה לנגד עיני המשקיעים. בארצות הברית ובאירופה קצב האינפלציה השנתי כבר עומד על כ-8%, בישראל 3.5% - מעל ליעד האינפלציה של בנק ישראל. עליית האינפלציה מתורגמת על ידי הבנקים לעליות ריבית. במילים אחרות, מכיוון שתנאי המאקרו לא השתנו באופן משמעותי בין 2008 ל-2022 והריבית נשארה נמוכה, חוסכים רבים מעולם לא השקיעו בזמן אינפלציה, וכעת ככל הנראה לא ערים למשמעותה.

השינוי בתנאי המאקרו ניכר מאוד בשוק ההון, ומשפיע גם על ההלוואות שנלקחו (בעיקר משכנתאות), וגם על ניהול הכסף המשפחתי השוטף.

אז כיצד אותם שינויים משפיעים על החסכונות? ראשית, האינפלציה מייצרת שחיקה ודאית של הכסף שלא מושקע. כלומר, אם עד עכשיו הכסף בעו"ש לא הניב תשואה, אך פחות או יותר שמר על ערכו, כעת השחיקה מורגשת. הדרך לרסן אינפלציה עוברת דרך העלאות ריבית, שמובילות לירידות בשוק המניות, שוק שהתחזק מאוד בעשור וחצי האחרון. שנית, לשינוי בתנאי המאקרו יש גם השפעה על אפיקי החוב. העלאת ריבית היא בשורה לא טובה לאפיקי החוב, כיוון שהיא יוצרת עוד אלטרנטיבות השקעה סולידיות בסיכון נמוך יותר. מתחילת השנה אפיקי החוב נפגעו לא מעט.

מה נותר למשקיעים לעשות במשבר הנוכחי?

ברקע הירידות החדות בשוק ההון, מוטב קודם כל לנשום עמוק. העצה הזאת לא השתנתה. אין שום טעם ותוחלת לפעול מפאניקה. אם התוכנית האסטרטגית שלכם להשקעת כספי המשפחה מתייחסת למועד פדיון הכסף, כדאי כעת לשבת ולהבין את ההשפעה של שינויי המאקרו. ראשית, השינויים יוצרים מצב שבו השוק יתנהג אחרת מההתנהגות שלו במשברים האחרונים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. עד היום, השווקים התאוששו מהמשברים הקודמים הודות לריבית נמוכה. אולם כעת, כשהריבית בעלייה, יכול להיות שהתאוששות תהיה יותר איטית וההפסדים לא יחזרו בתוך מספר חודשים, אלא בתקופת זמן ארוכה יותר.

שנית, אם הריבית האפסית מינפה את שוק המניות לרוחבו, כעת יכול להיות שצריך לצלול ולהבין איזה מניות ירדו ויעלו, איזה סקטורים ייהנו מהאינפלציה, ובמקרה של למיתון - איזה חברות יינזקו ממנו יותר.

שלישית, צריך לקחת בחשבון שעליית ריבית יוצרת אלטרנטיבות השקעה לטווח הזמן הבינוני, שלא היו קיימות קודם לכן, ואלו ילכו ויהפכו ליותר משמעותיות ככל שהריבית תמשיך ותעלה.

כשבוחנים אלטרנטיבות השקעה שונות ומשווים תשואות בגופים או במכשירי השקעה שונים, כדאי לוודא שמשווים תפוחים לתפוחים. אם מוצגת תשואה נומינלית, כדאי לנסות להבין מה המשמעות הריאלית שלה.

האינפלציה היא "הסוס השחור" במשבר הזה. ניסיונות לחזות את קצב האינפלציה השנתי בארצות הברית עד כה לא התיישרו עם המציאות. אם אין באמת דרך לדעת איך תתנהג האינפלציה, אין דרך לדעת ברמת ודאות גבוהה אילו העלאות ריבית צפויות להיות, ואין גם אין דרך לדעת אם השוק כבר מתמחר אותן או לא. במילים אחרות, השקעה כעת נעשית בתנאי חוסר ודאות גבוהים, ויכול להיות שהשוק מתמחר את תנאי המאקרו ביתר, או בחסר.

נסיים בשאלה שעולה שוב בימים אלו, כמו בכל משבר. אז מתחילת השנה החוסכים מפסידים. האם כדאי להם לצאת משוק ההון? אין לשאלה הזאת תשובה חד משמעית, והיא משתנה בהתאם לתיאבון הסיכון ולמטרות החיסכון. אי-אפשר לתזמן את השוק, קשה לצאת ערב המפולת ולחזור בדיוק בתחתית וליהנות מהעליות, ורוב החוסכים לא יצליחו לעשות זאת, אלא יגרמו לעצמם נזק בניסיון לתזמן את השוק. מה כן צריך לעשות? להבין שיש שינויי עומק במאקרו כלכלה, ולראות האם ניהול הכספים שלכם מתאים לכך.

צרו איתנו קשר *5988