צעד טכני אך סמלי: מאחורי החלטת האוצר להוציא את הליך רישום האג"ח מאירלנד

החלטת החשב הכללי במשרד האוצר להעביר את רישום אגרות החוב הממשלתיות מאירלנד ללוקסמבורג, שנחשפה בגלובס, היא תוצאה של תהליך ארוך של הידרדרות ביחסים בין שתי המדינות. המהלך מגיע לאחר חודשים של אמירות קשות במיוחד מצד בכירים אירים על המלחמה בעזה, כולל השימוש במונחים כמו "רצח עם" ו"הרעבה" - אמירות שהגיעו גם לאוזני גורמים באוצר באופן ישיר במגעים רשמיים.

● האנליסטים בטוחים: הבורסות האלה בדרך למהפך אחרי שני עשורים
● בלגיה תקדם חרם מוצרי התנחלויות ותאסור כניסת שרים קיצוניים

הזדמנות להשתדרג?

מבחינה כלכלית טהורה, למהלך אין כמעט השפעה. באירופה, על מנת להנפיק איגרת חוב, כחלק מהתשקיף יש צורך לרשום איגרת למסחר בבורסה מסויימת. כך שלמעשה תפקידה של אירלנד ברישום אגרות החוב הישראליות היה טכני בלבד - תהליך שאמור לאפשר מכירה של אגרות חוב בלתי סחירות ברחבי אירופה. הרישום שימש בעיקר לגיוסי ארגון הבונדס באירופה, שהם חלק זניח מכלל גיוסי הבונדס המתבצעים בעיקר באמריקה, שהם עצמם מהווים נתח מזערי מעוגת האג"ח של ישראל.

ההנפקות הבינלאומיות הגדולות של ישראל ממילא כבר רשומות בלוקסמבורג. במרץ 2024 גויסו 8 מיליארד דולר בהנפקת ענק, ובפברואר 2025 גויסו 5 מיליארד דולר נוספים. שתי הנפקות אלו, כמו כל אגרות החוב הגלובליות המרכזיות של ישראל, רשומות בדוכסות הקטנה והעשירה.

באוצר סבורים שאם כבר, מדובר דווקא בהזדמנות. לוקסמבורג אכן מהווה מרכז פיננסי משמעותי הרבה יותר מאירלנד בתחום הרלוונטי, ונחשבת לאחת הבורסות המובילות בעולם לרישום אגרות חוב בינלאומיות. היא הייתה הראשונה בעולם לרשום Eurobond ב־1963, ומאז שמרה על מעמד דומיננטי בשוק האירופי. למעלה מ־70 מדינות רושמות לפחות חלק מהחוב הריבוני שלהן בלוקסמבורג, כולל ארגונים על-לאומיים כמו הבנק האירופי להשקעות והבנק העולמי.

אף שמבחינה כלכלית ישירה ההשפעה זניחה, קיים חשש שהצלחת הלחץ הציבורי באירלנד תיתן השראה לגופי מחאה פרו-פלסטינים במדינות אחרות להפעיל לחצים דומים על גופים פיננסיים. זוהי דוגמה לאופן שבו מעמדה המדיני המתדרדר של ישראל על רקע המלחמה מתחיל לחלחל גם לתחום הפיננסי. החלטת ישראל מסמנת נקודת שפל חדשה ביחסים עם אירלנד ומדגישה את האתגר הגובר של המדינה להתמודד עם ביקורת בינלאומית הולכת וגוברת ברחבי העולם ובאירופה בפרט.

"ניצחון של המפגינים"

באירלנד בירכו על העובדה כי אישור תשקיפי האג"ח הממשלתי הישראלי עבר ללוקסמבורג, ותלו את המהלך בקמפיין הציבורי והפוליטי של החודשים האחרונים שקרא לבנק המרכזי של אירלנד "לנתק מגע" עם ישראל בנושא זה. "מדובר בניצחון של המפגינים", כתב ה"אייריש טיימס" והוסיף כי מהלך העניינים המדויק שהוביל לשינוי עדיין לא ברור, אך כי מדובר בהישג לתנועת המחאה הפרו־פלסטינית. "האם הרשויות בישראל שינו את דעתן בלחץ ההפגנות באירלנד, או שהבנק המרכזי האירי הבהיר שאינו מעוניין לעשות זאת או שלא יאשר הנפקות חדשות בזריזות? ...(בכל מקרה) מדובר בניצחון למפגינים שהעלו את הנושא ושהפעילו קמפיין לשנות את מהלך העניינים".

בין המפלגות הפוליטיות שפעלו נגד אישורי התשקיפים הישראלים היתה מפלגת "שין פיין" מהאופוזיציה, שכבר בעבר ניסתה להפסיק את הקשר בין הנפקת האג"ח הישראלי לבנק המרכזי של אירלנד באמצעות חקיקה.

הממשלה הנוכחית באירלנד מחזיקה גם היא בעמדות ביקורתיות מאוד כלפי ישראל, ולא היססה לכנות את הנעשה בעזה כ"ג'נוסייד". אירלנד מובילה מהלך בתוך האירופי בניסיון להשעות את הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד, להטיל סנקציות פוליטיות וכלכליות על ישראל ולהטיל אמברגו נשק מחייב על חברות האיחוד האירופי. בדצמבר האחרון, במהלך יוצא דופן, סגרה ישראל את השגרירות במדינה עד להודעה חדשה.

נשיא אירלנד, מייקל היגינס, טען בדצמבר האחרון ביחס ללחימה של ישראל בגבול הצפון כי "נתניהו פגע בריבונות של שלוש משכנותיו - לבנון, סוריה, וברצונו למעשה להקים התנחלות גם במצרים". במקביל, אירלנד פנתה לבית הדין בהאג בבקשה להשתתף בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, והעלתה דרישה להרחיב את הגדרת "רצח העם" כדי להרשיע את ישראל בפשע.