"שחקנית שולית בבורסה": מימושי הקרן הנורבגית לא עצרו את הראלי במניות הבנקים

קרן העושר הנורבגית ממשיכה במסע המימושים שלה בישראל. הקרן, שמנהלת השקעות עתק בהיקף של כ־2 טריליון דולר ברחבי העולם, דיווחה כי מכרה את החזקותיה בארבעה מהבנקים הגדולים בישראל, בשל "סיכון בלתי מתקבל על הדעת שהחברות תורמות להפרות חמורות של זכויות הפרט במצבי מלחמה וסכסוך".

● מסע המימושים נמשך: קרן העושר מכרה את החזקותיה במניות הבנקים
● כותרות העיתונים מהעולם | המדינה שמבקרת את ישראל, וממשיכה לקנות ממנה נשק

על פי הקרן, הסיבה מאחורי המהלך נוגעת לפעילות הבנקים מעבר לקו הירוק. "על ידי מתן שירותים פיננסיים שהם תנאי הכרחי לפעילות בנייה בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים... תרמו לתחזוקת ההתנחלויות הישראליות", נכתב בהודעה.

המניות שנמכרו הן של בנק הפועלים , לאומי , מזרחי טפחות , הבינלאומי ופיבי (בעלת השליטה בבינלאומי). מי שנעדר מהרשימה הוא דיסקונט, אך לא מן הנמנע שהקרן הקדימה למכור את החזקותיה בבנק. נכון לסוף המחצית הראשונה של השנה, היקף ההחזקות של הקרן בחמשת מניות הבנקים עמד על כ־678 מיליון דולר (כ־2.3 מיליארד שקל).

"אם זה לא היה מתפרסם לא היינו יודעים"

למרות היקף המכירה החריג, בשוק המקומי מסרבים להתרגש. "אני חושב שנקודתית, ההשפעה על סקטור הבנקים לא דרמטית, וראינו את העוצמה של המניות. מן הסתם, זאת לא ידיעה טובה, אבל רק אם נראה עוד גופים, בעיקר גופי השקעה, שמחליטים לצאת מהשקעה בישראל, נבין שבאמת יכולה להיות השפעה", מעריך אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון.

להערכתו, "בכל מקרה, ההשפעה הינה על מחירי המניות, וההשפעה על פעילות הבנקים והתוצאות שלהם הינה אפסית". גישה דומה מציג אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של קבוצת פרופיט פיננסים, שמסביר כי "מה שחשוב זה אם הרווחיות של החברות תיפגע, ולא מי מוכר ומי קונה את המניות שלהן".

לדבריו, הקרן ככל הנראה ניסתה למכור בהדרגה ובאמצעות עסקאות מחוץ לבורסה, כדי לא לטלטל את המחירים ולהפסיד. "בסופו של דבר לקרן יש אחריות מקצועית בסיסית, כמו לכל מנהל השקעות בעולם, לצאת מהשקעה ככל הניתן מבלי להשפיע על המחיר. היא מחויבת לכך".

ואכן, מניות הבנקים לא נפגעו: למחרת הודעת הקרן הן דווקא עלו ב־2.9%. גם בשבוע האחרון בו לפי הדיווחים בוצעה המכירה בפועל, מדד הבנקים בבורסה רשם עלייה של 5%. "אם המימוש לא היה מתפרסם בתקשורת, לא היית יכול לנחש שמשהו כזה קרה", אומר קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

לדבריו, מחזורי המסחר הגבוהים במניות והביקושים הגדולים, כמו כן המומנטום החיובי והרכישות של המוסדיים המקומיים שמסיטים השקעות מחו"ל לישראל - כולם סייעו לבלוע את המכירה הגדולה מבלי להשאיר חותם.

זאת ועוד, בשוק מצביעים על כך שמדדי המניות בישראל המשיכו לעלות במהלך החודש, למרות ההודעות החוזרות של הקרן על מימוש חלק גדול מהחזקותיה בארץ. כך, מאז הודיעה הקרן על המהלך לראשונה, בתחילת החודש, מדד ת"א 35 עלה בכ־5%, בזמן שמדד ת"א 90 קפץ ב־8%.

בשוק לא חוששים מאפקט כדור שלג

גם במבט רחב יותר, בשוק מביעים ביטחון לגבי העתיד ולא חוששים מגל של משיכת השקעות על ידי קרנות נוספות. "בסוף מדובר ברוכש שולי בבורסה הישראלית, וגם אם הוא יביא לסחף של זרים, סביר להניח שהמוסדיים הישראלים יכנסו לתמונה וירכשו מהם במחירים נמוכים וכך יעשו תשואות גבוהות יותר ללקוחות הישראלים", מעריך כהנוביץ'.

שגב מאקורד מוסיף כי מדובר בהחלטה פוליטית יותר מכלכלית: "יש להבדיל בין גופים ממשלתיים עם אג’נדה, כמו הקרן הנורבגית, לבין גופים פרטיים שמסתכלים קודם כל על הערך הכלכלי. כל עוד החברות מציגות דוחות טובים, נראה גופים שממשיכים לקנות ולהחזיק במניות".

הוא מוסיף, כי "על כל גוף שיוצא יש גוף שנכנס. השוק הישראלי מראה בתקופה האחרונה תוצאות יוצאות דופן, ככה שזה לא משהו שהוא צריך לחשוש מפניו. זה לא נעים מבחינה הצהרתית, אבל בשורה התחתונה, בערך הכלכלי, זה לא משהו שאמור להשפיע על השוק הישראלי", מסכם שגב.

החברה האמריקאית שעל הכוונת

בנוסף למניות הבנקים, הודיעה הקרן כי מכרה את החזקותיה ביצרנית ציוד הבנייה האמריקאית קטרפילר. הסיבה: דחפורים מתוצרת החברה "שימשו את הרשויות הישראליות להרס בלתי חוקי נרחב של רכוש פלסטיני", בלשון הודעת מועצת האתיקה של הקרן. "להערכת המועצה, אין ספק שמוצרי קטרפילר משמשים לביצוע הפרות נרחבות ושיטתיות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי".

עוד נמסר כי החברה "לא יישמה צעדים למניעת השימוש", ומכיוון שאספקות נוספות צפויות קיים סיכון גבוה להמשך ההפרות הן בעזה והן בגדה המערבית בעתיד.

זו לא הפעם הראשונה שהקרן מממשת מניות של חברות שאינן ישראליות בגלל הקשר שלהן לישראל. במהלך השנה החולפת החליטה הקרן למשוך את השקעותיה מאחת מהמניות הלוהטות בוול סטריט - פלנטיר האמריקאית, המפתחת תוכנות לניתוח ביג דאטה על בסיס בינה מלאכותית, ועובדת בעיקר עם סוכנויות מודיעין וצבאות ברחבי העולם. הרקע הוא הפעילות שלה עם מערכת הביטחון הישראלית.

עם זאת, עוד לפני המלחמה ידעו יחסי הקרן, שהוקמה ב־1990 כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט הנורבגי, עם השוק המקומי בעיקר מורדות. בסוף 2023 היא מכרה את החזקותיה בקבוצת דלק, לאחר שניו־מד אנרג'י שבשליטתה חתמה הסכם לפיתוח שדות גז במערב הסהרה, שטחים שכבשה מרוקו בסוף שנות ה־70 ונמצאים תחת מחלוקת בינלאומית.

שנים קודם לכן, ב־2009 החליטה הקרן למכור את מניותיה באלביט מערכות בשל העובדה שמכרה ציוד שסייע לבניית גדר ההפרדה. שנה לאחר מכן היא מימשה את החזקותיה בחברות הבנייה דניה סיבוס, שיכון ובינוי ואפריקה ישראל בנימוק ש"לקחו חלק בבנייה ופיתוח של התנחלויות". אליהן הצטרפו במהלך השנה החולפת, גם חברת האנרגיה פז וחברת התקשורת בזק, שמניותיהן נמכרו עוד בטרם המהלך האגרסיבי של הקרן בחודש האחרון, בגלל פעילותן בשטחי יו"ש.

בתחילת החודש מכרה הקרן החזקות ב־11 חברות ישראליות וניתקה קשר עם המוסדות הפיננסיים המקומיים המנהלים עבורה השקעות. במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר הפרסום הודיע מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן, כי היא "מתכוונת למשוך את השקעותיה בחברות ישראליות נוספות", אם כי הדגיש שאינה מושכת לחלוטין את פעילותה בישראל.

הרקע למהלך הוא לחץ ציבורי גובר בנורבגיה בחודשים האחרונים. סקרים מצביעים על כך שיותר מ־65% מהציבור במדינה תומכים בחיסול מלא של ההשקעות בישראל. בחודש הבא תתקיימנה בחירות כלליות, והממשלה הנוכחית שמנסה לשמר את כוחה - קואליציית מרכז־שמאל - מתמודדת עם ביקורת עזה מצד האופוזיציה משמאל, כמו גם מדעת הקהל הרחבה שפנתה בחדות נגד ישראל מאז התקפות הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר והמלחמה בעזה.