בבית הם מדפיסים בתלת־ממד. אז למה בכיתה התלמידים חוזרים 200 שנה אחורה?

תומר סיימון הוא המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. הוא בעל רזומה של יותר משני עשורים בניהול ופיתוח בגופים כמו משרד המשפטים, אמדוקס ומיקרוסופט, ובעל דוקטורט מאוניברסיטת בן גוריון בניהול מצבי חירום באמצעות בינה מלאכותית. במיקרוסופט הוא אחראי על יותר מ־40 קבוצות מוצר שונות - אחסון, רישות, אקסלרציה, אבטחה ועוד, וליישומים במגוון תחומים.

 ד''ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

אך למרות הרזומה המרשים ותחומי העניין המרתקים, סיימון נלהב במיוחד מדבר אחד - ההזדמנות לעצב מחדש את מערכת החינוך ולהכניס לתוכה את הבינה המלאכותית. במסגרת זו הוא חבר בוועדת ההיגוי לבינה מלאכותית של משרד החינוך ומתנדב במסגרות נוספות כמו Top15, צוות שעוסק בשיפור חטיבות הביניים והחינוך המדעי-טכנולוגי.

את השיחה איתנו הוא פותח בשאלת טריוויה - כמה זמן תלמידים מדברים בכיתה במשך שבוע במסגרת השיעורים. "13 שניות, זה הזמן הממוצע שתלמיד בישראל מדבר בשיעורים. היום מלמדים אנגלית בהתכתבות - המורה כותב על הלוח והתלמידים מעתיקים. הם לא מתרגלים ולא מדברים אנגלית, ולכן הם לא יודעים לדבר או לבטא נכון את המילים.

"ואני אומר לעצמי, רגע, יש טכנולוגיה ממש פשוטה שנקראת Reading progress שפותחה אצלנו במיקרוסופט, ומאפשרת למורה לתת לתלמידים טקסטים לקריאה. בינה מלאכותית נותנת למורה דוח באיזה מילים הם התקשו, מה הם מבטאים לא נכון והמורה יכול לעבוד עם זה. אם אני אוהב כדורגל ואת אוהבת אסטרונומיה, המורה יכול לתת לנו טקסטים בתחומים שמעניינים אותנו, והבינה המלאכותית יכולה לייצר טקסטים עם המילים שהתקשינו בהן וללמד אותנו לקרוא ולהקריא".

למידה אישית לפי תחומי העניין והחולשות של כל תלמיד.
"נכון, וזו הסיבה שאני עובד על הדברים האלה ומשקיע כל כך הרבה בחינוך. מערכת החינוך תוכננה למהפכה התעשייתית הראשונה, ויש לנו פה טכנולוגיה שיכולה לעשות טרנספורמציה. כשאני מסתכל על הכלים האלה יש לי רגע 'אהה' מטורף, בגלל הטרנספורמציה שאפשר לעשות איתם למערכת החינוך".

לשחרר את המורה מביורוקרטיה

סיימון שואל את עצמו איך להקפיץ את מערכת החינוך למאה ה-21 אבל נראה שהחשש הגדול כרגע הוא שהילדים יתעצלו ויתנו ל־ChatGPT לכתוב במקומם עבודות. סיימון לא מתרגש. "לכל אורך ההיסטוריה פחדנו מכל טכנולוגיה חדשה שיצאה - מטלוויזיות, ממכוניות, מהכול. זה חלק מהתהליך. היו מקומות בעולם שבהם מערכת החינוך אסרה על שימוש ב־ChatGPT וזו טעות. המורים לא צריכים להיות בלשים טובים יותר שיזהו אם התלמידים העתיקו מבינה מלאכותית. הם צריכים להתמקד בלמידה, הוראה והערכה, ולהיעזר לשם כך ב־AI, ופה הפוטנציאל.

"אני אתן לך דוגמה אחרת. לפני שלושים שנה הכניסו לבתי הספר מחשבונים והיה חשש, רחמנא ליצלן, שלא נדע לעשות חיבור ארוך וחילוק ארוך. אבל כל המחקרים של העשורים האחרונים מראים שבזכות הכנסת המחשבונים האהבה של התלמידים למתמטיקה עלתה. הם מצליחים לפתור תרגילים ובמקום להתעסק בשטויות מגיעים לבעיות יותר מהותיות. עכשיו יש פה סוג אחר של מחשבון שמשנה את הלמידה, את ההוראה ואת ההערכה ומאפשר לנו לעשות את הקפיצה הבאה".

בסופו של דבר, סיימון מסביר שהבינה המלאכותית תחסוך מהתלמידים את הדברים הטכניים ותשאיר להם את המשימות המשמעותיות. "לכל אחד מאיתנו יש דברים שהוא לא אוהב אבל מכריחים אותו לעשות. AI יכולה לשחרר אותנו מהמשימות המייגעות האלה ולאפשר לנו להתרכז במה שמשמעותי עבורנו".

אם מדברים על מה שמשמעותי, אני חושבת שהקורונה הראתה לנו שעם כל הכבוד לזום, לטכנולוגיה וללמידה מרחוק, תלמידים צריכים מורים בשר ודם.
"זו נקודה מעולה. כל חצי שנה מיקרוסופט מפרסמת את ה־Work trend index, מבט על שוק העבודה, והדוח מראה שאם יומיים בשבוע אנשים שעובדים באותו ארגון לא נפגשים זה פוגע בחדשנות שלו. אין שיחות מסדרון, אין פגישות, ובסוף אנחנו יצורים חברתיים. ואפשר להשליך מזה גם על חינוך.

 תוכנת zoom. ''בקורונה מערכת החינוך החליפה את הכיתה הפיזית בלי לשנות דבר'' / צילום: Shutterstock

"בקורונה מערכת החינוך החליפה את הכיתה הפיזית ב־Teams וב־Zoom בלי לשנות דבר וזה יצר המון בעיות. עכשיו יש הזדמנות לעדכן את מערכת החינוך. אני בכלל לא חושב להחליף את המורה, אבל אני כן רואה פוטנציאל לשחרר אותו מ־18 שעות ביורוקרטיה בשבוע כדי שיפנה אותן לתלמידים. מורה צריך לדווח כל יום, להשקיע שעות במערכות ביורוקרטיות ודיווחים למשרד החינוך במקום לעסוק באינטראקציה עם התלמידים. יש פה אפשרות לעשות שינוי".

הבינה המלאכותית תסיר מטלות, לא אחריות

סיימון מתאר מערכת חינוך שבה הבינה המלאכותית משחררת את התלמידים והמורים ממטלות לא נעימות כדי שיעסקו בתכל'ס, בלמידה ובמהות. אבל זה לא משחרר אותם מאחריות.

במושגי עולם ה־AI זה נקרא Human in the loop. המשמעות היא שאנשים מעורבים בתהליך הלמידה והאימון של האלגוריתמים ולמעשה הם חלק מההפעלה של הבינה המלאכותית. בחזון של סיימון, תלמידים ומורים לומדים להשתמש בבינה מלאכותית ולוקחים אחריות על התוצאות.

"אם ביקשת מ־ChatGPT לכתוב במקומך מייל ויש בו טעויות - האחריות עלייך. לא תוכלי להאשים אותו. באותה מידה, במקום לפחד שהתלמידים ישתמשו בו להעתקה, אפשר לשאול אותם במה הם השתמשו, איזה פרומפטים הם כתבו, איך הם חקרו, איזה סיעור מוחות עשו, איך הם תיקפו את מה שהבינה המלאכותית אמרה. צריך לעבוד על המיומנויות האלה. והיום, עם הבינה המלאכותית, מורים יכולים לפתח אותן".

עוד מיומנות חשובה ומרכזית למערכת החינוך ולשימוש בבינה מלאכותית היא השימוש בשפה המיוחדת שלה. "בינה מלאכותית כבר נמצאת סביבנו בכל מקום - במערכות הניווט, במדיה החברתית, בהשלמה האוטומטית כשאנחנו מקלידים, בתיקון השגיאות, במכשירי MRI, בזיהוי פנים, בעיבוד קול, בזיהוי הונאות במערכת הבנקאית.

"ועכשיו זה נגיש לנו, ממש בקצות האצבעות, לעשות עם זה מה שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים, ובזה השפה מרכזית. לא סתם המודל של ChatGPT נקראת Instruct. המשמעות היא שאת תתני הוראה והוא יבצע - ומפה החשיבות של השפה".

ומה המשמעות בחינוך?
"אם תבקשי מ־ChatGPT אותה בקשה ותשני מילה אחת תקבלי תוצאה אחרת. ואם תבקשי ממני משהו שאעשה, התגובה שלי תלויה בפועל שתשתמשי בו. בחירת המילים היא חלק מהאינטראקציה וחשוב להתאמן עליה. זה קשור גם לחשיבות מדעי הרוח דווקא היום".

דווקא מדעי הרוח?
"אחת ממטרות החינוך היא לפתח את הרוח האנושית, החשיבה הרחבה, הביקורתית, את העבודה עם טקסטים - זה בדיוק זה. כל הזמן מדברים על למידה לאורך החיים (Long life learning) ופתאום יש לנו כלי שכל הידע נמצא בו. במקום לחפש בכל מיני מקומות, כל הידע על היסטוריה, מדע, טכנולוגיה - הכול זמין פה בצורה שנוחה לך. תלמיד כיתה יב' ראה משהו על מכניקה קוונטית, הוא יכול לבקש מ־ChatGPT שיסביר מכניקה קוונטית ברמה שמותאמת לגילו. זו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית - גם למדינה".

"השינוי צריך להגיע מהמורים"

בין שאר הדברים, סיימון למד עתידנות באוקספורד, ולכן הוא האדם המתאים לשאול אותו לאן הוא צופה שבינה מלאכותית תיקח אותנו. "זה תלוי בטווחי הזמן", הוא אומר. "החוק הראשון של טכנולוגיה הוא שאנחנו עושים הערכת יתר לטווח הקצר והערכת חסר לטווח הארוך, בטח במקרה הזה, שבו הטכנולוגיה מהירה מהשוק ולכן קשה עד בלתי אפשרי לתת תחזיות ארוכות.

"לפי החוק הזה, אנחנו עכשיו בהערכת החסר של הטווח הארוך של מי שניבא לפני חמש שנים מה יהיה עם הבינה המלאכותית. אף אחד לא חשב שנהיה פה עכשיו, אף אחד. חשבו שהיכולת לג'נרט תגיע ב־2035, ופתאום זה פה. עד עכשיו זה היה שזור לך בווייז, במדיה החברתית, במקלדת בטלפון. עכשיו זה יהיה בתוך וורד, אקסל, פאואר פוינט, אאוטלוק. תתחילי לכתוב מייל והוא יציע, 'רוצה שאעזור לך לסיים אותו?', 'לענות על המייל בשבילך?', 'את רוצה שאציג את המצגת בשבילך?', ואת תחליטי איך להפעיל את הבינה המלאכותית ולשלוט בה. זה כבר לא יהיה מאחורי הקלעים אלא ממש בחזית הבמה".

גם בחינוך?
"אנחנו חייבים. היום ילד בסופשבוע מטיס רחפן, מדפיס בתלת־ממד, מדבר עם ChatGPT, וביום ראשון הוא חוזר לכיתה וקופץ 200 שנה לאחור. הוא לומד בכיתה ג'־ד' מקצועות ש־65% מהם לא יהיו קיימים כשהוא יגיע ל־יב'. אז אנחנו צריכים להסתכל לאיזה עולם אנחנו מכינים אותם ומה הפערים.

"הפערים הללו כבר לא ניתנים לתיווך וצריך לעשות את השינוי הזה - לא דרך התלמידים אלא דרך המורים. ההצלחה שלנו בטווח הארוך היא השקעה דרך החינוך. אין דרך אחרת לעשות שינוי כל כך גדול".