כפי שנחשף בגלובס: האוצר משיק תוכנית תמריצים למוסדיים שישקיעו בתשתיות

משרד האוצר פרסם היום (ב') להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, המיועד להרחיב את תנאי הפטור ממס לקופות הגמל בהשקעות בפרויקטי תשתית, נדל"ן והייטק. בכך מעלה האוצר לפסים מעשיים את התוכנית שנחשפה בגלובס בחודש יולי, כאשר העקרונות המרכזיים נותרו כמתוכנן: הסרת החסמים הרגולטוריים המונעים מקופות הגמל לנצל את מלוא הפוטנציאל ההשקעתי שלהן במשק הישראלי.

● מה הכסף שלכם עשה באוגוסט? חברת הביטוח שעקפה את כולם ובית ההשקעות שנשאר בתחתית
● מנכ"ל האוצר: "תקציב הביטחון מתנהל בלי תקרה וחורג מכללי המינהל התקין"

בעוד שרשות שוק ההון מאפשרת כבר היום לקופות גמל להשקיע בהיקפים גדולים בפרויקטים, הפטור ממס מוגבל לתקרות נמוכות יחסית. התזכיר מאשר את העלאת התקרה מ-50% ל-75% עבור השקעות משותפות של מספר קופות גמל, על-ידי הרחבת הוראה שחלה עד כה רק על "קרן טכנולוגיה עילית".

עוד נקבע כי קופות גמל יחידות יוכלו להשקיע בהטבת מס בגובה ההשקעה המרבית המותרת על-ידי רשות שוק ההון. המשמעות היא העלאת התקרה מ-20% בלבד ל-49% עבור קופת גמל בודדת.

חידוש בתזכיר שפורסם הוא הענקת סמכויות פיקוח למנהל רשות המסים. לפי ההסדר המוצע, תיקונים עתידיים בהוראות הפיקוח, "אשר ירחיבו את אפשרויות ההשקעה של קופות הגמל, יצריכו אישור של מנהל רשות המסים לצורך הכללתם בתחולת הפטור ממס". מנגנון זה מהווה מעין מעצור בטיחות כדי לוודא שהרחבת ההשקעות לא תפגע בעקרונות המס.

בנוסף, מנהל רשות המסים יוכל "לקבוע כי שיעורי החזקה מסוימים או סוגי השקעות מסוימים לא יזכו את קופת הגמל בפטור", באופן שיאפשר יצירת הבחנות ספציפיות למקרים בהם ההשקעה אינה תואמת את מטרות הפטור.

המגבלות כיום דוחפות את המוסדיים להשקיע בחו"ל

תזכיר החוק חושף נתונים מעבודת המטה שביצע הצוות הפנימי באוצר לאורך השנה האחרונה, בהובלת סמנכ"ל המשרד יוראי מצלאוי. לפי הנתונים, קופות הגמל משקיעות 71% מההשקעות האלטרנטיביות שלהן בנדל"ן זר, לעומת 34% בביטוחי חיים ו-65% בקרנות פנסיה. כמו כן, ממוצע ההחזקות בנכסים אלטרנטיביים של הגופים המוסדיים בישראל עומד על 16%, לעומת 34% בקרנות פנסיה בארה"ב. הנתונים מחזקים את הרציונל המרכזי של האוצר לשינוי, שהמגבלות הנוכחיות דוחפות את הגופים המוסדיים להשקיע בחו"ל, דווקא בניגוד לאינטרס הכלכלי הישראלי.

באוצר הסבירו כי המצב הנוכחי יוצר "הקצאה לא יעילה של השקעות קופות הגמל, עלויות עסקה גבוהות, הסטה לחו"ל של השקעות מסוימות וחוסר שוויון בין קופות הגמל לקופות ביטוח". השינוי אמור לאפשר לקופות הגמל, המנהלות כמעט טריליון שקל, להפוך לגורם דומיננטי בהשקעה בתשתיות ובבנייה בישראל.

השינוי רלוונטי במיוחד נוכח צבר הפרויקטים הגדול והיקר לשנים הבאות, בהם המטרו (150 מיליארד שקל), תוכנית החומש לרכבת (40 מיליארד שקל), תוכנית החומש לכבישים (מעל 20 מיליארד שקל) ופרויקטים צבאיים כמו קריית התקשוב בבאר שבע (7 מיליארד שקל) וקריית המודיעין בנגב (11 מיליארד שקל).

באוצר מתכוונים לקדם את התוכנית בחקיקה ללא תלות בהתקדמות העבודה על תקציב 2026. אם דיוני הכנת התקציב יופשרו מקיפאונם המתמשך, ניתן יהיה בהמשך לאחד את חקיקת תמריצי ההשקעות למוסדיים אל תוך חוק ההסדרים הנלווה לתקציב 2026.