גורמים מבניים במשק משמרים את עליות המחירים בישראל

בחינת מדד המחירים לצרכן מראה כי לכאורה אין הרעה ביוקר המחיה בשנים האחרונות, ואף היו רפורמות ששיפרו את המצב • אז איך זה מתיישב עם העובדה שניסיונותיה של הממשלה למתן את התייקרות המחירים בישראל דווקא נכשלה כישלון צורב? • 10 שנים למחאה החברתית, פרויקט מיוחד 

קניון בישראל. ניסיונות הממשלה למתן את התייקרות המחירים בישראל נכשלה / צילום: כדיה לוי
קניון בישראל. ניסיונות הממשלה למתן את התייקרות המחירים בישראל נכשלה / צילום: כדיה לוי

לא היה צריך לחכות עשור כדי להיווכח שהמחאה החברתית שקמה כזעקה על מחירי הדיור המאמירים לא השיגה את המטרה העיקרית שלשמה היא קמה - הורדת מחירי הדיור. המלצות ועדת טרכטנברג שאומצו בחלקן אכן הביאו לרפורמות שהביאו להוזלת מחירים אבל לאחר עשור שבו יוקר המחיה מצוי בראש סדר העדיפויות של הממשלה אפשר לסכם את ניסיונותיה למתן את ההתייקרות של המחירים בישראל ככישלון צורב.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

ההטעיה של מדד המחירים לצרכן

אם בוחנים את מדד המחירים לצרכן שאומד את השינוי בסל המוצרים החודשי למשק בית, קשה להצביע על הרעה ביוקר המחיה בשנים האחרונות. לאחר שבע שנים של קיפאון רק השנה המדד הצביע על עליות מחירים בחישוב שנתי. אבל מדובר בנתון מטעה. אמנם השינוי במחירים בא לידי ביטוי במדד, אך צריך להבחין בין קצב האינפלציה - שיעור השינוי של המחירים במדד - לבין יוקר המחיה. למעשה, יוקר המחיה הוא תוצאה של התייקרויות שהתרחשו בעבר. כך, ייתכן שקצב האינפלציה יורד ואף אפסי, או שלילי, ועדיין - יוקר המחיה גבוה בגלל שנות אינפלציה גבוהה בעבר.

אז המחירים הגבוהים שהציתו את המחאה החברתית ב-2011 היו נחלת השנים שקדמו לה, אבל מה קרה מאז? לא תופתעו לגלות שהמצב לא השתפר. לפי אתר Numbeo המתמחה בהשוואות מחירים בינ"ל, ישראל מדורגת במקום השמיני בעולם ברמת המחירים שלה, הגבוהה ב-20% מזו שבארה"ב. מדוע? המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים וזה מתורגם לכוח הקנייה הנמוך של הצרכן הישראלי. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש האחרון, המחירים בישראל ב-2017 בקטגוריית מזון ומשקאות, במונחי כוח קנייה, היו גבוהים בכ-37% יחסית למדינות ה-OECD ובכ-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי. בהתחשב בכך שההוצאה על מזון בישראל היא השלישית בגודלה מכלל ההוצאות של משק הבית (כ-18.5% מכלל ההוצאות ב-2018), מדובר במשקולת כבדה על הכיס של משקי הבית בישראל.

מה שקרה בסלולר לא קרה בדיור

בניגוד למגמה בעולם, ישראל נהנתה מהתמתנות בעלייה ביוקר המחיה החל מ-2013, שנתיים מאז תום המחאה החברתית כשחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג החלו לחלחל למשק. באותה תקופה נכנס לתוקפו חוק הריכוזיות לצד רפורמות מבניות אחרות, והמוכרת מכולן היא הרפורמה בסלולר שהובילה להוזלת החשבון החודשי ממאות שקלים לעשרות בודדות, כשמצד שני הכנסת התחרות והורדת המחירים הדרמטית גררה גלי פיטורים בחברות הסלולר שנמשכים עד היום. כשראש הממשלה לשעבר נתניהו אמר לשריו "היו כחלונים" בעקבות ההצלחה של שר האוצר דאז משה כחלון ברפורמת הסלולר, הוא לא צפה את הכישלון בטיפול במחירי הדיור כשצד ההיצע לא מדביק את הביקוש? מה שכחלון עשה בסלולר לא צלח במחירי הדיור. לפי מחקר בנק ישראל מחצית מעליית המחירים בשנים 2011-2008 נבעה מתמחור חסר של הדירות בתקופה שקדמה לכך. המחקר מצא כי בשנים 2006-2007 ערב עליית המחירים הם היו נמוכים בכ-13.7% בממוצע. כלומר, עליית המחירים של 2011-2008 תיקנה את הפער. כותבי המחקר נתנו משקל משני למנדיות המוניטרית בלבד, ואף קבעו כי ב-2012 ההשפעה שלה כבר הייתה זניחה. החל מ-2012 המחסור בדירות לצד גידול הכנסתם של משקי הבית תרם תרומה עיקרית לעליית המחירים.

חוק המזון לא שינה את התמונה

המלצות ועדת טרכטנברג ייזכרו לטובה בזכות הסלולר, חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, והוזלת מחירי הטיסות כתוצאה מהסכם שמיים פתוחים. מנגד, חוק המזון שנכנס לתוקף בשנת 2015 בהמשך להמלצות ועדת קדמי לא שינה את התמונה בשוק המזון. העלויות שנחסכו לרשתות המזון לא גולגלו לצרכנים והרווח של הרשתות תפח על חשבון הציבור, וב-2018 המחאה נגד יוקר המחיה בעיקר התחום המזון כתוצאה מהריכוזיות בענף וחסמי היבוא חזרה לקדמת הבמה .

לפי אותו דוח של המבקר ממאי האחרון עשרת ספקי המזון הגדולים מחזיקים יחד בנתח שוק המוערך בשיעור של כ-54% בממוצע מכלל ענף המזון ותחום מוצרי הצריכה. ולמה שלא יחזיקו אם אף אחד לא מפריע להם. המבקר מצא כי יותר מ-20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בשוק המזון. מעבר לכל, כשש שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק לקידום התחרות בענף המזון לאו רשות התחרות ולא הרשות להגנת הצרכן, אף אחת מהן, כל אחת בתחומה, לא בדקו את השפעתו הכוללת של החוק על הגברת התחרות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ועל השינויים במחירים.

אי שוויון לצד השקעות בהייטק

אי אפשר לדבר על יוקר המחיה מבלי לציין את האי שיוויון במשק. ישראל נהנתה בעשור החולף מזרימה של השקעות לתעשיית ההייטק מאקזיטים של חברות הזנק. אלו הביאו להתחזקות השקל שהביא בתורו לעלייה ברמת המחירים מחד, ומאידך חיזק את כוח הקנייה של הישראלים בחו"ל. מעבר לכך, לפני נתוני הלמ"ס מאפריל האחרון העובדים בחברות ההייטק זוכים לשכר הגבוה פי 2.3 מהשכר הממוצע במשק, אבל רק 10% מהעובדים השכירים במשק עובדים בענף ההייטק.

מבנה מערכת המס בישראל, המוטה כלפי הצריכה הפרטית, תורם לרמת מחירים גבוהה (אך גם להגדלת ההכנסה הפנויה, שכן סך גביית המסים הישירים בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית), אבל לפי ראיון שנתן טרכטנברג ב-2019, זה בא על חשבון השירותים של הממשלה לציבור שצומצמו באופו דרמטי כך שמודל השמן והרזה של נתניהו צמצם את השירותים הממשלתיים כך שהמסים בישראל לא גבוהים אמנם אך זה בא על חשבון השירותים הממשלתיים.

יוקר המחיה בישראל קשור גם להיעדר הפתיחות של המשק ליבוא בשל מכס גבוה על מוצרים מסוימים ומחסמים שאינם מכסיים, כמו תקנים ייחודיים לישראל או דרישות הכשרות. באוגוסט 2013, מינה קבינט יוקר המחיה את הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום היבוא שקבע כי החסמים להגברת התחרות ביבוא רבים, והדרך להסרתם ארוכה. מנתוני משרד האוצר מ-2019, משקל היבוא מהתוצר במשק בישראל הוא 28% בלבד לעומת 27% בצ'ילה בתחתית ומנגד לעומת 46% באיחוד האירופי. מעבר לכך, בעוד שהמגמה בעולם היא לפתיחת המשקים למוצרים מיובאים, ישראל הולכת נגד המגמה בשל נטל הרגולציה וקשיים שמעמידים יבואנים רשמיים בפני יבוא מקביל. אם לשפוט לפי ניסיונותיה המהוססים של הממשלה להוזיל את מוצרי הטואלטיקה ומוצרי החלב אפשר להבין מדוע יקר פה.

בשורה התחתונה, המחאה החברתית הביאה אמנם לעירנות הצרכנים ליוקר המחיה שגרמה לעסקים להסס מלהעלות מחירים מחשש לביקורת, אך גורמים מבניים במשק בהם מונופולים, מכסים ורגולציה מעלים את מחירי המוצרים בישראל ונוכח משברים פוליטיים, יוקר המחיה אפילו לא נכלל ברשימת סדרי העדיפויות.

כותרת בוקסה: כולם נשענים על ה- OECD

יוקר המחיה כפי שהשתרש מאז המחאה החברתית הוא מושג מורכב שמסתתר מאחורי הגדרה רחבה שניתנת למדידה בדרכים שונות. לא חסרות התפלפלויות אקדמיות לגבי מדידה נכונה של יוקר המחיה, אך אין מדד אחד שלפיו יהיה נכון לומר במדוייק עד כמה יקר פה בהשוואה בינלאומית. ובכל זאת, נהוג בעיקר להתייחס לרמת המחירים במשק ביחס להשוואה בינלאומית או לרמת ההכנסה.

אין גורם אחראי

ארגון המדינות המפותחות (OECD) מפרסם אחת לשלוש שנים את האומדן הבינלאומי, והאחרון פורסם ב-2019, אך מעבר לכך קשה למצוא נתונים עדכניים. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה סרגל השוואתי של מדידת מוצרים, אך אין גורם יחיד האחראי על יוקר המחיה, וקשה למצוא נתונים עדכניים בהשוואה בינלאומית. למעשה יש כמה גופים, שכל אחד מהם מורשה לטפל בסוגיה מנקודת מבט שונה, אך לאף אחד מהם אין סמכות מלאה או מקיפה בנושא המטריד למדי עבור משקי הבית בישראל של 2021. מעבר לכך, לעתים אף לא מתקיים שיתוף פעולה מספק בין הגורמים הציבוריים הפועלים בענף כלשהו, בעוד שהפחתת מחירים מחייבת גיבוש מדיניות שכוללת את כל גורמי הממשלה.

אין נתונים עדכניים

בנק ישראל התייחס ליוקר המחיה בתת סעיף בדוח השנתי לשנת 2014, ומעבר לכך נערכו מצגות בהן נערכה השוואה בין רמת התוצר ורמת ההכנסה, אך גם אלה נשענים על נתוני ה-OECD מ-2019 במקרה הטוב. מחקר מקיף מאז האחרון של ה-OECD קשה למצוא, אם בכלל ניתן. חלק מהכלכלנים יסבירו כי לא הרבה השתנה מאז, אך בהיעדר נתונים רשמיים, בניסיון לחפש אמדן ליוקר המחיה בישראל, פנינו לאתר Numbeo העושה שימוש בחוכמת ההמונים ושמשמש לא מעט כלכלנים למטרת ההשוואה.

ישראל בין 5 המדינות היקרות ב־OECD

1. שוויץ
2. ישראל
3. איסלנד
4. דנמרק
5. אוסטרליה

נתונים: OECD 2020