תקציב שמונע הגדלת גירעון, אבל משאיר רפורמות חשובות בחוץ

היעדר תקציב מדינה לא פגע בדירוג האשראי של ישראל, כך שאין מה לצפות למתנה מצד חברות הדירוג עם אישורו. הן שמרו על הדירוג של ישראל נוכח ביצועי המשק והמטבע החזק. יתרות המט"ח האדירות שהגיעו לשיא של יותר מ-209 מיליארד דולר בספטמבר השנה, עזרו גם הן, שכן יתרות מט"ח עומדות לזכותה של מדינה במקרה של משבר. אפילו חוסר הוודאות שזימן משבר הקורונה לא פגע בדירוג האשראי, שכן סקטור ההייטק לא נפגע והשקל נותר חזק - מה שמעיד כי האמון הבסיסי של השווקים בכלכלה הישראלית לא נפגע.

היעדר התקציב הופיע רק כסעיף במסגרת הסיכונים לדירוג, וגם אליו התייחסו חברות הדירוג כעניין שנובע מפוליטיקה פנימית ושייפתר בקרוב, לא משהו שאמור להשפיע באופו מהותי על תמונת המאקרו של המשק.

לא הכל ורוד

כעת, משאושר תקציב המדינה - יעברו במקביל רפורמות ושינויים מבניים בחוק ההסדרים. אפשר להיות מרוצים מתוכניות הממשלה להשקיע בתשתיות לאחר שהרפורמות היו תקועות, בדגש על תחבורה ציבורית שחיונית לצמיחה ארוכת טווח, ולתוכנית הממשלה להגדיל את היצע הדיור. אישר התקציב יקל על עבודת הממשלה והגופים העסקיים שנשענים בתוכניות העבודה שלהם גם על מדיניות הממשלה.

מצד שני, לא הכל ורוד - כמה רפורמות דרמטיות נותרו מאחור, למשל הרפורמות במגזר הציבורי, במערכת הביטחון, בפנסיות התקציביות, וברשויות המקומיות. בתחום התשתיות, רפורמת המטרו אמנם נותרה - אך הקמת רשות מטרופולינית לניהול ותכנון התחבורה בגוש דן נשכחה מאחור והציבור הישראלי יישאר עם הפקקים שמכבידים על פעילות המשק.

למרות המחלוקות בדרך מול האוצר, בנק ישראל הביע תמיכה גורפת בתקציב המדינה. לדברי כלכלני הבנק, מסגרת התקציב והרכבו משקפים מספר שיקולי מאקרו חשובים, ביניהם הצורך להתחשב במצב המשק בעת היציאה ממשבר הקורונה. התקציב שאושר לא ירסן מצד אחד את הפעילות הכלכלית, ומצד שני אינו מגדיל את הגירעון המבני של המשק שהיה גבוה עד לפני המשבר. נושא הגירעון המבני הדאיג את בנק ישראל, שכן חריגה ממנו עלולה להוביל להגדלת יחס החוב-תוצר.

ללא העלאות מסים

בבנק ישראל שיבחו את חוק ההסדרים המוצע, כשחבילת הצעדים המבניים כוללת רפורמות חשובות לצמיחה, כמו הסרת חסמי יבוא, ייעול הרגולציה הממשלתית ותהליכים להאצת הבנייה למגורים. התוכנית הכלכלית של הממשלה כוללת בנוסף מהלכים בעלי השפעה ארוכת טווח על עמידות התקציב והתעסוקה במשק, כמו העלאת גיל הפרישה לנשים ותוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית. התרומה של הגורמים הללו חשובה לצמיחה של המשק.

התקציב לא כולל העלאת מסים בשנה הראשונה לפחות, כפי שהמליץ בנק ישראל, זאת, כדי שלא להכביד על התאוששות המשק.

השאלה שנותרה פתוחה היא בעיקר מה יהיה הלאה. לעת עתה, אפילו אם רק חלק מהרפורמות ימומשו מצבנו יהיה יותר טוב, כך שמדובר בתקציב הטוב ביותר שאפשר להשיג במסגרת המגבלות הפוליטיות.