מאז ומעולם מקורות המים גרמו לסכסוכים, מלחמות ורעב

ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. כתבה חמישה ספרים עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדות פרס מאן בוקר ופרס הספר הלאומי משחק המלכות והמומחים הגדולים

בסרט "צ'יינה טאון", הפילם נואר של רומן פולנסקי מ־1974, שנוצר בהשראת אירועים הקשורים להטיית מים מעמק אוונס שבמזרח קליפורניה ללוס אנג'לס בשנת 1913, ראש העיר, סאם באגבי, מזהיר: "מתחת לבניין הזה, מתחת לכל רחוב, יש מדבר. ללא מים, האבק יעלה ויכסה אותנו, כאילו מעולם לא היינו קיימים!".

המלים האלה מהדהדות בראש בזמן שקליפורניה, בעצם כל המערב האמריקאי, נכנס לעשור השלישי של מה שמדענים מגדירים כ"מגה־בצורת". רמות המים באגם מיד בנבדה, המאגר הגדול ביותר במדינה, ובאגם פאוול באריזונה, השני בגודלו, ירדו לשפל היסטורי.

סכסוכים במסופוטמיה סביב מים

מאז שהתרבויות הקדומות ביותר צצו בסהר הפורה במזרח התיכון, האנושות מנסה לשלוט במשאבי המים, רק כדי להיות מושפלת על ידי הטבע - שמתנגד לשליטה עליו.

השומרים במסופוטמיה, בוני הערים הראשונות, יצרו תעלות ומערכות השקיה על מנת לוודא שהיבולים שלהם יוכלו לעמוד בבצורות השכיחות באזור. התחרות בין ערים הביאה למלחמות וסכסוכים - והובילה, סביב שנת 2550 לפנה"ס, להסכם הראשון בהיסטוריה; ברית בין הערים לגש ואומה ששכנו בדרום מסופוטמיה, במסגרתה הן צריכות לאפשר, זו לזו, גישה אל מקורות המים שלהן.

לרוע המזל, השומרים לא ידעו שצריך לנהל מערכות השקייה בזהירות, זאת על מנת להימנע מזיהום והמלחה מוגזמת של הקרקע. הם זרעו מלח באדמה שלהם, הרסו אותה ובסופו של דבר תרמו להיכחדות התרבות שלהם.

מים היו כלי נשק רב עוצמה בעולם העתיק. פולשים ומגינים הרעילו באופן קבוע את מקורות המים או חסמו בפני האויבים את הגישה אליהם. כשיוליוס קיסר היה תחת מצור באלכסנדריה ב־47 לפנה"ס, פטולמי ה־13, מלך מצרים מבית תלמי, זיהם את מאגר המים המקומי בניסיון לגרום לרומאים לסגת. אלא שהרומאים הצליחו לחפור שתי בארות עמוקות שהובילו אל מים מתוקים בשטח שהחזיקו.

הבצורת ששיתקה את ציוויליזציית המאיה

כמעט בכל יבשת אפשר להיתקל בהריסות מיובשות של ערים, שבעבר היו גדולות. השליטים האחרונים של תרבות המאיה העתיקה בחצי האי יוקטן, בשנים 250-950 לספירה, לא הצליחו להתגבר על בצורת משתקת.

 פירמידת אל קסטיליו בצ'יצ'ן איצה בחצי האי יוקטן / צילום: ויקיפדיה

היא החלה בסביבות שנת 750 ונמשכה בהפסקות עד 1025. כשהמים התייבשו, ציוויליזציית המאיה נכנסה לסחרור קטלני של מלחמות, רעב וסכסוכים פנימיים. עריה באזור השפלה הדרומי, בסופו של דבר, נבלעו על ידי הג'ונגל.

בדרום מזרח אסיה, במהלך המאות ה־14 וה־15, אחת מהמערכות ההידראוליות המתוחכמות ביותר באותה תקופה, לא הספיקה כדי להציל את אנגקור וואט, בירת אימפריית חמר, מההתקפה הכפולה של בצורות ושיטפונות. כיום העיר הזו היא אתר ארכיאולוגי.

40% מאוכלוסיית העולם נאבקת במחסור במים

טכנולוגיה מודרנית, ממתקני התפלה ועד סכרים הידרו־חשמליים, אפשרה לבני האדם להישאר צעד אחד לפני גחמות הטבע, עד עכשיו. על פי האו"ם ומומחי הבנק העולמי ב־2018, כ־40% מאוכלוסיית העולם נאבקת במחסור במים.

סכסוכי מים מתרבים, כולל בארה"ב. גניבות דעת כמו שמתוארות בסרט של פולנסקי הן אולי נחלת העבר, אבל המתחים נותרו. במשך עשורים, המתח באגן קלאמת', שלאורך הגבול בין קליפורניה ואורגון, הפנה קהילות אחת נגד השנייה. פתרון עדיין לא נראה לעין.

ב־1962, הנשיא ג'ון פ' קנדי הכריז: "כל מי שיכול לפתור את בעיות המים יהיה ראוי לשני פרסי נובל - אחד לשלום ואחד למדע". אנחנו עדיין מחכים לאדם הזה.