הבורסה זינקה, השקל התחזק אבל דבר אחד עיקרי העיב על הכיס: מסכמים שנה בכלכלה

למרות הסנטימנט השלילי שהעיב על סיום השנה העברית, הבורסה זינקה משמעותית בתשפ"ה, במיוחד לאחר "מבצע הביפרים" נגד חיזבאללה בלבנון, ועוד יותר מאז מבצע "עם כלביא" מול איראן. נראה שאלה הסירו חלק מהחששות הגיאו־פוליטיים שמרחפים באופן קבוע מעל שוק ההון המקומי.

הדבר בולט במיוחד לאור ביצועי מדד הדגל של וול סטריט, ה־S&P 500, שסבל מטלטלות המכסים שהציב טראמפ באפריל. הצטיינו במיוחד בתשואות בשוק הישראלי - ענפי הבנקים והביטוח. כל זאת הוביל להגדלת היקף הנכסים בידי הציבור, בעיקר בקרנות הפנסיה החדשות שהגדילו דרמטית את שוויין בשנה האחרונה.



השקל התחזק דרמטית בשנה האחרונה, בין היתר על רקע המגמה הדומה של שוק ההון המקומי. בנוסף, פערי הריבית - בישראל היא נותרה גבוהה ובמערב נמוכה יותר - מביאים להתחזקות נוספת של המטבע המקומי. עוד תרמה לכך ירידת פרמיית הסיכון של ישראל בעקבות השינויים הגיאו־פוליטיים והתפתחויות במלחמה.

ככלל, הדולר נחלש מול רוב המטבעות המשמעותיים בשנה האחרונה, אך השקל התחזק במיוחד מולו גם בהשוואה אליהם. ההשפעה היא הקלה על היבוא, שכן השקל קונה יותר מוצרים במטבע חוץ, אך מנגד מקשה על היצוא, מאחר שהרווחים במטבע חוץ ניתנים להמרה לפחות שקלים.

יחס החוב לתוצר, שמייצג את כמות החוב של הממשלה והגופים הציבוריים ביחס לכלל התוצר במשק, ידע טלטלות דרמטיות. מירידה עקבית עד 2020, הוא זינק בעת משבר הקורונה ואז צנח שוב. אך בשל המלחמה יחס החוב שוב קפץ למעלה, והפעם ההשפעה שלו גבוהה יותר בשל הריבית הגבוהה בישראל, שמשולמת למחזיקי איגרות החוב הממשלתיות.

אחד האתגרים של התקציבים הקרובים, על פי בנק ישראל, הוא חזרה למתווה חוב יורד. ובכל זאת, מצבה של ישראל עדיין טוב משל רוב מדינות המערב, שצברו חובות כבדים ב־20 השנים האחרונות. אך בישראל, כמובן, נדרש "מרווח תמרון" תקציבי גדול ביותר, בשל החשש הביטחוני ופרמיית הסיכון.

האינפלציה השנה, מאוגוסט 24 לאוגוסט 25, עומדת על 2.9%. לראשונה זה הרבה זמן בתוך תחום היעד של בנק ישראל. מתחילת השנה העברית באוקטובר 2024, המחירים עלו בממוצע ב־2.6%. אך מחירי המזון עלו באותם חודשים ב־3.1%, ומחירי הדיור במדד המחירים לצרכן (מחירי השכירות) עלו בלא פחות מ־4.2%. מנגד, מחירי ההלבשה וההנעלה, שירדו משמעותית בשנים האחרונות, ממשיכים לרדת ב־8.8% בעשרה חודשים בלבד. ובכל זאת, לאחר שבשנה שעברה השכר הריאלי עלה משמעותית, דווקא השנה הוא האט מאד, כך שהשכר הריאלי (בניכוי מדד המחירים) נשאר כמעט זהה מאוקטובר האחרון ולמעשה נשחק ב־0.8%.

בעוד שמחירי השכירות בעלייה - מחירי הדירות לרכישה דווקא ירדו באופן עקבי בחודשים האחרונים (מפברואר 25). נראה כי הריבית הגבוהה והשפעות המלחמה עשו את שלהן, ועל כן מגמת הירידה במחירים. כמו כן, יש גבול גם לכמה הנחות "עקיפות" שאפשר להציע דרך מבצעי מימון ודומיהם, ולכן הקושי של היזמים מתבטא גם במחירים.

מאחר והירידה המדוברת החלה בפברואר השנה. למעשה, מחירי הדיור עדיין גבוהים יותר משהיו ערב ראש השנה הקודם. האם הם צפויים להמשיך לרדת? עוד מוקדם מכדי לדעת.