בין ארה"ב לישראל: מה הסיכוי שאירוע כמו גיימסטופ יכול לסחוף גם את השוק המקומי?

ברשות ני"ע ובבורסה מעריכים שהסיכוי לכך קלוש, שכן שוק ההון המקומי שמרני ומפוקח ביחס לאמריקאי • יניב פגוט: "בחור אמריקאי בן 20 יכול לעשות מה שהוא רוצה, ומתקיים שם שיח מסוכן מאוד ברשתות, אבל הוא לא קיים פה" • המדריך למשקיע, פרויקט מיוחד

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Shutterstock

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בחודש שעבר נפל דבר בשוק המניות האמריקאי, עם חשיפת עוצמתה של קבוצה הולכת וגדלה של משקיעים חדשים וקטנים, שהצליחו לזעזע את מאזן הכוחות המסורתי בוול סטריט, הנשלטת על-ידי גופי ענק.

קבוצת המשקיעים מורכבת בעיקר מאנשים צעירים (מילניאלז ודור Z), שזהו ככל הנראה ניסיון המסחר הראשון שלהם, המתבססים בביצוע השקעותיהם על המלצות השקעה ברשתות החברתיות באינטרנט.

על בסיס אותן המלצות, סרטונים, צ'אטים וקבוצות חברים ברשתות החברתיות, הם הזרימו באמצעות אפליקציות מסחר ביקושים עצומים למניות "נשכחות" של חברות שעסקיהן נמצאים בנסיגה, והקפיצו את שוויין לכזה שאינו מתכתב עם המציאות המוכרת לנו.

בתמצית, במהלכי ההשקעה שביצעה קבוצת הסוחרים, שזכו לכינוי "סוחרי רובין הוד" - על שם אפליקציית המסחר הפופולרית, הם הצליחו לייצר לחברי הקבוצה, או לפחות לחלק מהם, רווחים משמעותיים, ובמקביל לגרום הפסדים עצומים לגופים המסורתיים הפועלים בוול סטריט, ובראשם כמה קרנות גידור.

הסיפור נחשף במלוא עוצמתו לראשונה במסגרת המסחר במניית חברת משחקי המחשב ההפסדית גיימסטופ, אולם מדובר בתופעה נרחבת וגדולה הרבה יותר, של רשימת חברות שהעליות החדות במניותיהן מתודלקות בפורומים שונים ברחבי האינטרנט - ומככבות בהם - בעיקר בפורומים של אתר רדיט, וכן ברשתות החברתיות של הצעירים, דוגמת טיק טוק.

ובישראל בינתיים שקט. ישנם החוששים אומנם כי זה עלול להיות השקט שלפני הסערה, אולם ברשות ני"ע ובבורסה מצהירים בביטחון גבוה יחסית כי הסבירות להתרחשותם של אירועים דומים נמוכה למדי, הגם שלא פוסלים תרחיש כזה לחלוטין.

הערכות אלו נשענות על כמה גורמים המאפיינים את שוק ההון המקומי, השמרני והמפוקח יותר ביחס לשווקים בארה"ב. השמרנות באה לידי ביטוי גם בהתנהלות שוק המימון המקומי, שאינה מאפשר הזרמת אשראי בצורה קלה כמו בשוק האמריקאי, שבו חלק משמעותי מהפעילות המדוברת מתודלק במינוף בהיקפים גדולים. הבנקים והגופים המממנים הישראליים מקשים יותר על ביצוע השקעות במינופים גדולים כל כך.

גם מבנה החברות בבורסה בת"א, שבלא מעט מהן יש בעלי שליטה ושפיזור מניותיהן בקרב הציבור הרחב נמוך משמעותית מאשר בשוק האמריקאי, מקשה על מהלכים קיצוניים כגון אלה שהתרחשו בשוק בארה"ב, וגם פעילות השורטים בישראל היא בהיקפים מוגבלים - על-ידי קרנות גידור ובכלל.

נוסף על כך, למרות שנתוני הבורסה מעידים, כי כמו בארה"ב, גם בשוק המקומי נרשמה בשנה החולפת עלייה משמעותית של פעילות הציבור במסחר, עדיין נחשבת פעילות הציבור והמשקיעים הפרטיים בתל אביב לנמוכה בהשוואה למקבילתה בשווקים האמריקאיים, ולשוקי ההון בכללם.

האם מקרה גיימסטופ יכול להתרחש גם אצלנו?

עו"ד עודד שפירר, מנכ"ל רשות ני"ע, אומר כי "ברמה התיאורטית, מקרה גיימסטופ יכול לקרות בישראל, אבל יחד עם זאת קשה לי לראות דבר כזה מתרחש".

עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי
 עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי

שפירר מסביר, כי "על גיימסטופ היו שורטים ברמה קיצונית, ובישראל התופעה הזו לא מאוד רווחת, וגם אם כן, היא לא מדווחת. לכן, הסבירות שההמון יידע איפה יש שורט ברמה כזו משמעותית נמוכה ביותר".

מעבר לכך, מוסיף שפירר, "סיבות נוספות הגורמות לי להטיל ספק באפשרות שמקרה כזה יקרה בישראל קשורות לרשות ני"ע. הרשות בישראל היא בעלת סמכויות חקירה פליליות, והעובדה הזו מייצרת גם אפקט הרתעתי, וגם יכולת אכיפתית".

להערכתו, "אם ניתקל פה בישראל בתופעה כזו, כנראה נצליח לעלות עליה באופן די מהיר, משום שיש לרשות ני"ע יחידה שלמה שתפקידה לבצע באופן תדיר ושוטף ניטור של המסחר. במקרה שמזוהה חריגה במסחר בנייר מסוים, מתחילים לבחון את הסיבות שהובילו לכך, ואז אפשר באופן קל יחסית לעלות על הגורמים שהובילו לכך, ולגלות מי העומדים מאחורי העסקאות שגרמו את השינויים החריגים בנייר".

שפירר מספר, כי "אנחנו עושים ניטור גם ברשתות החברתיות, וכל העת עוקבים אחר מה שנעשה שם. מובן שיש לפעמים חדרי חדרים שאליהם אנחנו לא יכולים לחדור בזמן אמת, אבל אם נאתר מקום שכזה, נוכל לחדור אליו בדיעבד".

נתוני הבורסה מעידים, כי בסיכומה של 2020, בעיקר בהשפעת הקורונה, נרשם מספר שיא של חשבונות ני"ע חדשים שנפתחו אצל חברי הבורסה - הבנקים ובתי ההשקעות - וקצב ההצטרפות ממשיך ומתגבר.

לדברי שפירר, "גם בארה"ב וגם בישראל מדברים על התרבות של משקי בית ושל אנשים פרטיים שסוחרים בבורסה. בישראל אי אפשר בוודאות להגיד שמדובר דווקא במשקיעים צעירים, אבל זו הנחת עבודה די טבעית, ויש לכך כמה סיבות בולטות".

לדבריו, "היום קיים מחסור בייצור תשואות טובות על הכסף, ובמקביל, זו תקופה שבה הטכנולוגיה מתפתחת ומשתפרת ואנשים רבים יושבים בבית בגלל הקורונה ואין להם הרבה מה לעשות - כל אלה יחד הובילו יותר ויותר אנשים לבורסה".

 
  

"הרשות בארץ יכולה לדפוק בדלת"

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה בת"א, מוסיף, כי "גם פה התופעה של הצטרפות משקיעים חדשים לבורסה קיימת, לא רק צעירים, אלא גם בשכבות גיל אחרות, שהקורונה חיברה אותם לשיח הזה.

יניב פגוט / צילום: סיון פרג'
 יניב פגוט / צילום: סיון פרג'

"אנחנו לא יודעים אילו מניות הם אוהבים, אבל חלק מהותי מהפעילות שלהם היא בני"ע זרים. חלק עצום מפעילות הריטייל החדשה בישראל מתקיימת בני"ע זרים, ללא אנליזה ו'מבוגר אחראי'. אנחנו בישראל מוגנים מעצם העובדה שיש פה רגולציה, עם ניטור שרשות ני"ע מבצעת, ועם היכולת שלה לדפוק בדלת של מי שמפרסם המלצות כאלה או אחרות, בלי שאותו אחד תמיד מודע לכך בכלל".

לדבריו, "בחור אמריקאי בן 20 יכול לעשות מה שהוא רוצה שם, משום שרשות ני"ע האמריקאית לא רלוונטית, ואכן מתקיים שם שיח מאוד מסוכן, אבל הוא לא קיים פה. פה המטוטלת נוטה לצד השני, עם הגבלות על ניהול שיח שמטילה רשות ני"ע, וצו השעה הוא לשלב בצורה טובה יותר את יועצי ומנהלי ההשקעות, כי הם אנשי המקצוע שיכולים לנהל את השיח בצורה טובה יותר".

לכן, לדברי פגוט, "אף פעם אי אפשר לשלול לחלוטין, אבל ניתן להניח שהסיכוי שיקרה פה אירוע כמו שקרה בגיימסטופ הוא לא גבוה, והסיכון העיקרי שמשתקף ממנו הוא לא לבורסה, אלא דווקא לברוקר שמבצע את העסקאות, ושיהיה צריך להשלים ביטחונות ולהעמיד סכומים מהותיים".

עוד מוסיף פגוט, כי "החבר'ה החדשים רוצים 'לעשות מכה', אבל זה אירוע שאם יטפלו בו נכון - מצד אחד יפקחו על השיח ברשתות, שעלול להוביל להרצת מניות, ומצד שני יכניסו לתוכו את המקצוענים שהיום מודרים ממנו - הוא יכול להיות העתיד של החינוך הפיננסי ושל הבורסה המקומית".

צרו איתנו קשר *5988