הביקורות קוטלות, הקהל ממלא את האולמות: הסרט השנוי במחלוקת שמטלטל את ארה"ב

"קול החופש" מבוסס על סיפורו של סוכן CIA שבמהלך שנות עבודתו היה מעורב בחקירות בנושא סחר בילדים ● הפצתו התעכבה במשך חמש שנים, עד שביולי האחרון הוא עלה, באופן עצמאי, בבתי הקולנוע ● בחוגים הימניים־דתיים בארה"ב נטוו סביבו קונספירציות לפיהן לדמויות מפתח בתעשיית הבידור יש קשר לפשעים החמורים העומדים במרכזו ולכן הם עיכבו את הפצתו ● המפיקים השיקו קמפיין המבוסס על השיווק העתיק - מפה לאוזן, ומעריכים כי הוא הוליד הכנסות בגובה של עשרות מיליוני דולרים

אפי ליפשיץ | 20.08.2023

כרזת הסרט ''קול החופש''

כרזת הסרט ''קול החופש''

1

הקיץ, השיח הקולנועי היה ממוקד סביב הכישלונות של "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל" ו"הפלאש", שני סרטים שקיוו שיהיו שוברי קופות, אל מול ההצלחה הכבירה שרשמו "ברבי" ו"אופנהיימר". אלא שהסרט הכי מפתיע, מסקרן ובלתי צפוי כרגע הוא "קול החופש", סרט עצמאי, נטול כוכבים מרשימת ה־A-list, שמשחקים בו ג'ים קאביזל ("הפסיון של ישו", "הקו האדום", "הרוזן ממונטה כריסטו") ומירה סורבינו ("אפרודיטה הגדולה", "רומי ומישל").

נכון לכתיבת שורות אלה הכנסותיה של דרמת המתח הזו מתקרבות לכ־160 מיליון דולר בארה"ב לבדה, עוד לפני שהוקרנה במדינות נוספות. המספר הזה הוא לא פחות מפנומנלי, ודאי ביחס לסרט שהופק בתקציב דל ממש, 14.5 מיליון דולר בסך הכול; שהופץ ע"י אולפן קטן בשם "אנג'ל סטודיו", במינימום השקעה כספית בשיווק ובפרסום, ובנוסף לכל אלה עוסק בנושא אפל וקשה מאוד: סחר בילדים.

2

"קול החופש", שכתב וביים הקולנוען המקסיקני אלחנדרו מונטברדה, הוא סיפור בדיוני עם שורשים אמיתיים. הוא מבוסס על סיפורו האמיתי של טים בלארד, לשעבר סוכן CIA והסוכנות לביטחון לאומי (אותו מגלם ג'ים קאביזל), שבמהלך שנות עבודתו היה מעורב בחקירות רבות בנושא ניצול ילדים. למרות שהצליח להכניס לכלא פדופילים רבים, הוא נותר מתוסכל: הוא מעולם לא הצליח להציל אף אחד מהילדים, גם לא לגלות מה עלה בגורלם.

ב-2006 החוק שונה: כעת היה אפשר להעמיד לדין אמריקאים שביצעו פשעים נגד ילדים במדינות אחרות. בלארד נשלח לאתר את העבריינים. באחת המשימות, בקולומביה, אחרי שהתבקש על ידי הממונים עליו לחזור הביתה, טרם השלמת המשימה, הוא התקשר לאשתו. היא עודדה אותו להתפטר מהעבודה ולהישאר בקולומביה עד להשלמת המשימה. איש התקשורת האמריקאי השמרני גלן בק עזר לו לגייס כסף שיממן את שהותו בקולומביה. לאחר מכן בלארד גייס מספיק כסף כדי להקים ארגון משלו שתכליתו מאבק נגד סחר בילדים.

3

דרכו של "קול החופש" להצלחה היתה ארוכה. מונטברדה כתב את התסריט באמצע העשור הקודם, אחרי שראה את תוכנית התחקירים האמריקאית "60 דקות" שעסקה בסחר בילדים. מי שהיה מופקד על הפקת הסרט היה אנג'ל סטודיו, אולפן קטן שעוסק בהפקות הממומנות חלקית בעזרת מימון המונים. חברת "פוקס המאה ה-20" היתה אחראית להפצתו.

הסרט היה מוכן להפצה כבר ב-2018, אלא שבעיה אחת עמדה בדרכו: "דיסני" רכשה את פוקס, וכחלק מהרכישה קיבלה את הסכם ההפצה שלה. דיסני החליטה, בדומה לרבים מהפרויקטים שקיבלה בעסקה זו, לאפסן את "קול החופש". במשך חמש השנים האחרונות ניסה אנג'ל סטודיו להחזיר את הזכויות אליו, בין השאר בעזרת מימון המונים. במרץ 2023 הוא הצליח.

4

מונטברדה אמר שהעיכוב היה בסופו של דבר מבורך: "אנשים לא היו מוכנים לסרט הזה אז. העיכוב הוסיף לו פרסום". בין היתר הוא התכוון לציוץ ויראלי שכתבה אישה בשם ג'וי ריבורן, שהזדהתה כאם אמריקאית שמרנית. בציוצה רמזה שהבחירה של דיסני לא להפיץ את הסרט אינה מקרית, ושלמדיה המיינסטרימית, שאינה אוהדת את הסרט, יש מה להסתיר בכל הנוגע לנושא הטעון הזה. דונלד טראמפ התייחס גם הוא לחוסר האהדה שמגלה התקשורת כלפי הסרט בהודעה מיוחדת: "כלי תקשורת ליברלים כמו 'ניו יורק טיימס', 'לוס אנג'לס טיימס' ו'הוליווד ריפורטר' סירבו לפרסם ביקורות על הסרט, בעוד ש'רולינג סטון', 'וושינגטון פוסט', CNN ו'הגרדיאן' השמיצו אותו וזלזלו במיליוני צופים שרכשו כרטיסים להקרנות".

5

הציוץ של ג'וי ריבורן ותגובתו של טראמפ מהדהדים את תחושותיו של הקהל השמרני באמריקה כלפי הסרט: הוא אימץ אותו לחיקו והוא זה שבעיקר ממלא את האולמות. בחוגים ימניים־דתיים גם נטוו קונספירציות סביב דמויות מפתח בתעשיית הבידור, לפיהן יש להן קשר לפשעים החמורים העומדים במרכז "קול החופש". טענתו של ג'ים קאביזל כי סוכניו התנתקו ממנו בעקבות הסכמתו לשחק בסרט, רק ליבתה עוד יותר את תיאוריות הקשר. מנגד, הציבור הליברלי בארצות הברית רואה בסרט עלילת דם. מלאני מקפרלנד, אחת ממבקרות הטלוויזיה הידועות בארצות הברית קבעה כי היצירה הזו היא "היסטריה המונית המונעת על ידי קונספירציות".

6

אנג'ל סטודיו זיהה את הפוטנציאל הוויראלי של המחלוקת והשיק קמפיין ייחודי תחת הכותרת Pay it Forward - "תעבירו את זה הלאה", המבוסס על השיווק העתיק והאפקטיבי ביותר בעולם - מפה לאוזן. הקמפיין קרא לצופים שראו והתרשמו מהסרט לרכוש כרטיסים עבור אחרים. בסיומה של כל הקרנה הוקרן על המסך קוד QR שהוביל לאתר בו ניתן לשלם עבור הכרטיסים לאחרים. מעריכים כי הקמפיין הזה הוליד הכנסות בגובה של עשרות מיליוני דולרים.

7

בימים האחרונים דווח כי אחד מ-6,000 מהאנשים שמימנו את הסרט, פביאן מרטה, נעצר במיזורי בחשד לחטיפת קטין. ב"ניוזוויק" נכתב שמרטה התרברב בתרומתו לסרט ברשתות החברתיות: "הסרט מתמודד עם נושא קשה מאוד ונדרש מאמץ יוצא דופן להביא אותו לבתי הקולנוע. אני גאה בכך שיש לי חלק קטן בזה", כתב מרטה בעמוד הפייסבוק שלו. נותר רק לראות האם מעשיו ישפיעו על ההכנסות העתידיות של הסרט שהצליח, כנגד כל הסיכויים, להפוך להפתעה הקולנועית של הקיץ.

צרו איתנו קשר *5988