חינוך פיננסי לבני 20 פלוס: תומכים בהם רק עד שהם עומדים לבד על הרגליים

גם כשהילדים מסיימים תיכון ויוצאים מהבית, מפתה להמשיך לחיות על חשבון ההורים. אבל אפילו אם קשה לראות אותם נופלים - אל תיתנו להם להתרגל לגב הכלכלי
• כך תדריכו אותם בעולם המבוגרים • פרויקט מיוחד על כסף וחיסכון להורים וגם לילדים  

חינוך פיננסי / צילום: Shutterstock
חינוך פיננסי / צילום: Shutterstock

קהל היעד: מגיל גיוס עד 25

המטרות המרכזיות: ללוות את ילדכם בצעדים הראשונים בעולם התעסוקה, ולעזור להם לפרנס את עצמם, בדרך לעצמאות מלאה

מה חשוב לזכור: גם אם בחרתם לסייע כלכלית בשלב זה - עשו זאת באופן חלקי וממוקד, כדי שלא יפתחו בכם תלות

מה חשוב לעשות: להעביר לאחריות הילד את חשבון הטלפון וקופת חולים, ללוות בצמתים כמו בחירת חיסכון פנסיוני וחשבון בנק, ואם הוא גר אצלכם בבית - בחנו אפשרות שישא חלקית בהוצאות

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

יש שלב שבו הילדים כבר לא ממש ילדים - הם מתגייסים ומתחילים את דרכם בעולם האמיתי. אבל, בשנים האחרונות נוכח יוקר המחיה, הם גם חוזרים הביתה. ופתאום, הורים רבים מוצאים עצמם חיים עם ילד בוגר, שמצד אחד כבר לא רוצה שיגידו לו מה לעשות, אך מצד שני, הם נדרשים שוב להצבת גבולות בעניין העצמאות הכלכלית. גם במשפחות בהן הילד לא חזר הביתה, לעיתים עולה השאלה: האם ואיך לעזור לילד.

התשובה היא חד משמעית: כן, לעזור. אבל באופן שיקדם אותו לעצמאות כלכלית, ולא בדרך שבה הוא מפתח בכם תלות. בהתחלה התלות הזו אולי נעימה: אתם מצידכם מרגישים שאתם מעניקים סיוע לילד שצומח וגדל, וגם הוא כמובן נהנה מכך. אבל לאורך הזמן שני הצדדים ניזוקים. לפני שנדבר על איך ומה לעשות, בואו ננסה להכיר קצת יותר את שלב "הבגרות הצעירה" וננסה להבין אותו: כיוון שהגיל הזה קריטי מאוד לחינוך הפיננסי.

אנחנו מדברים על גילאי 25-20 - השלב שבו עוברים מהתבגרות לבגרות: הילדים בשלב הזה מבוגרים לפי חוק ודין, אבל במרבית המקרים הם עוד לא הקימו משפחה משלהם ולא נכנסו למסלול קריירה מוגדר. כלומר, הם מתקשים לפרנס את עצמם.

רוצים לשחק במרוץ לחיסכון?
להורדת ההוראות ולוח המשחק
לשליפת קלפי משחק דיגיטליים

עד כמה? בישראל, ערב הקורונה, לאחד מכל 50 בוגרים צעירים היה תיק בהוצאה לפועל. ודור ה-Z הישראלי ממש לא לבד: בארה"ב, ל-75% מהבוגרים הצעירים יש חוב צרכני, ופשיטות הרגל בשכבת גיל זו הן במקום השני בפילוח לפי גילאים; בקנדה חדלות הפירעון של בוגרים צעירים זינקה פי 4 במהלך העשור; בדנמרק, אחד מתוך שבעה בוגרים צעירים לא מצליח לעמוד בתשלומים באופן חוזר ונשנה ובבריטניה - שיעור הבוגרים הצעירים שנקלעו לחובות גבוה ב-20% משיעור בעלי החובות הכללי באוכלוסייה.

בעולם, קבוצת הגיל הזו מסווגת כקבוצת סיכון בכל הקשור לחובות, וזאת מכמה סיבות: ראשית, הם עושים טעויות בשל חוסר ניסיון, גם פיננסי - כיוון שהרבה מהפעולות נעשות בפעם הראשונה, וגם ניסיון חיים שמונע מהם לשאול את השאלות הנכונות. בנוסף, היכולת בגיל הזה להתמודד עם חובות היא נמוכה.

אין להם כמעט יכולת החזר, כך שחוב של כמה אלפי שקלים יכול להתדרדר ולהתגלגל להוצאה לפועל. כמו כן, ישנם מאפיינים אישיים שמגדילים את הסיכון כמו קושי בדחיית סיפוקים ורצון לטרוף את החיים. גם תפיסת הסיכון שלהם פחותה, ומכאן נובעת התייחסות לחוב כאל דבר חיובי: "קיבלתי כסף", במקום "נטלתי על עצמי התחייבות".

ולבסוף, הם מעדיפים את ההווה על חשבון העתיד - דבר שהיה ברור מאוד בתקופת הקורונה כשראינו את היקף ההסתמכות על תשלומי החל"ת. גישה זו מתהפכת כאשר יש ילדים, וכידוע, גיל הבאת הילדים הולך ועולה. לבסוף, תחום האשראי הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי, ולכן שכבת גיל הבוגרים הצעירים חשופה להלוואות שונות.

אחרי שהבוגרים הצעירים הסתבכו, מחקרים מראים כי הם פחות נוטים לפנות לסיוע, מאשר מבוגרים שנמצאים בקשיים כלכליים. כך נוצר מצב בו חוב לא גדול יכול לתפוח לממדים בעייתיים.

בגיל זה ההדרכה ההורית חשובה ביותר. אתם, כהורים, כבר עשיתם את הפעולות האלו פעם או פעמיים בחיים - הדריכו מניסיונכם. הילד לוקח הלוואה? דברו איתו לפני: איך אתה מחזיר, איפה בדקת עוד הלוואות, אילו עלויות קיבלת, מה הסיכונים שאתה לוקח. ספרו לו על טעויות שעשיתם. "מחקרים מראים שהדרכה ממוקדת בצמתים חיוניים בחיים - גורמת להתנהלות הנכונה ביותר, יותר מכל כלי אחר לאוריינות פיננסית", מבהיר יוסי אש, מומחה, יועץ ומייסד במכון אשל לחקר כלכלת המשפחה.

הצמתים שבהם הם זקוקים לכם: פנסיה, בנק והלוואות

באיזה מקרים אנחנו יכולים לעזור לילדים? מול המערכת הבנקאית: לוו את הילדים כשהם פותחים חשבון ודונו איתם מדוע הם בחרו בבנק הזה ולא באחר. כשהם לוקחים משכנתה או קונים רכב בליסינג - דברו איתם על התהליך ועל מה היה חשוב להם, עם מי הם מתייעצים, האם הם מבינים את העלויות ואת הסיכונים ואיך הם בחרו. אם יש מסמכים שהם צריכים לחתום עליהם: בטחונות, ערבות - הסבירו להם את ההשלכות ולמדו אותם מניסיונכם. כשהם נכנסים למקום העבודה, ודאו שהמעסיק מפריש להם לפנסיה.

שאלו אותם כיצד הם בחרו את החיסכון הפנסיוני, ומה הקריטריונים שהיו חשובים להם. אם הם אומרים שהם לא מבינים בזה - דאגו שיקבלו ידע, יש היום הרבה קורסים וסדנאות קצרות בתחום. אם הם פוטרו מהעבודה, הסבירו להם על החשיבות שבשמירת הפיצויים לפנסיה ואי משיכתם. ואם הם פותחים עסק, תנו להם במתנה פגישה חצי שנתית עם יועץ עסקי.

הגוזל שב אל הקן: מי משלם את החשבונות?

כאשר הילדים חוזרים הביתה כבוגרים, מערכת היחסים בבית משתנה, וכך גם הצבת הגבולות הכלכליים. בגיל הבגרות הצעירה יש צרכים כלכליים רבים: לבוש, טיפוח, יציאות ובילויים. בנוסף, ישנן עלויות הבית השוטפות. עולה השאלה: האם על הילד לשלם את חלקו בבית בחשבונות, האוכל, ואפילו שכר דירה? עד כמה ההורים צריכים לשאת בהוצאות הילד?

"אני מחלק את ההוצאות לשניים - יש את ההוצאות השוטפות של המחיה בבית: כביסה, אוכל, חשבונות ושכר דירה. ויש הוצאות מחייה אישיות: בגדים ובילויים", אומר אש. "הסוג השני של ההוצאות הן על הילד. במלואן. לגבי הסוג הראשון, זה כבר שיקול ערכי של המשפחה, וגם עניין תרבותי - אין תשובה אחת נכונה. עם זאת, אם מדובר על תחילת שנות העשרים, אני נוטה לומר שכדאי שההורים ישאו בהוצאות האלו".

גם אם ההורים מחליטים לקחת על עצמם את כלל החשבונות, אש ממליץ לשתף את ילדיהם בסכומים. למשל, אם חשבון החשמל עלה בצורה משמעותית, ניתן לבקש להגביל את השימוש. או אם הילד לוקח כל יום את הרכב ומשתמש בשלושה מכלי דלק בשבוע, ניתן להחליט שההשתתפות של ההורים בדלק היא רק עד לגבול מסוים.

העברת אחריות: אל תמהרו לכסות חובות

לאט לאט, ככל שהילד נכנס לשוק העבודה, כדאי להעביר לאחריותו כל מיני חשבונות שעד כה היו עליכם, גם אם מדובר בתשלומים סמליים. למשל - תשלום לקופת החולים, או חשבון הפלאפון. יש כאן אמירה ערכית, לא רק כלכלית: עליך ללמוד לשאת בתשלומים שלך. זכרו: המטרה היא ללוות את הילד לעצמאות ולקיחת אחריות, ולא למצב שבו הוא ממשיך להישען עליכם גם בגיל 40.

אם הילד מסתבך בחובות ומבקש שתכסו לו הלוואות ותשלומים - אל תכסו בלי לתקן מהשורש את הסיבה לכך שהוא נכנס אליהם. אחרת, הדפוס יחזור. ובנוסף: אל תעניקו לו את הכסף, אלא תנו אותו כהלוואה. ואם אתם רואים אותו מסתבך, תהיו עם האצבע על הדופק ועזרו לו לעצור את ההידרדרות.

עזרה בשכר דירה: רק עד שיעמדו על הרגליים

גם כשהילדים יוצאים מהבית, הורים רבים מתגייסים לסייע להם בתשלום שכר דירה או במימון שוטף להוצאות שונות. גם כאן, הכלל הוא שהעזרה היא רק על מנת שהילד יוכל לעמוד על הרגליים. לכן, כדאי לערוך תיאום ציפיות מראש, ולתחום את הסיוע בסכום ובזמן. למשל: נעזור לך ב־2,000 שקל לחודש בשנה הראשונה, ולאחר מכן - זה עליך.

אם לא מתאמים מראש את משך העזרה, קשה להיגמל ממנה. כך גם אם הילד חורג בהוצאות או שיש לו צורך מיידי בכסף: הלוו לו אותו - וקבעו שההחזר צפוי להיות בטווח הקרוב.

נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא מספר הילדים שיש לכם: אם החלטתם לסייע לילד הראשון ב-3,000 שקל כל חודש למשך לחמש שנים - זו הציפייה שיצרתם גם אצל אחיו. כיוון שבדרך כלל היקף העזרה לילד הבכור תקבע את הרף גם לשאר הילדים, אתם צריכים לוודא שיש לכם את היכולת לכך.

צרו איתנו קשר *5988