מה הופך את הבית השקוף הזה לאחת מפסגות האדריכלות במאה ה-20?

מארק מיירס כותב על אדריכלות, מוזיקה ואמנות ומחברם של חמישה ספרים על מוזיקה 

כשמשכתי את דלת הזכוכית הענקית ונעלתי את עצמי בפנים, לקחתי לעצמי רגע. השעה הייתה שעת בין ערביים ואני עמדתי לבד בתוך בית פארנסוורת', אחד מבתי המגורים הכי משפיעים במאה העשרים, שזכה להערצה בארה"ב.

במשך 13 שעות, מ־7 בערב ביום ראשון ועד 8 בבוקר ביום שני, שהיתי בבית הזה, ובכך נעשיתי לאחד האורחים הבודדים שישנו במקום מאז שהנכס נרכש על ידי הקרן הלאומית לשימור היסטורי ב־2003. בית פארנסוורת' פתוח לציבור בימי שישי ושבת, מ־10:30 בבוקר עד 15:30 אחר הצהריים, מסוף מרץ עד סוף נובמבר.

● איזו יצירת המופת גילתה לעולם את אחד הסופרים החשובים במאה ה-20?
● הציור האייקוני שנעלם במשך שנים רבות עד שהתגלה בארובה מאובקת בדרום לונדון
● מה גורם ל"נשים קטנות" להיות קלאסיקה בת 155 שנים?

שקוף מכל ארבעת צדדיו ונישא בגובה של יותר ממטר וחצי מעל המישור, הבית המינימליסטי הזה הוא בחלקו אקווריום ובחלקו בית עץ. 72 שנה אחרי שהאדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה השלים את השער המפורסם מזכוכית על גדות נהר פוקס בפלאנו, אילינוי, המבנה הזה עודנו חדשני באופן מדהים.

מיס ון דר רוהה היה חלוץ הסגנון הבינלאומי באדריכלות המודרנית. הוא נולד ב־1886 בגרמניה והחל לתכנן בנייני משרדים מזכוכית כבר ב־1921. לאחר שהיגר לארה"ב ב־1938, הוא החל לעבוד על שינוי קו הרקיע האורבני עם מגדלים מזכוכית, ביניהם בניין הדירות לייק שור דרייב בשיקגו (1951) ובניין סיגראם בגוון חום־וויסקי בניו־יורק (1958).

כיצד הבית נראה מבחוץ?

בית פארנסוורת' הוא אחד משלושת בתי מגורים שבנה מיס ון דר רוהה בארה"ב, וזו ללא ספק יצירתו האהובה ביותר. הרבה מהקסם של הבית נובע מקנה המידה שלו. המבנה, המשתרע על פני שטח של 206 מ"ר, הוא קטן יחסית לסטנדרטים של מיס ון דר רוהה, ומרגע שנכנסים אליו, מתהפנטים מההנגדה בין הקווים הנקיים והישרים של הבית והטבע הפראי שמחוץ לו. באמצע אזור כפרי הבית עומד כמו אונייה מרחפת, ומבטא גם חינניות וגם פגיעות מסוימת.

את הבית הזה הגה מיס ון דר רוהה עבור ד"ר אדית' פארנסוורת', רופאה למחלות כליה משיקגו, ב־1945. הוא נבנה בין 1949 ל־1951 ומיד עשה מהפכה בתחום המגורים בכפר. במקום לתכנן קוטג' חמים עם גדר עץ לבנה, מיס ון דר רוהה בנה קופסת נעליים מזכוכית שפינותיה מחוזקות בקורות פלדה.

הבית עומד על קביים מפלדה צבועה בלבן וכולל שני דקים במפלסים נפרדים בחוץ, ושני גרמי מדרגות אבן מרחפים, שמוסיפים לו מידה של רשמיות.

כשהבית הושלם, העיצוב הגיאומטרי הנוקשה הקדים את זמנו בשנים רבות ולכד את דמיונם של כמה אדריכלים מהדור של אחרי המלחמה, ביניהם פיליפ ג'ונסון.

כיצד הבית נראה מבפנים?

כמו בניינים רבים אחרים, בית פארנסוורת' נראה במציאות קטן יותר מאשר בצילומים. החלל הפנימי הוא חדר מלבני גדול המשתרע על פי 147 מ"ר. החדר מחולק על ידי מחיצת עץ בגודל 4 על 7.5 מטר לארבע אזורים. אלו כוללים, בין השאר, שני חדרי שירותים וארון תחזוקה.

הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא הרצפה. היא עשויה כולה מלוחות טרוורטין בצבע שנהב. האבן המשופשפת נותנת לחדר תחושה עשירה, ומעמיקה את הרוגע האצילי שבו. ישנה גם חושניות גסה וקרירה למשטח הזה, בייחוד כשהולכים עליו ברגליים יחפות.

כשיורד הלילה, אור מהמנורות העומדות על הרצפה מוחזר ממחיצת העץ, ורוחץ את החלל בזוהר כתום. זה נכון בייחוד לחלל המגורים, שם ספה ושני כיסאות משוחזרים בצבעי עור חום וכרום מונחים באופן דרמטי על שטיח שצבעו אפור בטון.

בקצה השני נמצא אזור השינה. המיטה מונחת על מסגרת עץ טיק, ומוצבת בכיוון מזרח, כך שיהיה אפשר לחזות בשמש העולה. אין בבית ארונות. במקור, הבגדים היו צריכים להיות תלויים בחדר ארונות שעוצב במיוחד למטרה זו. הוא שוחזר, לאחר שמים ב־2008 פגמו בו. על מנת לחזור לאזור הכניסה, הולכים דרך מטבח צר עשוי מנירוסטה, הנמשך לאורך המחיצה הגדולה מעץ.

מים הם איום מתמשך על הבית. ב־1996, ירדו כ־457 מ"מ גשם ב־24 שעות, מה שגרם לנהר פוקס לגאות ביותר מ־3 מטר. "למרבה המזל, הלחץ מהמים השוצפים ניפץ את אחד מחלונות הזכוכית ואיפשר למים לעבור דרך הבית", אומר דירק לוהן, אדריכל משיקגו ונכדו של מיס ון דר רוהה. "אחרת, הבית היה מורם מהקרקע וצף לאן שהוא".

הריהוט המקורי בבית פארנסוורת' היה פשוט יחסית, אלא שכשהיזם האנגלי פיטר פלומבו רכש אותו ב־1972, הוא ביקש מלוהן לרענן את המראה של הבית. לוהן עיצב את מסגרת המיטה והשידה התואמות וכן את השולחן בחדר האוכל, ארון הנעליים והשולחן המשרדי שעומדים בחלל הכניסה. לוהן גם המליץ להציב בבית שחזורים של סידורי הישיבה של מיס ון דר רוהה.

"הלוואי שהייתי קונה את הבית תמורת כ־250 אלף דולר כשהייתה לי אפשרות", אומר דירק לוהן, שהיה שולייה של סבו, כ־12 שנים לפני מותו של מיס ון דר רוהה ב־1969. "הפרופורציות של הבית והפרטים שלו כל כך מושלמים. הם עוצרי הנשימה למי שיש לו רגישות לדברים האלה".

הסקנדלים שליוו את הבית

את הבית ליוו גם שתי שערוריות. לאחר שמיס ון דר רוהה החל לתכנן אותו, שמע האדריכל פיליפ ג'ונסון על הפרויקט הרדיקלי. הוא ביקר במשרדו של ון דה רוהה ב־1947, ראה את המודל, ומיהר לבנות בית זכוכית משלו בניו כנען, קונטיקט, שהושלם ב־1949, שנתיים לפני שבית פארנסוורת' הושלם.

"מיס ון דר רוהה היה צריך לשים את הפרויקט בצד במשך שנתיים בזמן שד"ר פארנסוורת' חיכתה למימון מירושה כדי להשלים אותו", מספר פרנץ שולץ, מחבר הביוגרפיות של מיס ון דר רוהה ושל פיליפ ג'ונסון. "עם זאת, מיס ון דר רוהה תמיד זלזל בבית של ג'ונסון, וחשב שהפרטים בו נעשו כלאחר יד".

הרכילות השנייה קשורה לרמיזות על רומן בין מיס ון דר רוהה ללקוחה שלו. אלא שבזכרונות של פארנסוורת' אין ווידויים רומנטיים, גם לא בכתביו של האדריכל, רק הערה אגבית שאמרה אחותה של פארנסוורת' לשולץ ב־1983: "אדית' הופנטה ממנו וסביר להניח שהיה לה רומן אתו".

ההערה הזו הספיקה כדי להוליד שתי פרשנויות דרמטיות של הקשר ביניהם: המחזה "בית הזכוכית" של ג'ון פינפר, והסרט העלילתי "בית פארנסוורת'" עם רלף פיינס ואליזבת דביקי מ-2021. "הסרט מתאר איך האובססיה הרומנטית של פארנסוורת' למיס ון דר רוהה סיבכה את בניית יצירת המופת הפשוטה הזו", אומר ריצ'רד פרס, במאי הסרט שכתב גם את התסריט שלו.

הקו האלכסוני היחיד בבית

ב־8 בבוקר, מנהלת בית פארנסוורת' ירדה ממרכז המבקרים ללוות אותי ביציאתי מהבית. כשדיברנו על הקווים והזוויות הישרות שלו, היא לקחה אותי לחדר השירותים השני. היא הסיתה את וילון המקלחת והצביעה על משטח האבן על הרצפה. שם, במלוא הדרו, נמצא הקו האלכסוני היחיד בבית כולו. "מיס ון דר רוהה היה חייב לבנות את הטרוורטין בזווית", אמרה. "זו הייתה הדרך היחידה בה מי המקלחת יזרמו לחור הניקוז".