אפילו לא מנסים להחזיר את מה שהקורונה לקחה

הדעת נותנת שבסיטואציה הנוכחית הממשלה תנקוט במדיניות מרחיבה, ותגדיל את ההשקעות המדינתיות כדי להחזיר למשק ולחברה את מה שהקורונה לקחה מהם: ממקומות העבודה ועד לכסף הפנוי של האזרחים • אלא שהתקציב לא כולל תוכניות שכאלה. להפך

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

התקציב לשנת 2022 עומד על 462 מיליארד שקל, שזה 38 מיליארד פחות מתקציב 2021. אם נוסיף לכך את העובדה שמתוך התקציב הזה עשרה מיליארד שקל סומנו כרזרבה לטובת ההתמודדות עם הקורונה, הרי שתקציב 2022 יהיה כ-50 מיליארד שקל מתחת לזה של השנה הנוכחית.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

יש לכך משמעות, והיא לא פשוטה. התקציב לא יוכל לתת מענה אמיתי למשבר שבו מצויה החברה הישראלית בעטיה של הקורונה. משבר שאותותיו ניכרים במקומות רבים: במערכת הבריאות שקורסת, במערכת החינוך שלא באמת מתפקדת כבר שנתיים ובמשק שממשיך להתמודד עם שיעורי אבטלה מדאיגים. הדעת נותנת שבסיטואציה כזו (שלא ברור מתי תסתיים) הממשלה תנקוט במדיניות מרחיבה, ותגדיל את ההשקעות המדינתיות כדי להחזיר למשק ולחברה את מה שהקורונה לקחה מהם: ממקומות העבודה ועד לכסף הפנוי של האזרחים.

אלא שהתקציב לא כולל תוכניות שכאלה. להפך, הממשלה בחרה להקטין את הגירעון במקום להגדיל את ההשקעה בעסקים או במובטלים. אמת, יש לא מעט רפורמות בחוק ההסדרים שצמוד לתקציב, כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, רפורמה בייבוא מוצרים לישראל, ועוד. אבל כמעט כל הרפורמות הללו עלולות להגדיל את המצוקה (למשל של אלה המתפרנסים מהתעשייה המקומית שעכשיו תעמוד מול תחרות שעלולה למוטט אותה).

צריך להתפלל שהמצב באמת לא יחמיר והתקציב לא ייאלץ להשתנות ולהתרחב - כמו שלא מעט כלכלנים מציעים בשעות משבר - כדי להעביר משק מפסים של האטה לצמיחה. מתכנני התקציב מאמינים שהמשק יתאושש גם בלי זה. הלוואי והם צודקים.