שכר

ב-2016 נמשכה ההתייעלות בבנקים ■ עלות השכר כוללת גם מס שכר שמשלמים הבנקים והוצאות בגין תוכניות פרישה ■ השכר ברוטו הממוצע: 18-20 אלף שקל בחודש

ביה"ד לעבודה חייב את הנמל להשוות את השכר של מנהלת המכירות ומנהלת השיווק לשכרו של מנהל מחלקת שירות לקוחות, לאחר שטענו כי הופלו בשכרן ביחס לעובד גבר שהעוסק במשרה דומה

עצות למעסיקים: להסביר את טווחי השכר לכל תפקיד; לתאר את שווי חבילת השכר המקסימלי שאליה ניתן להגיע בכל תפקיד; להסביר כיצד עובד נע בין טווחי השכר של תפקידו

משה שלם, הממונה היוצא על תחום השכר והסכמי עבודה בחברות הממשלתיות: "יש עיוותים בשכר בחברות הממשלתיות, אבל זה ייפסק כשעובדים ותיקים יפרשו"

משרדי האוצר והביטחון חתמו היום על הסכם חדש, שיאפשר הענקת תוספות שכר למשרתי הקבע בתחילת דרכם ■ ההסכם ישפיע על 10,000 קצינים ונגדים ■ כלל הנכנסים לקבע ראשוני יקבלו שכר של מעל 6,000 שקל

אתוסיה: השכר הממוצע טיפס בחודשיים ל-22,370 שקל, עלייה דרמטית של 22% בביקוש לעובדים ■ "מועמדים במקצועות עם ביקוש גבוה מודעים לאטרקטיביות שלהם"

בבית החולים התל-אביבי מתנערים מהמספרים של האוצר, וטוענים כי השכר הגבוה ביותר בקרן עומד על 110 אלף שקל בחודש ■ וגם: כמה מרוויח מנהל התקשורת של שיבא?

דוח הוצאות השכר של האוצר: שכר הרופאים הממוצע עלה ל-38 אלף שקל; השכר בחברת החשמל דווקא ירד ■ מרצה למשפטים באונ' בר-אילן השתכר 250 אלף שקל

פרופ' גדעון פרחומובסקי מקבל שכר בגובה כ-250 אלף שקל בחודש ■ עוד ברשימת עשרת המרוויחים הגדולים באקדמיה: נשיאי האוניברסיטאות הגדולות בישראל ודיקן הפקולטה לרפואה בצפת - המסונפת לבר-אילן

אישה מרוויחה 7,666 שקל בממוצע בחודש, לעומת גבר שמרוויח 11,219 שקל - פער של 31.7% ■ בקרב העצמאים הפער גדל ל-43% ■ גם בחישוב לפי שעת עבודה, גבר עדיין מרוויח 15.1% יותר מאישה בממוצע

לפי הלמ"ס, ענף המידע והתקשורת, שמרבית המועסקים בו הם עובדי ענף ההיי-טק, ביסס ב-2016 את מעמדו בצמרת מקבלי השכר בישראל: שכרם הממוצע של 172 אלף השכירים בענף עמד על 19,161 שקל לחודש 

מחקר: מספיק שם משפחה שמצלצל מזרחי כדי שתרוויחו פחות, גם אם אתם אשכנזים

מדוע יופי משתלם כשמדובר בתלוש המשכורת? מחקר חדש מנסה לרדת לעומק הסוגיה הזאת

רוב בעלי המקצוע שווים פחות ממה שהם חושבים כי הניסיון שלהם מזויף

בשנים האחרונות אנו רואים את עלייתן של "חברות כוכבות", הדומיננטיות במגזרי השוק שלהן ואינן זקוקות לעובדים רבים כדי לייצר רווחים ■ תיאוריית החברות הכוכבות היא גישה חדשה להסברת המגמה של ירידת חלק העובדים בתוצר המקומי הגולמי משנות ה-80, ובמיוחד משנות ה-2000

בישראל במשך שנים ראינו שתי מערכות תגמול: האחת תלוית ותק - לא חשוב מה עשית, תקבל העלאה כי צברת עוד שנה; והאחרת - מי שעשה יותר קיבל יותר ■ בסביבה של העלאות שכר נמוכות, אולי צריך לחשוב מחדש איך מגדירים תגמול ומגבירים מוטיבציה