פרשת סלייס: תוכנית ההסדר של המנהל המורשה אושרה בביהמ"ש

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר במלואה את בקשת המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב, לתוכנית הסדר לחברת סלייס.

● נפגעי סלייס ערערו על סגירת התלונות: "מחדל של המשטרה"
● "לא מטיל אחריות": התנגדות להסדר המוצע בפרשת סלייס

נזכיר כי סנדרוב מונה לפני כשלוש שנים למנהל מורשה של סלייס בעקבות ביקורת של רשות שוק ההון, במסגרתה נמצאו ליקויים חמורים בפעולת החברה, בעיקר בכל הנוגע לקופות גמל בניהול אישי, שהעלו חשש לגורלם של כספי חלק מהעמיתים, ולאחר בדיקות נוספות התברר כי ההיקף של הפרשה ושל כספי העמיתים שנעלמו נאמד במאות מיליוני שקלים.

סנדרוב עמד בבקשתו על כך שמדובר בהליך ייחודי ותקדימי, שכן זו הפעם הראשונה שממונה מנהל מורשה לחברה מנהלת של קופות גמל, וגם התקדימים הדומים בתחום הביטוח לגישתו אינם דומים לפרשה זו.

תוכנית ההסדר מציגה תהליך מפורט לבירור והסדרת זכויותיהם של עמיתי "הקרנות הלבנות", עמיתי "הקרנות האדומות", הספקים והנושים. בבקשה נכתב מדובר בהסדר ייחודי במסגרתו יהיו עמיתים הזכאים לקבל חלק משמעותי מהכספים, בעוד אחרים יקבלו את חלקו, כתלות בכספים שיתקבלו כתוצאה מהליכים משפטיים. "חלקם יקבלו את הכספים בטווח הזמן הקרוב, ואחרים בתלות במועדים בהם יתקבלו הכספים מצדדים שלישיים", כך נכתב.

עוד הובהר כי גיבוש תוכנית ההסדר אינו מביא לידי סיום את פרשת סלייס, הדורשת תפעול שוטף והליכים אקטיביים למיצוי זכויות העמיתים. תוכנית ההסדר, נכתב, "מיועדת לתקן את הכשלים שהתגלו בחברה, למזער את הנזקים ואת חיסרון הכיס שנגרמו לעמיתים ולנושי החברה, והיא נועדה לפעול להגשמתם ככל הניתן של מטרות ויעדים" - כגון החזרת הקופות הלבנות לתפקוד תקין, איתור והשבה של נכסי הקרנות האדומות, מיפוי נזקים וחבויות לעמיתים ולנושים אחרים, איתור מקור מימון לטובת ביצוע ההסדר ועוד.

תוכנית ההסדר מייחדת מקורות חלוקה ייעודיים ליעדים ספציפיים, שנושים אחרים של החברה לא יוכלו להיפרע מהם. כך, עמיתי הקרנות הלבנות יוכלו לפדות או לנייד את כספיהם לפי העניין. עמיתי הקרנות האדומות יהיו זכאים להיפרע ממימוש הנכסים בקרנות האדומות ובחשבונות המעבר וכן מסכומים שיתקבלו אם יתקבלו כנגד מארגנים, סוכנים וצדדים שלישיים.

תוכנית ההסדר ל"קרנות הלבנות"

הקרנות הלבנון הן קופות הגמל בניהול אישי אשר ביחס אליהן נפתחו חשבונות נפרדים. הבקשה טוענת כי נותרו בקרנות הלבנות כ-1,800 עמיתים, אשר שווי השקעותיהם עומד על כ-1.8 מיליארד שקל.

תוכנית ההסדר הנוגעת לעמיתי הקרנות הלבנות מבחינה בין עמיתי קרנות בהן קיים קושי לפדות או להנזיל את הנכסים - לבין קרנות שאין בהן קושי כזה.

בכל הנוגע לעמיתים שהשקיעו בקרנות לבנות מוגבלות, נקבע כי בשלב זה לא ניתן לטפל בבקשות ניוד או פירעון של העמיתים בשל אי-סחירות הנכסים, תוך שצוין כי החברה בוחנת פתרונות אפשריים עבור עמיתים אלה.

ביחס לעמיתי קרנות לבנות חופשיות המבקשים לממש את זכויותיהם, בשלב הראשון תינתן עדיפות לעמיתים שהם בני 60 ומעלה, מתוך הכרה בצורכי הנזילות המוגברים של אוכלוסייה זו. בשלב השני תינתן עדיפות לעמיתים בני 50 ומעלה, ובשלב השלישי לעמיתים בני 40 ומעלה.

תוכנית ההסדר בנוגע לעמיתי "הקרנות האדומות"

תוכנית זו כוללת את חלוקת העמיתים לאשכולות לפי מארגנים, כאשר כל אשכול עומד בפני עצמו. בנוסף, הבסיס לקביעת חלקו של כל עמית בכספים שיחולקו הוא סכום ההשקעה הנומינלי של העמית בניכוי ההלוואה שקיבל.

עמיתי הקרנות האדומות ישתתפו בחלוקה מאשכול אליו הם משויכים באופן יחסי ליתרת חבות הבסיס, כאשר ראשית יחולקו כספים לעמיתים שלא קיבלו הלוואות, במטרה להשוות בין מצבם לבין מצב העמיתים שקיבלו הלוואות.

המנהל המורשה פנה בשם החברה לרשות המסים, בבקשה לגבש מתווה שיאפשר דחייה או ביטול של חבות העמיתים במס בעת ניוד הכספים לקופות גמל אחרות.

על-פי תוכנית ההסדר המוצעת, על-מנת לקבוע את זכות כל עמית ביחס לקרנות האדומות, המנהל המורשה פועל ויפעל לזיהוי ההשקעות שביצעו עמיתי הקרנות האדומות ובאיזה אשכול קרנות אדומות בוצעה ההשקעה, תוך בדיקה אודות הלוואות שהועמדו לעמיתים כנגד ביצוע ההשקעות וסכומן, ככל שאכן הועמדו הלוואות.

בסיום ההליך ניתן יהיה להבין מה סכום ההשקעה הנומינלי שהשקיע ומה סכום ההלוואה שקיבל אם קיבל. זכותו של עמית להשתתף בחלוקת נכסי הקרנות האדומות תיעשה ביחס לסכום השקעתו הנומילי בניכוי ההלואות.

עוד נקבע בתוכנית ההסדר לקרנות האדומות כי עד למועד חלוקתם יופקדו הכספים שייגבו עבור עמיתי הקרנות האדומות בקופת החלוקה של כל אשכול מארגן קרנות, וכי לשם שמירה על כספי העמיתים והשאת התמורה, החברה תפתח שתי קופות מסלולים חדשות: גמל לחיסכון וקרן השתלמות על שמונה מסלולי השקעה בכל אחת מהן.

תביעות חוב

בתוכנית ההסדר נקבע הסדר מקיף לגיבושן של תביעות חוב. על-מנת להקל על העמיתים נקבע כי הם לא יידרשו להגיש תביעות חוב עם סכום ההשקעה הנומינלי שהעמית השקיע, וכי השבת הסכומים תיעשה באופן יזום על-ידי החברה.

באשר לנושים שאינם עמיתים של סלייס, שחבות החברה כלפיהם קודמת למועד מינוי המנהל המורשה ולמתן צווי העיכוב, אלה יידרשו להגיש תביעות חוב. עם זאת, כל עוד לא יעמדו לרשות המנהל המורשה מקורות לתשלום לנושים שאינם עמיתי החברה, הוא לא יידרש להכריע בתביעות החוב שיוגשו.

תוכנית ההסדר מפרשת את המקורות העיקריים שיעמדו לרשות סלייס והמנהל המורשה לצורך מימוש ההסדר: כספים המצויים בחשבונות המעבר וכספים שייאספו מהקרנות האדומות, גביית דמי ניהול וזכויות כספיות אחרות מהעמיתים, מכר זכויות הניהול בקופות, תביעות כנגד צדדים שלישיים, הלוואה מטעם המדינה, ערבות המחייבת קבלת אישור שר אוצר ועוד.

סדר החלוקה

מימון הוצאות ניהול החברה ופירעון הלוואות המדינה לא ייעשו באמצעות כספי עמיתים אלא רק מכספים שיתקבלו מבעלי מניות או מכוח תביעות נגד נושאי משרה) ולא יעלו על 50%, החזר בשיעור 15% מחבות הבסיס בקרנות האדומות אשר במועד הצו הגיעו לגיל פרישה, החזר החבות לעמיתים בקרנות האדומות, תשלום פיצוי בגין תביעות חוב של עמיתים, תשלום תביעות חוב לנושאים ותשלום חוב נדחים.

התנגדויות נוספות הן מצד העמיתים והן מצב בעלי השליטה נגעו לתוביעות ההשבה כנגד עמיתים, תיעדוף בין קהוצות עמיתים, הכרעה בתביעות החוב שיוגשו ועוד.

עוד פורטו ההתנגדויות להסדר. כך לפי העמית ערן ברק מדינה, למשל, ההסדר מתייחס לעמיתים כמי שנקלעו לתאונה נטולת אשם לכאורה, ולטענתו יש בהסדר הוראות בעייתיות, כגון פטור מתשלום ריבית פיגורים לעמיתים, הטלת מימון על קופת הניהול המורשה וצמצום היקף ההשבה של עמיתי הקופות הלבנות.