פשרה בייצוגית נגד וולט על פער המחירים בין האפליקציה למסעדות

כל מי שמזמין אוכל דרך וולט מכיר את התחושה: אותה מנה, אותה מסעדה - אבל לא תמיד אותו מחיר כמו בתפריט שעל הקיר. הפער הזה, שמלווה את שוק המשלוחים כבר שנים ומעורר לא מעט ויכוחים בין צרכנים, מסעדנים ופלטפורמות, עמד במרכז תובענה ייצוגית שהוגשה לפני כשלוש שנים נגד וולט. את התביעה הגיש חן שמילו באמצעות עורכי הדין אלרן שפירא בר-אור ומיכאל אדלר.

● דרך הוואטסאפ: לדווח על שליחי וולט נעשה קל יותר
● פורסמה חלוקת המכסות ליבוא גבינה צהובה; מה יהיה המחיר לצרכן?

היום (ד') אישר בית המשפט המחוזי בלוד את הסדר הפשרה בתיק, וההליך הסתיים - מבלי לקבוע כי וולט הפרה את החוק, וללא פסיקה שנוגעת לסעיפי הפגיעה בתחרות.

התביעה עסקה בסעיף ה-Price Parity (תיאום מחירים) בהסכמים של וולט עם מסעדות, שלפיו מחיר מנה באפליקציה לא יהיה גבוה ממחירה במסעדה עצמה. לטענת התובע, ההתניה עלולה להביא דווקא לעליית מחירים עבור צרכנים שמגיעים פיזית לבית העסק.

מנגד, וולט, שיוצגה על-ידי עורכי הדין ניר קהת, שי בקל וסיוון וולקן ממשרד ארנון, תדמור-לוי, טענה לאורך כל ההליך כי אין בסיס אמפירי לטענה הזו, וכי מדובר בסעיף צר שמטרתו למנוע אפליה בין לקוחות המשלוחים לבין לקוחות במסעדה.

וולט תעביר 5.5 מיליון שקל - אך אין בכך הודאה

ההסדר אושר ללא התנגדויות ציבוריות. ההסדר עצמו אינו מבטל את סעיף אלא מבהיר את נוסחו: מסעדות יוכלו להציע הנחות ומבצעים מכל סוג בבית העסק עצמו - כמו Happy Hour או מבצעי מועדון - וההשוואה בין המחיר במסעדה למחיר באפליקציה תתייחס למחיר התפריט המלא, לפני הנחות.

במילים אחרות, המחיר הבסיסי צריך להיות זהה, אך הגמישות המסחרית בשטח נשמרת.

לצד ההבהרה החוזית, ההסדר כולל גם רכיב כספי: וולט תעביר 5.5 מיליון שקל לקרן לניהול תובענות ייצוגיות. הסכום אינו מבוסס על קביעת נזק או הודאה כלשהי, ונקבע משיקולים פרקטיים של סיום ההליך. הכסף ייועד לסיוע לעסקים קטנים, בדגש על מסעדות, ובפרט ביישובי עוטף עזה ובצפון.

מוולט נמסר בתגובה כי "המדיניות של וולט מאז ומתמיד אפשרה גמישות רבה לבית העסק, לצד הגנה על הלקוחות מפני העלאות מחירים. הפשרה שאושרה משקפת בדיוק את האיזון הזה".