האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

מניות הפיננסים מובילות את העליות בבורסה בת"א בשנה האחרונה וגם בחודש החולף - בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות הניבו למשקיעים בהם תשואה שנתית תלת ספרתית. מניית הבורסה עצמה אינה יוצאת דופן בכך והיא זינקה בשנה האחרונה (עד תחילת המסחר ביום ד') ב־140%, לשווי של כ־6 מיליארד שקל. זאת בזמן שמדד הדגל ת"א 35 עלה בכ־50%. מאז נרשמה הבורסה למסחר בשנת 2019, הניבה המניה שלה תשואה חלומית של מעל ל־800%.

● מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?
● האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

ועם ביצועים שכאלה, אין פלא שבעלי המניות הגדולים בבורסה, המנוהלת בידי איתי בן זאב ללא גרעין שליטה, מתחילים לממש מניות כדי להיפגש עם הכסף. בשבוע האחרון מכרו קרן הגידור מניקיי פרטנרס וקרן של חברת התרופות הדנית נובונורדיסק את רוב מניותיהן בבבורסה (ובסך הכול כ־10% מהמניות) תמורת 500 מיליון שקל ו־150 מיליון שקל בהתאמה. מי שהפיץ את מניות מניקיי היה בנק ההשקעות UBS, כשבצד הרוכש עמדו גופים מקומיים וזרים. את מניות נובונורדיסק בבורסה רכשה כלל ביטוח. בתגובה צנחה מניית הבורסה ביום ד' בשיעור של עד 7%.

המכירה שעוררה ביקורת

עבור מניקיי, אותה מוביל שיין פיינמור האוסטרלי, מדובר במימוש שני של מניות הבורסה לאחר שבינואר השנה היא מכרה לידי הבורסה עצמה מניות בכ־200 מיליון שקל. בסך הכול עמדו המימושים של שתי הקרנות הזרות על כ־850 מיליון שקל - ולאחריהם מחזיקה מניקיי קצת מעל 5% ממניות הבורסה ונובונורדיסק כ־3%. שתי הקרנות נכנסו להשקעה בבורסה בשנת 2018 לפי שווי של 550 מיליון שקל - פחות מעשירית משווייה הנוכחי.

נזכיר כי המכירה הראשונה של מניקיי לידי הבורסה עוררה ביקורת ציבורית, ולאחר אותו מימוש נפלה מניית הבורסה ב־9% תוך יומיים, ואף הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגדה. אלא שכיום גבוה מחיר המניה ביותר מ־50% ביחס למחיר שבו רכשה הבורסה את מניותיה, כך שגם מבחינתה מדובר נכון להיום בעסקה מצוינת.

מניית הבורסה נוסקת לנוכח השיפור המתמיד בתוצאותיה העסקיות, בד בבד עם התפתחות שוק ההון המקומי והצטרפות של משקיעים רבים למעגל המסחר בשנים האחרונות. עם זאת, מי שנהנה מהפריחה במניית הבורסה הם בעיקר משקיעים זרים, ואין בה ולו בעל עניין מקומי אחד לרפואה. נראה שמוסדיים המחזיקים במניות הבורסה (ובהם כאמור כלל ביטוח) מעדיפים להישאר מתחת לרדאר עם החזקה של פחות מ־5%, כך שלא יהיו מחויבים בדיווחים על שינוי בהחזקותיהם.

סיבה מרכזית לכך היא השינוי המבני שעברה הבורסה בשנת 2018, אשר הוציא את מרבית מניותיה (72%) מידי חברי הבורסה (בנקים ובתי השקעות מקומיים) והעבירן לידי מספר גופי השקעה זרים, בראשות מניקיי.

בנק זר שיווק למשקיעי חו"ל

המהלך, שעליו ניצח המנכ"ל בן זאב, נועד להכין את הבורסה להנפקה שבוצעה שנה לאחר מכן, בדרך של הצעת מכר על ידי אותם גופים זרים. את המהלך הוביל בנק ההשקעות הזר ג'פריס, ששיווק את מרבית המניות הנמכרות לידי משקיעים מחו"ל.

שלב נוסף בהיפרדות הבנקים הישראלים שנותרו להחזיק במניות הבורסה התרחש בתחילת 2024, כאשר 18% ממניות הבורסה שהחזיקו נמכרו, שוב על ידי בנק ג'פריס לידי גופים זרים. בין הרוכשים באותה הפצה היה גם המיליארדר ביל אקמן ואשתו הישראלית נרי אוקסמן, שרכשו כ־5% ממניות הבורסה בכ־100 מיליון שקל - נתח ששווה כיום פי 3 לערך.

בסיכום הרבעון הראשון השנה עלו הכנסות הבורסה ממרבית סוגי השירותים שהיא מוכרת (עמלות מסחר וסליקה, מדמי רישום ואגרות ומשירותי מסלקה) ב־21%, ל־131 מיליון שקל, ובשורה התחתונה קפץ הרווח הנקי ב־39% והסתכם ב־36 מיליון שקל.