משרד האוצר תקצב את המהלך (העלות למדינה) בסך של 500 מיליון שקל בלבד • ארגוני המעסיקים זועמים ואומרים כי "העובדה שמשרד האוצר בוחר לתקצב אירוע של חמישה מיליארד בסכום מצחיק של 500 אלף שקל - מראה יותר מכל את רמת הציניות של האוצר וכוונתו להשית את העלות על המעסיקים"
משרד האוצר פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק למרות התנגדות ארגוני המעסיקים במשק וארגוני העובדים השונים • יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי: "95% מהמדינות בעולם לקחו את התשלום הזה על עצמן, כמו שבישראל משלמים על ימי מילואים, וככה זה צריך להיות"
בג"ץ קבע כי אין להטיל על המעסיק את מלוא נטל התשלום על ימי הבידוד, אך ההסכם שהושג לאחרונה בכל זאת עושה זאת - ועל הדרך פוגע גם בעובדים
ממשיכות להצטבר הטענות נגד ההסכם המטיל את עלות ימי הבידוד על העובדים, המעסיקים והמדינה • המתנגדים להסכם מגיעים הן ממגזר העצמאים והמעסיקים והן מצד ארגוני העובדים – אשר נמצאים בד"כ משני צידי המתרס • כולם דורשים דבר אחד: שהמדינה תישא בעלות כל ימי הבידוד
ביקורת מצד בעלי עסקים על כך שההסכם החדש שהושג בין ההסתדרות, האוצר ונשיאות המעסיקים, מטיל עליהם לממן את הבידוד - שהוא גזרה של המדינה • איזה עובד יזכה לפיצוי, כמה ישלם המעסיק ומי בכלל חייב בבידוד - "גלובס" עושה סדר
משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל הודיעו לבג"ץ על הסכמותיהם לגבי התשלום בעבור ימי הבידוד • בארגוני המעסיקים מתנגדים: "המדינה מוחקת ברגל גסה את ימי המחלה של העובדים"
כך עולה מבדיקה שערך היועץ הכלכלי של לה"ב, ד"ר רובי נתנזון • נתנזון: "יש לשקול קיצור של ימי הבידוד המחויבים עקב מגע אפשרי עם חולה מאומת ל-12 יום. קיצור כזה היה חוסך למעסיקים עד כה מעל ל-587 מיליון שקל"
ההתאגדות הצטרפה לגופים נוספים במשק שמתנגדים למתווה של משרד האוצר, לפיו שני ימי הבידוד הראשונים יהיו על חשבון העובד ושאר הימים יחולקו שווה בשווה בין המדינה למעסיק
עוד 8 ימים אמורה המדינה לספק תשובה לשאלה מי ישלם על ימי הבידוד של העובדים במשק, אך מתברר כי עד כה אין הסכמה על המתווה שהציע האוצר • בנשיאות המגזר העסקי ובהתאחדות המלאכה והתעשייה מסרבים לשמוע על כל מתווה שממשיך להטיל נטל של ימי בידוד על המעסיקים
מעל פסק הדין שניתן היום מרחפת כוכבית עצומה עבור העובדים: השאלה מי ישלם להם עבור ימי הבידוד הכפויים אם המעסיק לא חייב לשלם נותרה ללא מענה • האם המדינה תרים את הכפפה ותודיע כי החל מ-30 לספטמבר היא תישא בנטל הכלכלי עבור ימי הבידוד? כל תרחיש אחר נדמה כבלתי סביר
ביהמ"ש קבע כי פרשנות משרד הבריאות לפיה "מחלה" כוללת גם "חשש ממחלה" או "חולה סטטיסטי" אינה מקובלת ואסר על הוצאת ימי מחלה לעובדים בבידוד • המשמעות: המעסיקים לא ישאו בנטל הכלכלי של ימי המחלה • השאלה שנותרה פתוחה היא מי ישלם עבור הימים שבהם העובדים בבית
הדירקטור ראובן קרופיק ימלא את מקומו • עו"ד ערן נכנס לתפקידו כיו"ר הבנק ב-1 בינואר 2017, לאחר שהחל לכהן כדירקטור בבנק כבר בפברואר 2016 • בשנה שעברה הוא הוביל את הליך מינוי המנכ"ל בבנק, כשבסופו של יום נבחר למנכ"ל הבנק דב קוטלר
מועצת רואי החשבון הודיעה כי מתמחים שהוצאו לחל"ת עקב משבר הקורונה, ואשר ניצלו את מלוא ימי החופשה המוכרים במניין ימי ההתמחות (60 ימים), יוכלו לממש בנסיבות אלה עד 30 ימי היעדרות נוספים על חשבון יתרת ימי המחלה הצבורה להם לתקופת ההתמחות
בעקבות עתירת התאחדות התעשיינים, המדינה נדרשת לנמק עד 5 במאי את ההחלטה להטיל את כובד מימון ימי הבידוד על המעסיקים ואת מקור הסמכות שבה התקבלה ההחלטה ל"הוצאת תעודת מחלה גורפת" מטעם המדינה לכל הנדרשים לבידוד
מעסיק מתחום המזון שהודיע לחמישה עובדים כי הוא מתכנן להוציא אותם לחל"ת, הופתע לגלות שכולם פנו לאותו רופא וקיבלו אישור מחלה ל-30 יום • במקרה אחר משרד רואי חשבון הוציא לחל"ת רק נשים • הצד המכוער של שוק התעסוקה בימי משבר הקורונה
האם ראוי שתשלום ימי מחלה לתקופת הבידוד, שנועד להגנה על הציבור, ייפול על המעסיקים? האם קיימת למעסיק הזכות להורות על ביטול חופשתו הפרטית של עובד? • זהו רק קצה הקרחון של השאלות והדילמות העולות סביב המשבר הנוכחי
בג"ץדמי מחלההקורונה הכלכליתהתאחדות התעשיינים בישראלזכויות עובדיםחופשה ללא תשלוםמעסיקיםמשרד הבריאותנגיף הקורונהעבודה בימי קורונה