הפקעות קרקע, פיצויים

אפילו עניין טריוויאלי כמו משלוח הודעה בדואר רשום על הפקעה אינו מתבצע כיום, ובעלי מקרקעין מגלים כעבור שנים שאדמתם הופקעה

השופטת מתחה ביקורת על העירייה ש"מגלה גמישות ביחס למבני ציבור, אך לא ביחס לעותרים"

יש להעדיף פירוש המקיים את זכות הנפגע מאשר פירוש השולל אותה, בעיקר לנוכח הוראות זכות היסוד לקניין

קיומו של צורך "ציבורי" מסוים ומוגדר הינו תנאי להפקעה ולא פתח ל"מונקי ביזנס"

ועדת שרים לענייני חקיקה מקדמת הצעת חוק המנוגדת לפסיקת בג"ץ בנושא החזרת קרקע מופקעת לבעליה

טוענים כי לא נעשה כל שימוש בשטח, וכי הם עומדים בכל התנאים של השבת הקרקע אליהם

הגיעה העת גם לתיקון חקיקה המאפשר הקצאת קרקע לצרכי ציבור, תוך "פיצוי" הבעלים בזכויות בנייה המהוות למעשה פיצוי כספי להקצאה מעבר ל-40%

כאשר מתרחשת הפקעת קרקע, בין אם לצרכי בטחון ובין לצרכים אחרים, מסרב המינהל לשלם פיצוי כלשהו בגין הקרקע ה"זמנית", אף אם זו מוחזקת ע"י היישוב עשרות שנים

השופטת ארבל קובעת, כי במקרים מסוימים מוצדק לחייב רשות מקומית לפצות פרט שנפגע מהפקעה, בכפוף למספר מבחנים

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, קוראת לפצות בעלי מקרקעין מופקעים, כאשר הרשות משתהה להגשים את מטרות ההפקעה

קבע כי הוועדה המחוזית חייבת לעקוב אחר הביצוע של תוכניות שכאלה

קבע שלמרות פרק הזמן שחלף לא זנחו הרשויות את התכלית הציבורית שלשמה הופקעה הקרקע

בית המשפט העליון: ביטול הפקעה ידון בערכאות שונות, בהתאם לדין לפיו בוצעה