חינוך פיננסי לגיל בית ספר יסודי: לפתוח את העסק הראשון כבר בכיתה ג'

קחו אותם אתכם לבנק, עזרו להם להקים דוכן בגינה שבו ימכרו את מה שהכינו בעצמם, תנו להם להחליט על מה להוציא את דמי הכיס - אבל שלחו אותם להשוות מחירים - ועודדו אותם לחסוך בכל רגע נתון • כך תהפכו את הילדים שלכם לעצמאים יותר בנוגע לכסף, למרות שהם רק תלמידים ביסודי • פרויקט מיוחד על כסף וחיסכון להורים וגם לילדים 

חינוך פיננסי / צילום: Shutterstock
חינוך פיננסי / צילום: Shutterstock

קהל היעד: כיתות ג-ו'

המטרות המרכזיות: להרגיל את הילדים לגמישות מחשבתית ולעודד יזמות

מה חשוב לזכור: הילדים כבר בוגרים יותר ואפשר לחשוף בפניהם התלבטויות ממשק הבית

מה חשוב לעשות: לאפשר לילדים לקבוע מה לעשות בכספם (אלא אם כן זה נוגד את ערכי וכללי הבית)

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

גיל 9 הוא הגיל שבו הילדים הופכים עצמאים יותר: הם מתחילים לחצות כביש לבד, ובקרוב יבקשו ללכת לקניון עם חברים, כלומר יבקשו כסף. זה הזמן להעלות הילוך בחינוך הפיננסי הביתי.

בגיל הזה אתם יכולים לשתף את הילדים בהתלבטויות בנוגע לתקציב הביתי. למשל, לפני עריכת קניות בסופר שאלו אותם אם יש דברים שהם רוצים. אם משהו יקר מדי, אמרו בירו שהוא לא נמצא בעדיפות כרגע. כמו כן, אם מתוכננת הוצאה גדולה בחודש הבא אבל הילד ביקש ללכת לסרט בשבת, ראו זאת כהזדמנות להסביר לו על סדרי עדיפויות. למעשה, את הערכים שהטמענו בצורה פשטנית בגילים המוקדמים, לוו כעת בהסברים. הילדים צריכים להבין שגם אצלכם ההורים הכסף מוגבל, והתקציב פועל לפי תעדופים, כלומר ויתורים.

בשלב זה עשו לילדים היכרות עם המערכת הפיננסית: ספרו מה זה בנק, מדוע הכסף נמצא שם, איך הוא מגיע לשם, איך מקבלים אותו. אם אתם הולכים לפגישה בבנק, קחו אותם אתכם.

רוצים לשחק במרוץ לחיסכון?
להורדת ההוראות ולוח המשחק
לשליפת קלפי משחק דיגיטליים

להתכונן לשוק העבודה: לא סתם דוכן לימונדה

מומחים סבורים כי זו העת להתחיל לחשוב על פיתוח מיומנויות לשוק העבודה. עולם התעסוקה שבו יפגשו ילדינו יהיה שונה בתכלית ממה שאנחנו הכרנו כילדים: קביעות כבר אינה קיימת, והם יעברו בין כמה מקומות עבודה במהלך הקריירה שלהם ואולי אף כמה מקצועות. מציאות זו גוזרת שני סוגי מיומנויות שעליהם לפתח: הראשון הוא גמישות מחשבתית, הסתגלות מהירה לשינויים, יכולת לעבוד בצוות ויכולת לפתור בעיות ביצירתיות; הסוג השני הוא מיומנויות שנדרשות לבעל עסק עצמאי: שיווק, נראות דיגיטלית, תמחור וכן הלאה.

"תנו לילדים לתכנן את החנות שלהם - כמשחק יצירה", מציין צביקה בקשי, מייסד תוכנית פיננצ'יק - חינוך פיננסי בגיל הרך. "השתמשו בהרבה גזירות וצביעות, בהתאם לגיל, אבל תכננו איתם חנות לכל דבר: שאלו מה הם רוצים למכור, באילו מחירים, למה דווקא במחירים האלה, איך מגיעים לאנשים שרוצים לקנות. השיחה יכולה להתנהל ברמה הבסיסית, אבל העקרונות הם אותם עקרונות שילוו אותם בהמשך הדרך".

מלבד זאת, מומלץ לנסות לדרבן את הילדים למכור דברים שהכינו ויצרו: משוקי קח תן שבהם יציעו צעצועים שלהם שכבר לא בשימוש ועד לפתיחת דוכן עוגיות או מחזיקי מפתחות, שהכינו במיוחד, בגינה. חשוב לדבר על הקשר בין המחיר שעולה לייצר את מה שנכין לבין המחיר שנדרוש. למשל, לא נוכל להוציא סכום גבוה על קישוט העוגיות ולמכור אותן בשקל; מנגד, לא נוכל לבקש 20 שקל לעוגייה, כי אנשים לא ירצו לקנות. האם כדאי קודם לברר עם קהל היעד כמה יהיו מוכנים לשלם ולפי זה לתכנן איך לקשט? האם כדאי אולי לעבור למוצר אחר? תנו לילדים להתלבט. כדאי שחלק מעלות החומרים, אפילו חלק סמלי, יגיע מדמי הכיס של הילדים.

גמישות מחשבתית: מה עושים עם בלת"מים

מסר חשוב מאוד שכדאי להתחיל להנחיל הוא ששינוי הוא חלק קבוע מהחיים. אם רצינו ללכת לסרט בשבת, אבל אחד הילדים חולה, הילדים שציפו לסרט ככל הנראה יתאכזבו. השלב הראשון הוא להיות אמפתיים לקושי שלהם ולהזדהות עם התחושה.

לאחר מכן כדאי לדבר על העובדה שבחיים יש כל הזמן שינויים, ודברים לא תמיד קורים כמו שתכננו, ולהראות להם את נקודת המבט של הצד השני - האח החולה שלא יכול לשבת בקולנוע כי הוא לא מרגיש טוב. בסוף יש לאפשר להם לתכנן את היום בהתאם. הילד יאתר מה בתוכנית המקורית לא מתאים לנסיבות ויחליף אותו במה שכן מתאים.

צרכנות נבונה: איך ועל מה מוציאים

מגיל 9 והלאה הילדים יוציאו בעצמם חלק מהכסף שלהם, וגם אתם, כהורים, תתפתו לא פעם לגחמות שלהם. זו העת לדבר איתם על צרכנות נבונה. אחד הדברים הראשונים שכדאי לעשות הוא להבהיר לילד עלויות. אצל הילדים המדד להשוואה הוא דמי הכיס שלהם. כך למשל, אם ילדיכם מקבלים עשרה שקלים בשבוע ומתוך זה מממנים גלידה - כשהם מבקשים צעצוע ב-40 שקל, שאלו אותם כמה שבועות הם צריכים לוותר על גלידה כדי לקנות את הצעצוע.

דגש חשוב צריך לשים על השוואת מחירים: גם כאן מה שצריך להוביל את השיח הוא חלופות וויתורים. הילד רוצה מכונית צעצוע? בחרו מכונית ב-20 שקלים ואחת ב-70 שקלים, ודברו על ההבדלים ביניהן. הילד רוצה חטיף בבריכה? בדקו את המחיר, ואחר כך השוו למחיר בחנות הקרובה לבית.

כשהילדים מתחילים לבצע רכישות בעצמם, זה הזמן גם לדבר על זכויותיהם כצרכנים: האם מותר להם להתחרט או לא, ובתוך כמה זמן? במה שונה קנייה בחנות מקנייה באינטרנט? בגילים אלה עדיין לא מומלץ לתת לילד לרכוש ברשת.

דמי כיס: בלי הלוואות מחודש לחודש

דמי הכיס הם ההתנסות האישית של הילדים בניהול תקציב. ככל שהילד מתבגר, הם יגדלו, אבל גם ההוצאות שלהם יגדלו. אם בגיל צעיר יותר הילד קיבל 20 שקל לשבוע, אבל מתוך זה היה צריך לממן את רק הארטיק בבריכה, כעת אפשר לתת לו 50 שקל בשבוע, אבל לבקש שיממן גם את הפיצה והמיץ אחרי הסרט. הוא בזבז את הכסף על דברים אחרים? אל תקנו במקומו.

אחד מהערכים שחשוב מאוד להנחיל הוא מגבלת התקציב. אם לילד נגמר הכסף באותו החודש, לא מוסיפים לו על חשבון החודש הבא; לילד אסור לקחת הלוואות מחברים; ואם הוא רוצה משהו שמחירו מעבר לדמי הכיס שלו, הוא יצטרך לחכות.

אחת הדילמות המרכזיות של הורים בשלב זה היא מה לעשות כשהילד בוחר להוציא את הכסף על דברים שאינם נחוצים בעיניהם. כאן צריך להבדיל בין שני מקרים. כשהילד מעוניין בצעצוע או במוצר שלדעתכם לא מצדיק את העלות, מומלץ להעלות איתו את הספקות ולחשוב יחד מה אפשר עוד לקנות בכסף הזה ועל מה הוא נדרש לוותר. בקשו ממנו להמתין יום עם הקנייה, ואם הוא עדיין מעוניין - אפשרו לו. חלק מניהול התקציב העצמאי כולל גם טעויות.

המקרה השני הוא כזה שבו הילד מתעקש לקנות משהו שלא תואם את סולם הערכים שלכם או לא מתאים למסגרת המשפחתית. אם הילד רוצה לקנות בכסף שחסך כלב, אבל אתם לא מעוניינים לגדל כלב, או שהוא רוצה לקנות כלב גזעי, ואתם סבורים שחיות צריך לאמץ ולא לרכוש, "יש להבהיר שהכסף שלו כפוף לאחריות ולמערכת הערכים הכלכלית של אבא ואמא", אומרת יעל נבט, מומחית לחינוך פיננסי, "כמו שהחדר שהם גרים בו שלהם, אבל הוא בבית של אבא ואמא ולכן לא עושים בו מה שהם לא מרשים. הילד צריך להבין שהוצאת דמי הכיס כפופה לשיקול הדעת של ההורים, אחרת תיכנסו למו"מ שלא נגמר".

חיסכון: לא חייבים לאהוב את המטרה

מומלץ לגרום לילד לחסוך מרגע שהוא מקבל דמי כיס, ועליכם ההורים לכלול את החיסכון בתוכם. נניח קבעתם שהחיסכון יעמוד על שקל אחד ביום - סכום זה יתווסף לדמי הכיס השבועיים. נוסף לכך, כדאי לעודד אותו לחסוך למטרות מסוימות ולדברים שהוא מעוניין בהם: אם הילד רוצה צעצוע שיקר יותר מדמי הכיס השבועיים שלו, עודדו אותו לחסוך לשם כך והגדירו במדויק היכן יישמר החיסכון, על מה הוא מוותר ומה הזמן הנדרש לו: 'בשלושת השבועות הבאים אתה תוותר על הגלידה אחרי הבריכה ותחסוך את הכסף בקופסה במדף של הספרייה שלך'. אפשר לקבוע עם הילדים מטרות יחדיו, כך שבכל רגע נתון הילד יחסוך לקראת משהו.

לעתים הילדים מקבלים לימי ההולדת כסף מהמשפחה, ועולה השאלה מה עושים איתו. ראשית, קבעו עם הילד סכום מתוכו שמצטרף לחיסכון "שקל אחד ביום" (ראו מסגרת). לאחר מכן בררו עם הילד אם יש לו מטרה שלשמה הוא חוסך. אם כן, יתרת הכסף תופנה לשם, אם לא, אמרו לו שהכסף לא נועד לבזבוזים שוטפים, בשביל זה יש דמי כיס, והכסף יישמר בחיסכון (בגילים נמוכים יותר אצל אבא ואמא, ובגילים מבוגרים יותר אצל הילד עצמו) עד שתהיה לו מטרה לכסף, ואז הוא יקבל אותו. גם כאן חשוב לזכור שהמטרה לא חייבת למצוא חן בעיני ההורים, כל עוד הדבר הולם את ערכיהם.

שקל אחד ביום

בבית הספר היסודי נמשיך לקיים טקס חיסכון יומי: כל יום חוסכים שקל אחד, כשהסכום מצטבר, אפשר להמיר לשטרות. ניתן להסביר לילד כעת שמדובר בחיסכון לעתיד שיעזור לנו כאשר נגדל להגשים מטרות חיים גדולות, או אם למשל נזדקק פתאום באופן דחוף לסכום כסף גדול. הדגש כאן הוא שמדובר בחיסכון לדברים שצריכים ולא לדברים שרוצים - כלומר, לא ניתן לקנות ממנו את צעצועים וגם לא ללוות ממנו כספים לקניית דברים שרוצים. 

צרו איתנו קשר *5988