משרד האוצר | פרשנות

המיליארדים שנשארו בקופה ונעלמו מהתקציב

אף אחד מהכלכלנים בירושלים לא צפה בתחילת השנה זרם הכנסות חזק כל-כך ממסים לקופת המדינה • האם הייתה כאן הזדמנות להשתמש בכסף לצרכים נכונים יותר כלכלית או צודקים יותר חברתית? ייתכן, אבל כמו במקרים קודמים גם הפעם דאגו באוצר לא להשאיר את קבלת ההחלטות לנבחרי הציבור

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ
בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

אחת ההפתעות הגדולות של 2021 הייתה ההכנסות ממסים. אף אחד מהכלכלנים בירושלים לא צפה בתחילת השנה זרם הכנסות חזק כל-כך לקופת המדינה. בכמה כסף בדיוק מדובר קשה לדעת. די אם נציין שבאוגוסט העלו באוצר את תחזית ההכנסות בלא פחות מ-33 מיליארד שקל (לעומת התחזית ממרץ) - ועדכון נוסף צפוי בקרוב.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

מאיפה הכסף? הרושם נוצר, שהכסף הזול מארה"ב שזרם להייטק הוא הסיבה המרכזית לגאות. בפועל זה קצת יותר מורכב. ניתוחים שנערכו באוצר ובבנק ישראל העלו שכמעט כל הגידול בהכנסות מיוחס להתאוששות המהירה של המשק, כלומר לריבאונד מההתרסקות של 2020: מספר השיא של עסקאות בנדל"ן, זינוק בייבוא מוצרי צריכה (בעידוד השקל החזק), וגם כמובן ההייטק. ממש כמו בתחום הבריאות המסקנה של הכלכלנים הייתה, שקשה לעשות תחזיות בתקופה קורונה כי "הכלכלה מתנהגת בצורה פראית ואי אפשר לחזות את הקפיצות".

באוצר העדיפו להצניע את החדשות המשמחות האלו מהעין הציבורית. הסיבות מובנות: החשש שהפוליטיקאים יפשטו על הכספות ויחלקו את השלל. זה לא היה עובר כמובן ללא שיתוף פעולה מצד שר האוצר ליברמן, אבל גם בנקודה הזו הוכיח ליברמן לדרג המקצועי שאפשר לסמוך עליו.

אירוע דומה, התרחש באוצר ב-2017. אז היה זה מבצע הנחות במס לעשירים שרשות המסים הובילה - ושהניב הכנסות בלתי צפויות של 17 מיליארד שקל. שר האוצר דאז משה כחלון רצה מאוד להשתמש בהכנסות האלה "כדי לחלק לעניים", אבל המגבלות הפיסקליות לא אפשרו זאת מבלי לעבור בכנסת, והמיליארדים הלכו להחזר חובות.

הפעם הייתה לליברמן אפשרות להשתמש בכסף ולהגדיל את ההוצאות בתקציב המדינה. הצעות כאלה עלו במהלך הדיונים בממשלה, אבל ירדו מהפרק וכמיטב המסורת באוצר, העודפים הלכו להקטנת הגירעון, כלומר להחזר חובות. גם מהעודפים ל-2022 הצליח הדרג המקצועי להיפטר בצורה אלגנטית - הם יועברו לקופסת קורונה, ויישמרו לצורת היערכות להתפרצות חדשה של הנגיף.

האם הייתה כאן הזדמנות להשתמש בכסף לצרכים נכונים יותר כלכלית או צודקים יותר חברתית? ייתכן, אבל כמו במקרים קודמים גם הפעם דאגו באוצר לא להשאיר את קבלת ההחלטות לנבחרי הציבור. דמוקרטי? לא, אבל לאור הסערה שהתעוררה סביב חלוקת הכספים הקואליציוניים, גם חברי הכנסת אולי יסכימו שלפעמים עדיף לא לדעת.