הציור האבוד של קרוואג'ו / צילום: באדיבות קולנוע לב
1
כל אחד חולם לגלות שהציור המאובק שהוא קנה בגרושים בשוק הפשפשים או שלקח מהבית של סבתא לפני שעברה לדיור מוגן הוא נכס של ממש. אולי אפילו של איזה אומן גדול. לאישה אחת ממדריד זה קרה.
● איך ניכסו ענקיות החלב את חג הביכורים
● צבע טרי נפתח: האומנים ששווה לשים עליהם עין
באפריל 2021 החליטה סניורה פרז דה קסטרו בת ה-80 לפנות ציור שהיה תלוי בסלון משפחתה שנים ארוכות, והעבירה אותו להערכה בבית מכירות פומביות. שם העריכו אותו ב-1,500 אירו, וזה הסכום ההתחלתי שנקבע לרכישתו במכירה. אי אפשר היה לנחש שתוך 24 שעות, הערך שלו ינסוק לסכום דמיוני בן תשע ספרות.
כמו נורו מתוך אקדח, סוחרי אומנות מאירופה, מומחי רנסאנס וכמה בעלי כיסים עמוקים מיהרו לספרד וניסו לזכות ולו בהצצה במה שנחשד כיצירה אבודה של הצייר האיטלקי מיכלאנג'לו מריסי דה קאראווג'ו - שלא לדבר על אפשרות לגזור קופון ממעורבות במכירת הפריט הנדיר. "כולם הגיעו למדריד כמו עדר צבועים", מתאר בסרט אחד המעורבים במרדף הזה.
בפסטיבל דוקאביב לסרטים דוקומנטריים, שנחתם בסוף השבוע שעבר בתל אביב, הוצג הסיפור הלא ייאמן הזה. הסרט "סליפר - הקאראווג'ו האבוד", שביים אלווארו לונגוריה הספרדי ויצא השנה, בנוי ממש כמותחן שבמרכזו אומנות. הוא מעניק הצצה לרגעים מרתקים: המרוץ הקדחתני אחר היצירה, החקירה לאישור מקורה וגם הכסף הגדול שהחליף ידיים.
2
גוף העבודה של קאראווג'ו ייחודי גם לעין הבלתי מזוינת. הוא הפליא לצייר ציורים ריאליסטיים של סצנות תנ"כיות וקדושים נוצרים, מעקידת יצחק ועד עריפת ראשו של יוחנן המטביל. השימוש המרהיב שלו במשיחות מכחול ובהצללות האירו צד אפל של האובייקטים, תוך אמירה על נפש האדם ועל טבעו. ולא פלא שהוא מומחה גדול לנפש האדם: כשהיה בשיא הקריירה שלו, היה האומן מעורב בקטטה שלא התבהרו נסיבותיה, שהביאה למותו של צעיר איטלקי. קאראווג'ו נאלץ לעזוב את רומא, שם קנה את עולמו, וברח לנאפולי הענייה.
הציור שהתגלה היה גם הוא מאותם עולמות דתיים-איקוניים. אקה הומו (ecce homo, בלטינית "הנה האיש") הוא השם שניתן לו, כמילותיו של פונטיוס פילטוס כשהציג את ישו הפצוע בפני ההמון היהודי. מוצגים בו ישו, פונטיוס פילאטוס ונער מבועת, וכשהוא נחשף בהדרגה בסרט (חשיפתו נמתחת לאיטה, מגבירה את סקרנותו של הצופה) קשה שלא להתפעם.
3
המונח "סליפר" מתייחס ליצירת אומנות שזכתה להערכה נמוכה בשגגה על ידי מומחה, וכתוצאה מכך הוצעה בחסר במכירה פומבית. זהו חלומו של כל סוחר אומנות - יפיפייה נרדמת שמחכה שמישהו יעיר אותה מתהום הנשייה.
האירוע הזה חוזר על עצמו אחת לתקופה, אבל כשהאומן הוא בקנה מידה כה גדול, כל עולם האומנות רוחש. סרט דוקומנטרי אחר בשם "הליאונרדו האבוד" מציג סיפור דומה: ציור עתיק של ישו בשם "מושיע העולם" (Salvator Mundi) נמכר בשנת 2005 בניו אורלינס במכירה פומבית ב-1,175 דולר. אחרי שהחליף כמה וכמה ידיים הוא נמכר במחיר הגבוה ביותר בהיסטוריה - 450 מיליון דולר.
הטענה הייתה כי זהו סליפר - יצירת מופת של לא אחר מאומן הרנסאנס הענק ליאונרדו דה וינצ'י. והאמת? אולי לעולם לא נדע. "כולם רצו שזה יהיה של ליאונרדו", נאמר בסרט. אם לא לשם האומנות - לשם הכסף.
בשנת 2015 בחן מוכר פריזאי בשם ברטרנד טלאברדון קטלוג מקוון של בית מכירות פומביות קטן בניו ג'רסי. הציור היה רשום כ"עבודת בית הספר הקונטיננטלי" מאת צייר אנונימי מהמאה ה-19, וההערכה שניתנה לו הייתה צנועה: 500-800 דולר. טלאברדון היה משוכנע שמאחוריו עומד לא אחר מאשר רמברנדט הצעיר. במקביל חשד מוכר נוסף באותו דבר, והתפתחה מלחמת מציעים קלאסית. מחיר היצירה טיפס עד 870 אלף דולר. טלאברדון ושותפו ניצחו וכמעט מיד קיבלו אישור מהמומחים: היה זה רמברנדט מקורי, אחד מתוך סדרה של ציורים על חמשת החושים שצייר כשהיה רק בן 18-19. הם מכרו את ציור השמן הקטן, "החולה הלא מודע (אלגוריה של ריח)" לאספן אומנות במחיר שלפי דיווחים עמד על 5 מיליון דולר - יותר מחמש פעמים המחיר ששילמו עבורו.
4
תרבות משגשגת של חיפושים התפתחה סביב הסליפרים. במובן מה, כל סוחר אומנות מחפש אחריהן כל הקריירה שלו. יש לכך מונח מקצועי של ממש - צייד סליפרים - מי שמקדיש את ימיו לאיתור יצירות חבויות. הקארוואג'ו הזה היה לאחד ה"סליפרים" המסתוריים בהיסטוריה, ציור שהסעיר את העולם מאות שנים לאחר שנוצר. נותר רק להתרווח ולראות מאין יצוץ הסליפר הבא.