חוק מכר דירות

קבלן המכסה עצמו כנגד כל סוג של תביעה בגין איחור מפאת "כוח עליון", אינו מוגן מתביעה מפאת תנאי מקפח

קבלן המכחיש את עצם ליקויי הבנייה, או שאינו מצליח לתקן את הליקוי, עלול להפסיד את זכותו לתקן ליקויי בנייה

הפסיקה נוטה יותר ויותר ליחס חשיבות לפרוספקט שהקבלן מפיץ לצורך שיווק הדירות, עד כדי כך שהפרסום, עליו מסתמך הלקוח, יכול להיחשב לחלק מחוזה הרכישה

תביעה בגין ליקויים יסודיים בקונסטרוקציה יכולה להתיישן תוך 10 שנים מיום סיום הבנייה

הנזקים היו נמנעים אילו ביצע המפקח את מלאכתו כדבעי. משלא עשה כן - עליו לשאת במלוא התוצאות, שכן נטל על אחריותו לבצע פיקוח צמוד על הבנייה

מחזיקים, במסגרת עיקול זמני בטרם ניתן פסק דין, כאשר העיקול מתייחס לכספים שהגיע מועד פרעונם לנתבע - מומלץ במקרים רבים לבקש הוראות מבית המשפט אשר יטילו על המחזיק חובה ספציפית בדבר אופן שמירת הנכסים או הכספים המעוקלים ש במקרים אחרים, כדאי למחזיקים לבקש הוראות לכך ובכך רק יקטינו נזקיהם, הוצאותיהם וסיכוניהם

חוק מכר דירות מגן על רוכש הדירה בגלל מעמדו הנחות במיקוח, ולכן הקבלן אינו יכול לשמור לעצמו שיקול דעת עתידי להוצאת חלקים מהרכוש המשותף, שאיננו מוגדר באופן מדויק וקונקרטי בעת חתימת החוזה

ביטול תקנה 130 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשר לבעלי הדין להביא עדות נוספת של מומחה מטעמם, ללא צורך ברשות מבית המשפט, גם אם המומחה הראשון מונה על ידי בית המשפט בהסכמתם

עסקת קומבינציה שלא צלחה הסתיימה בתביעות הדדיות במחוזי חיפה * הצדדים ערערו לבית המשפט העליון *הפרשה העובדתית אינה חריגה בעובדותיה, אך מעניינת מכיוון שמדובר בעיסקת קומבינציה * העליון פסק כי כל אחד מהצדדים שהשתחרו בחופזה מן החוזה, יספוג את נזקו שלו

עיקרי הערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי, לפיה הדירות במרינה חייבים לשמש חלק ממאגר דירות להשכרה מלונאית

בפרשת הבנייה של השכונות החרדיות ברכס שועפט הושמעו בכלי התקשורת טענות בעלות אופי חמור ונפתחה חקירת משטרה, שלא הסתיימה עד היום. אחת העמותות החרדיות נקלעה לסכסוך עם הקבלן המבצע, ותוך כדי כך התגלו עבירות בנייה בהיקף נרחב, שנפרשו בפני הבורר ובפני ערכאות שיפוטיות. בסופו של דבר, הקבלן יצא וידו על העליונה

בעלי מקרקעין לא מחוייבים בקיום התחיבויות הקבלן כלפי רוכשי דירות בעיסקת קומבינציה; על חובות וזכויות בהסכם התלת-צדדי

ביהמ"ש העליון ביטל את פסה"ד של המחוזי בנושא הקצאת הקרקעות לחברות כוכב השומרון. הסדר הנושים של החברות, כך נקבע, לא כלל התחייבות מפורשת של משרד השיכון בנושא זה. הבטחת המשרד היתה למעשה הצהרת כוונות בלבד

לפרוספקט המוציא קבלן לצורך שיווק דירותיו יש תוקף משפטי לכל דבר, גם אם מצויין בו כי פרטיו אינם מחייבים; דיירים שרכשו דירות בפרוייקט גן העיר בת"א טענו כי שטחים מרכוש משותף הוצאו מתוכו