משפט הבזק של נוכל הקריפטו: למה זה לא יכול לקרות גם בישראל

החודש הורשע היזם האמריקאי סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, בשבעה אישומים של הונאה וקנונייה בהיקף של מיליארדי דולרים, במה שהוגדר על ידי התובע כ"אחת מההונאות הפיננסיות הגדולות בהיסטוריה האמריקאית". ההליך המשפטי שנערך נגדו בבית המשפט הפדרלי במנהטן נמשך 11 חודשים מתחילתו ועד הרשעתו, וחודש אחד בלבד לקח לשמוע את כל העדויות, ולחבר המושבעים בבית המשפט הפדרלי במנהטן לקבוע כי הוא אשם בביצוע העבירות. דינו ייגזר במרץ 2024.

● WSJ | השותפים לשעבר של סם בנקמן פריד משיקים בורסת קריפטו חדשה
● זינק ביותר מ־120% השנה: הביטקוין בשיא של שנה וחצי 

אם משווים את משך ניהול המשפט למשפטים המתנהלים בישראל - הפער עצום. איך יכול להיות שקיימים כאלו פערים בין מערכות המשפט, למרות הדמיון בדרך הבאת הראיות לביהמ"ש? השווינו לתיקים בישראל ועמדנו על ההבדלים בין שיטות המשפט בעזרת שלושה עורכי דין העוסקים במשפט האמריקאי.

עו"ד קליף פיליג, שותף במשרד מיתר ומומחה למשפט אמריקאי, מסביר כי בחוקה האמריקאית מעוגנת זכותו של הנאשם למשפט מהיר. יש מדינות שמחייבות משפט בארה"ב תוך 60 ימים, אחרות מספר חודשים. בישראל, לפני הגשת כתב האישום קיים שלב של שימוע לנאשמים שאינם עצורים. שלב זה לוקח חודשים ארוכים בתיקים הגדולים. בארה"ב לא קיימת זכות זו.

עו"ד דיוויד איי. מילר, שותף בפירמת גרינברג טראוריג הבינלאומית, המתמחה בתיקי צווארון לבן, ולשעבר תובע פדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק שבו נערך המשפט של בנקמן-פריד, מספר כי המשפט כולו, מהגשת כתב האישום ועד ההרשעה, נמשך 11 חודשים. בשונה מישראל, את כתב האישום צריך לאשר בשלב הראשון חבר מושבעים גדול. מילר מסביר שעל חבר המושבעים לקבוע אם יש "יסוד סביר להאמין שהנאשם ביצע לפחות חלק מהפשעים המיוחסים לו". רק אם ייקבע כך, המשפט יתקדם לשלב הבא.

 קליף פיליג שותף משרד עוה''ד מיתר מומחה למשפט אמריקאי / צילום: תומר יעקובסון

אמיר ברמלי, אביב טלמור ודניאל בירנבאום כמשל

עו"ד ג'ון הילברכט, ראש מחלקת צווארון לבן, חקירות ואכיפה ממשלתית במשרד DLA Piper, ולשעבר תובע פדרלי גם במחוז הדרומי של ניו יורק, מסביר כי אם חבר המושבעים הגדול יסכים שיש ראיות, הוא יאשר את כתב האישום, וכי במרבית המקרים הפדרליים חבר המושבעים מאשר.

 עו''ד ג'ון הילברכט / צילום: DLA PIPER

בשלב הבא, לממשל יש חובה להמציא את המסמכים שעליהם מבוסס האישום לנאשם ולעורך דינו. חובה זו קיימת גם בישראל, רק שכאן היא גוררת שורה ארוכה של דיונים על מסמכים שלא הועברו וראיות חסויות, שנמשכים חודשים רבים ואף למעלה משנה. כך היה במקרה של אמיר ברמלי, שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל. מהגשת כתב האישום ביוני 2016 חלפו שנתיים עד שהחלה שמיעת ההוכחות. במשך אותם שנתיים התקיימו דיונים שנגעו לייצוג, בקשה לבטל את האישומים ובקשות לחומרי חקירה.

גם אצל אביב טלמור, מייסד יוטרייד למסחר אלגוריתמי, שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף מצומצם יותר, של 76 מיליון שקל, התנהלו הליכים מקדמיים במשך שנה וארבעה חודשים, שעסקו בחומרי החקירה.

מקרה נוסף המדגים את הימשכות ההליכים המשפטיים בארץ הוא במשפטו של דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים לשעבר, שכלל לא נשמעו בו עדים. הוא הודה בחודש שעבר בהסדר טיעון בשימוש במידע פנים. הדיון הראשון בתיק התקיים רק שנה לאחר הגשתו, וכל השנה הראשונה עסקה בהעברת חומרי חקירה ודיונים מקדמיים. כמעט שנתיים חלפו מבלי שנשמעו עדים עד להצגת ההסדר.

אחת הסיבות לפערים: קצב שמיעת העדים

ובחזרה להליך האמריקאי: מילר מסביר כי לאחר אישור כתב האישום על ידי חבר מושבעים גדול, בשלב הבא מתנהל המשפט מול חבר מושבעים קטן, שמונה בדרך כלל 12 אזרחים. אלו צריכים לקבוע אם הנאשם ביצע את העבירה מעבר לספק סביר, נטל גבוה יותר מהשלב הקודם. השופט הוא שיטיל את העונש.

לדברי הילברכט, התביעה מביאה את העדים שהם בעלי משמעות למשפט לעמדתה. הוא מתאר התנהלות דומה לישראל: "הצדדים יכולים להסכים על זימון עדים (לוותר על עדותם בביהמ"ש) ולהסכים על עובדות, אבל בגדול הראיות מגיעות דרך עדות העדים ומוצגים".

 דיוויד מילר / צילום: גרינברג-טראוריג

"המחוז הדרומי של ניו יורק עובד במהירות, יותר ממחוזות אחרים", אומר מילר, ומוסיף כי חודש לשמיעת ההוכחות אינו זמן קצר בהכרח. גם הילברכט תומך בכך ומסביר כי משפטים בפני חבר מושבעים קטן נמשכים בין יומיים לשלושה חודשים, תלוי בהיקף הראיות.

אחת הסיבות לפערים הוא בקצב שמיעת העדים. בישראל, העדים לא נשמעים ברצף אלא מספר ימים בחודש בלבד, ובתיקים הגדולים והחשובים, כמו במשפטו של ראש הממשלה נתניהו, שלושה ימים בשבוע לכל היותר. לעומת זאת בארה"ב, שמיעת העדים מתקיימת באופן רציף כל יום.

מילר מתאר כי המשפט של בנקמן-פריד התנהל ברצף בימים שני עד שישי למעט ימים מסוימים שהשופט ביטל. לדברי עו"ד פיליג, "בגלל שיש חבר מושבעים שמשביתים אותם מעבודתם - יש דיונים חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. בישראל שלושה ימים בשבוע נחשב הישג".

הבדל נוסף נעוץ במשך הזמן שהעדות של כל עד נמשכת. משך העדות תלוי בחלקו של העד אך בישראל נהוג לאפשר לצדדים לחקור את העדים המרכזיים במשך ימים ארוכים ועד למספר חודשים. בארה"ב זה לא קורה. לדברי פיליג, רוב המשפטים מסתיימים בתוך שבועות. "ההגנה צריכה לחקור נגדית את העדים מייד לאחר עדותם, ולהביא את העדים שלה אחרי שהתביעה מסיימת. בישראל זה לא פועל ככה. נותנים זמן להתכונן לשני הצדדים".

כך, משפטו של ברמלי נמשך מהגשת כתב האישום ועד הרשעה ארבע שנים וארבעה חודשים. גם המשפט של טלמור התנהל במשך ארבע שנים, שנתיים וחצי מתוכן נשמעו עדויות וניתנה הכרעת דין. המשפט של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר, נמשך 3.5 שנים ועסק בעשר פרשיות.

כל המקרים האחרונים נחשבים למשפטים מהירים מאוד ביחס להיקף חומרי החקירה ומורכבות האישומים. במקרים הקיצוניים, משך המשפטים מגיע בישראל גם ל-8-9 שנים, כמו במקרה של עו"ד רונאל פישר, שהואשם בריבוי פרשיות של שוחד ועבירות נוספות. המשפט נמשך עד היום ועדיין לא החלה פרשת ההגנה.

ההבדלים בשלב הסיכומים ומתן פסק הדין

הבדל משמעותי נוסף הוא בשלב הסיכומים. פיליג מסביר כי בארה"ב, "מייד אחרי שהעדים הציגו את הראיות, עוברים לסיכומים בעל פה. אלו יכולים להיות באותו היום למשך מספר שעות. בארץ השופטים מאפשרים סיכומים בכתב לכל צד, באופן המעכב במספר חודשים".

עוד הבדל מצוי בדרך מתן פסק הדין. עו"ד הילברכט מסביר שחבר המושבעים מקיים דיון מיד לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות. משך הזמן הוא בין יום למספר ימים ולא נכתב פסק דין. "חבר המושבעים נדרש לסמן 'אשם' או 'לא אשם'".

"כמה שעות נחשב למהר" אומר פיליג. "אם נקבע שהנאשם לא אשם אין למדינה זכות ערעור. אם הנאשם הורשע, הוא זכאי לערעור".