"התחושה היא שחוקי ני"ע הם קצת כמו התנ"ך – נכתבו לפני אלפי שנים ומאז לא ממש התקדמו"

האירועים שמסעירים את וול סטריט לאחרונה מצביעים על כך שלרשויות המופקדות על הדאגה למשקיעים קשה להדביק את קצב השינויים • עו"ד ליאת מיידלר: "לרגולטור קשה להקדים את השוק, היזמים מהירים יותר" • המדריך למשקיע, פרויקט מיוחד

התחושה היא שחוקי ני"ע הם כמו התנ"ך / עיצוב: גלובס
התחושה היא שחוקי ני"ע הם כמו התנ"ך / עיצוב: גלובס

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

האירועים שמסעירים את וול סטריט בשבועות האחרונים - המוני משקיעים צעירים המקפיצים מניות באמצעות אפליקציות על פי המלצות ברשתות החברתיות - מצביעים על כך שפעמים רבות הטכנולוגיה מקדימה את הרגולציה, ולרשויות שמופקדות על הפיקוד והדאגה למשקיעים קשה להדביק את קצב השינויים.

המציאות המשתנה לנגד עיני הרגולטורים של שוק ההון משקפת את היציאה מהאיזון של עולם הפעילות הוותיק ושיטות המסחר המסורתיות, לטובת עולם של המדיות החדשות, שבמסגרתו פועלים רבים מהסוחרים הצעירים והחדשים; רשתות חברתיות ופורומים ברחבי הרשת מספקים שלל המלצות להשקעות באפיקים שונים, ממניות ועד אפיקי השקעה ספקולטיביים יותר, ללא פיקוח.

עורכת הדין ליאת מיידלר, מומחית ברגולציה פיננסית ושותפה במחלקת שוק ההון במשרד הרצוג פוקס נאמן (שבעבר עבדה גם ברשות ניירות ערך), אומרת כי "אם מסתכלים למשל על רשות ניירות ערך, בסוף יש חוקים שהיא כפופה להם. הרבה פעמים התחושה היא שהחוקים האלה הם קצת כמו התנ"ך - נכתבו לפני אלפי שנים ומאז לא ממש התקדמו.

עו"ד ליאת מיידלר, מומחית ברגולציה פיננסית, ושותפה במחלקת שוק ההון במשרד הרצוג פוקס נאמן / צילום: עידן גרוס
 עו"ד ליאת מיידלר, מומחית ברגולציה פיננסית, ושותפה במחלקת שוק ההון במשרד הרצוג פוקס נאמן / צילום: עידן גרוס

"הדוגמה הכי טובה מבחינתי היא חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שנכתב בשנת 1995. זה אחד החוקים הכי רלוונטיים היום לחברות פינטק", אומרת מיידלר. "ישראל היא סוג של מעצמת פינטק, יש פה המון יזמים שעושים דברים מעולים וזוכים להצלחה, אבל הציבור בישראל לרוב חסום ואין לו גישה לשירותים האלה".

לדבריה החוק, שנכתב לפני כמעט שני עשורים, אינו חד-משמעי בנושאים שרלוונטיים כיום. כך לדוגמה, אם חברה מפעילה אתר אינטרנט, ובו היא מנגישה אנליזות על ניירות ערך לציבור הרחב, לא ברור לפי החוק שהפעילות הזו היא תחת הפטור הניתן לכלי תקשורת, ולכן החברות מעדיפות לחסום מראש את השירות בישראל.

"מה שקורה בפועל - החברות חוסמות את השירות בישראל; מזהות IP ישראלי - חוסמות. נוצר מצב אבסורדי שאם יעברו מעבר לים ויקימו מטה בקפריסין, אז הישראלים כן יוכלו לקבל מהן שירות. משהו לא טבעי שבשנת 2021 אין אמירה חד-משמעית שאתר אינטרנט זה כלי תקשורת, שרשת חברתית זה כלי תקשורת. חברה שמפרסמת אנליזה ברשת חברתית - לכאורה רשות ני"ע יכולה לומר ביצעת ייעוץ השקעות ללא רישיון".

 
  

"יש רגולטורים בעולם שאינם נגישים כלל"

לדברי מיידלר, "יש מצבים שבהם לרגולטור יש סמכות לפרש את הדברים. לרגולטור קשה להקדים את השוק, היזמים בשוק יותר מהירים, אבל לפעמים יש לו אפשרות לפרש את הדברים ו'לרוץ ספרינט' כמו היזמים, במקום להיגרר מאחור. מנגד, יש מצבים שבהם לשון החוק לא מאפשרת את הפרשנות, וצריך להעביר תיקון חקיקה, ובישראל זו סיטואציה מאוד קשה כשאין כנסת (בזמן מערכת בחירות, ש'ח'ו)".

אחת הדילמות שהיא מציינת נוגעת למה שהיא מגדירה "שחקנים שנראים בעיני הרגולטור כיותר לגיטימיים, לעומת אלה שפחות. הרשות נכוותה בעבר מנושא האופציות הבינאריות, זו דוגמה קלאסית שטופלה בתיקון חקיקה. זה יצר טראומה לגבי פעילויות אחרות, כמו למשל מטבעות וירטואליים, הנפקת טוקנים, פעילות בלוקצ'יין שמתעכבת.

"הרבה פעמים יש עיכוב שנובע מאיזשהו חשש שאולי הפעילות לא לגיטימית, וזה יוצר קיפאון בשוק. יש יוזמות של ישראלים שמצליחות בעולם, ולא מגיעות לישראל - חברות שלא רוצות להסתבך אומרות 'לא נהיה פה, נגיע כשיתאפשר'. והמצב ברשות ניירות ערך בישראל עוד יחסית טוב, יש רגולטורים בעולם שאינם נגישים בכלל".

מה לגבי מקרים בסגנון רובין הוד, אפליקציות שלא גובות כסף מהמשתמש אבל אולי משתמשות במידע עליו?
"בסוף, חברות מוקמות למטרות רווח, לכן שירות חינמי בדרך כלל מקנה לנותן השירות איזה בנפיט אחר. מגלים את זה לרוב בתנאי השימוש, אבל משתמשי אפליקציות ממהרים ללחוץ accept ומוותרים על זה מרצונם.

"אני מניחה שיש דברים מסוימים שלרגולטורים שווה להבליט יותר, כי בסוף הרבה דברים נפתרים על-ידי גילוי ולא על-ידי איסור. כלומר, במקום לבוא ולהגיד לחברות 'את זה אסור לעשות', ללכת לגישה של 'תגלה את זה ללקוח בדרך מספיק ברורה, אנחנו נבדוק בדיעבד ואולי יידרשו סנקציות'. להגיד מראש לא לעשות, במיוחד כשהלקוח נותן את ההסכמה שלו, זה מאוד פטרנליסטי, ואני מרגישה עם זה פחות נוח".

אז מהו הקושי המרכזי של רגולטורים כיום מול הטכנולוגיה?
"הדבר הראשון הוא שיש פה חרב פיפיות, כי לתת לרגולטור יד רחבה יותר לפרש דברים עלול להיות בסופו של דבר בעוכרי השוק, אבל כן יש פה חשיבות לתת יותר גמישות לרגולטור - לא על כל דבר צריך ללכת לחקיקה.

הדבר השני הוא שהרגולטור באמת צריך להיות יותר אמיץ, ולהבין שיש לו כלי אכיפה מאוד משמעותיים, ולאו דווקא צריך להגביל מראש בחקיקה ופרשנויות נוקשות, אלא אולי דווקא לתת לשוק קצת יותר יד חופשית ולהשקיע יותר באכיפה. מי שלא יהיה בסדר, יחטוף בפן של האכיפה, אבל לא צריך להגביל מראש במחשבה שאולי מישהו לא יהיה בסדר".

"יושבים חזק על הרשתות החברתיות"

עו"ד עודד שפירר, מנכ"ל רשות ני"ע, מסכים כי "מצב הדברים החדש מייצר עיוות בשוק, משום שהיום חוק הייעוץ בישראל קובע שמותר להעניק ייעוץ פרטני בלבד. אנחנו חושבים שצריכה להינתן אפשרות לבצע סוג של מתן ייעוץ לרבים, ולא רק לבודדים, אבל בשביל זה צריך לשנות את החוק. אנחנו עמלים כדי שיתאפשר מצב למתן ייעוץ כללי - אבל זה חוק שצריך לעבור את הכנסת".

מעקב של משקיעים אחר המלצות השקעה בפורומים שונים באינטרנט בישראל הוא לדבריו תופעה פופולרית ורווחת בקרב פעילים רבים: "לא נראה שיש בישראל מקום כמו רדיט, שהיא פלטפורמה מאוד גדולה, אבל כל מי שמשוטט קצת במדיה החברתית יכול למצוא לא מעט קבוצות הקשורות בשוק ההון, המלצות מכירה וקנייה, פורומים בטלגרם ועוד, וזה גם חלק מהאתגר שלנו, להיות כל הזמן אונליין ולמצוא את הדברים האלה. כל עוד הפעילות הזו מתנהלת כחוק, אין לנו שום בעיה איתה, הבעיה מתחילה כשמתחילות ההונאות והתרמיות בדרכי הפעילות האלה.

"אנחנו מאמינים שאנחנו ערוכים למצב הדברים החדש. מובן שתמיד, אם אנחנו רואים תופעה שאנחנו לא מכירים, אנחנו בודקים לעומק ומנתחים, ואם צריך לפעול עושים זאת במהירות. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לשבת מאוד חזק על הרשתות החברתיות כדי לא לפספס ולא למצוא את עצמנו מופתעים, אבל אנחנו מנטרים את הרשת בצורה משמעותית כבר כמה שנים, ובינתיים לא היו לנו הפתעות".

צרו איתנו קשר *5988