כולנו זקוקים לחסד: על השורה התחתונה של מגילת רות

1

"אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין
עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות, א', ט"ז)

לפני כ־3,000 שנה, בשדות בית לחם, עמדה אישה מואבייה בפני בחירה שתגדיר אותה לנצח. חמותה נעמי, אבלה לאחר מות בעלה ושני בניה, מבקשת לחזור למולדתה. היא פונה אל כלותיה ומבקשת מהן לשוב לבתיהן במואב. רות סירבה וענתה תשובה שהייתה לתיאור אולטימטיבי של נאמנות בתרבות האנושית. ולא רק שהיא דבקה בנעמי, היא אף חתמה במילים: "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר".

● קאן נכנע לכוחות השוק ונתן לטיקטוק להשתלט על השטיח האדום
● על התרופה הנגישה והזולה שמחכה לנו במגירה - המוזיקה

מגילת רות, שנוהגים לקרוא בחג השבועות, מגוללת סיפור פשוט לכאורה: זרה שמגיעה לארץ חדשה, מבקשת להרוויח את לחמה (בליקוט שיבולים בשדה) ומוצאת אהבה. אלא שמתחת לפשטות הזו מסתתרת שאלה נצחית - מה פירושה של נאמנות אמיתית?

רות נשארת מסורה אף שאין לנעמי דבר להציע לה. לא כסף, לא רכוש, לא ביטחון. היא מוכנה לוותר על חייה האישיים מתוך תחושת נאמנות. לא נאמנות מתוך חובה או פחד, אלא מתוך בחירה חופשית, ברגע שבו איש לא מסתכל.

2

בדיוק לפני שנה, בטקס סיום הלימודים של ישיבה יוניברסיטי, נאמה רייצ'ל גולדברג פולין - אמו של הירש, שנחטף ונרצח בשבי חמאס. היא הודתה להם על שעמדו לצד משפחות החטופים מהיום הראשון, מבלי לבדוק הבדלי השקפה או זהות, ועמדו על המשותף ולא על המפריד. היא השוותה את מעשיהם לרות שהצהירה "באשר תלכי אלך" - קשירת גורל מתוך אהבה ונאמנות. היא גם שיתפה גם תובנה אישית עמוקה שלמדה מהטרגדיה שפקדה את משפחתה: בחיים האלה, אנשים הם לא מה שהם אומרים, חושבים או מאמינים - אלא מה שהם עושים. כפי שעשתה רות.

המאבק להשבת החטופים היה דוגמה לנאמנות חסרות פשרות, מהמבחנים הקשים שעם ישראל הכיר. חודשים ארוכים של אי־ודאות, בעוד בארץ התחולל מאבק בלתי פוסק: בכיכרות, במסדרונות הכנסת, מול התקשורת. המשפחות סירבו לאפשר לעולם לשכוח.

3

בעולם המקראי, מרבית הסיפורים נסובו סביב מלכים, מצביאים ונביאים - גברים. מגילת רות מעניקה במה לא שגורה דווקא לאישה. רות היא דמות יוצאת דופן בנוף המקראי. היא אינה גיבורה בזכות כוח פיזי או סמכות שלטונית, אלא נוכח תכונות כמו נאמנות, חמלה, מסירות והתמדה. שכן, מקושרות לנשים ולפן הטיפולי שלהן. בסיפור הזה, תכונות נשיות מובלטות ומוקרות. הוא נבנה סביב עולמן הפנימי, הבחירות שלהן והקשר ביניהן.

4

ואכן קשר נשי ניצב פה במרכז, זה של רות ונעמי. בעולם שבו לנשים כמעט שלא הייתה במה ציבורית, הן מצליחות להניע יחד מהלך שמשפיע על ההיסטוריה היהודית.

רות שוברת, גם אם בעדנה, את גבולות התפקיד שנועדו לנשים בתקופתה. אולי משום כך דמותה ממשיכה להדהד עד היום.

5

אילו רות הייתה זרה שנוחתת היום בישראל של ימינו, איך החברה הישראלית הייתה מגדירה אותה? מהגרת, פליטה, עובדת זרה? רות מגיעה מבחוץ - לא רק גיאוגרפית, אלא גם תרבותית ולאומית. היא בת לעם המואבי, שמשורטט במקרא כאויב מר לישראל. כל התמרורים מאותתים לה לשמור מרחק.

אלא שבמקום להיאחז בזרות שלה ולהתרחק - היא מתקרבת. במקום טינה או סגירת חשבון, היא בוחרת באנושיות. רות ובועז נישאים ומולידים את עובד - סבו של דוד המלך.

6

ובסיפור הזה מובלטת קריאה לעם היהודי. לנקוט חמלה ולגלות חסד, שכן בחירות אלה היה חלק בבניית מלכות ישראל. גילויי החמלה לא היו רק של רות - הם היו גם כלפיה, כשהותר לה ללקט שיבולים בפאתי השדה.

גילויי החמלה ניכרו לכל אורך המגילה. מהחלטתה של רות לדבוק בנעמי ("יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי", א', ח'), דרך בועז שעושה חסד עם רות בשדה ("ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים", ב', כ') ובסוף כשרות מבקשת שיישא אותה לאישה ("ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" , ג', י').

יש שתהו למה נכללה מגילת רות בתנ"ך. בהיעדר מוסר השכל מובהק, עולות ממנו התכונות הללו, של חמלה ונתינה, ובכך ניתן לצבוע אותה: מגילה של חסדים.