מקיבוץ ועד חוצפה: המילים שלא היו יכולות להיוולד במקום אחר

1

יש מילים שנולדות רק פעם אחת בהיסטוריה. בזמן אחד, במקום אחד ובשפה אחת. הן נושאות בתוכן מושגים שבמקורם בכתבים הקדומים, את הרוח הייחודית של התרבות שיצרה אותן, ואי ‏אפשר לתרגם אותן מבלי לאבד בדרך משהו מהותי. במשך שנים, כשאליעזר בן יהודה ישב בחדר עבודתו הקטן בירושלים וחיבר מילים בעברית, הוא לא סתם תרגם או החיה מילים עתיקות - אלא המציא דרך חדשה לחשוב, להרגיש ולהביע במציאות שלא הייתה קיימת עד כה. כשהוא יצא למלחמתו הדון קישוטית להחיאת השפה העברית, הוא יצר מילים למושגים מודרניים, אבל גם פתח שערים לדרכי ביטוי ייחודיות שרק העברית המחודשת יכלה להביא לעולם.

● גיוס המונים ומופעי התרמה: ממה חיים אומנים ותיקים במצוקה
● קטאר וסעודיה הולכות על אחד ממנועי ההשפעה הגדולים בעולם - הוליווד

היום, כמעט 150 שנה אחרי שמפעל חייו הוזנק, המורשת שלו מהדהדת בכל משפט שהוגים בעברית. לא רק במילים שהוא עצמו טבע - "מילון", "עיתון", "חמאה" - אלא במשהו עמוק יותר: ביכולת של העברית המודרנית ליצור מילים שמשקפות את הניסיון הישראלי הייחודי, את המורכבות של חיי היומיום כאן, ואת הדרך שבה רק אנחנו רואים את העולם. בשפה שחזרה לחיים אחרי אלפי שנים של חיי מדף, יש מילים רבות כאלה.

2

מילה שהפכה לפופולרית בזירה הפוליטית־חברתית בשנים האחרונות היא "ממלכתיות", המגלמת תפיסת עולם עמוקה של איזון בין פלורליזם חברתי לבין מחויבות משותפת למוסדות המדינה. בהקשר הישראלי, זו מילה שנולדה מתוך הצורך הייחודי לגשר על פערים עמוקים בחברה מפוצלת. התרגום האנגלי "Statehood", למשל, לא מצליח לתפוס את העומק הפנימי של המושג הישראלי - את הרצון ליצור אחדות מתוך ריבוי קולות.

גם "קיבוץ" ו"התנחלות" מקפלות בתוכן סיפורים שלמים של חלומות ומחלוקות. הקיבוץ מסמל ניסוי אוטופי ייחודי, חזון של חברה שיתופית שצמח באדמה הישראלית; ההתנחלות טעונה בסיפורים של זיקה ספציפית לשטחי יהודה ושומרון, המכילה בתוכה מחלוקת ומורכבות מוסרית. שתי המילים נושאות בחובן לא רק משמעות גיאוגרפית, אלא נרטיב לאומי ותרבותי עמוק השייך רק לחברה הישראלית.

"התרגום באנגלית למילה 'התנחלות' הוא 'Settlement', אבל הוא לא טומן בחובו את המשמעות הפוליטית הישראלית. מדובר על כל התיישבות באשר היא. כך גם לגבי 'קיבוץ' - אין מילה בעלת משמעות כזו בשפות אחרות", אומר הבלשן ונשיא האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, ד"ר רוביק רוזנטל.

אולי המילה הכי ישראלית בעברית היא "חוצפה" - המגלמת נועזות לא מתנצלת, ביטוי מושלם לאופן שבו התרבות שלנו רואה בתוקפנות מתונה ביטוי של אותנטיות. "אין מדובר במובן המילולי של המילה, אלא בשילוב הטומן בחובו אסרטיביות וגסות רוח", מסביר ד"ר רוזנטל.

3

בשפה העברית קיים גם דיוק לשוני וירידה לפרטים הקטנים, כמו פעלי לבוש - "לגרוב", "לחבוש", "לענוב" - מילים ספציפיות לפעולות ספציפיות. זהו ביטוי למאמץ התחייה הלשונית להעשיר את השפה ולהפוך אותה לכלי עשיר לתיאור המציאות.

כך גם שלל הפעלים החקלאיים בעברית, שמציע מילה אחרת לכל פעולת קטיף ייחודית לכל מין צמח. כך אנו "מוסקים זיתים", "בוצרים ענבים", "גודדים תמרים" ו"אורים תאנים" - כל פועל נטבע בתרבות החקלאית העתיקה ומעיד על הכרה עמוקה עם מאפייני הפרי ואופן הקטיף המתאים לו.

4

לאורך 3,000 שנות קיומה, העברית ספגה השפעות משפות לועזיות. החל ממילים בהקשרים תרבותיים או קולינריים (יוגורט מטורקית), פריטי לבוש (פיג'מה מהפרסית) או בעלי חיים (ג'וק מרוסית). יש צירופים שהיו יכולים להיווצר רק בעברית, כמו החיבור של ערבית ואנגלית ל"יאללה ביי"; ויש מילים שנשאלו משפה אחרת וזכו בעברית למשמעות ספציפית יותר, כמו "תכלס" שהגיעה מיידיש - שנבדל מהמשמעות העברית "תכלית".

"השפה משקפת הרבה פעמים את מה שהיה חשוב לבני אותה תרבות להבחין בו. גם כשיש מילים מקבילות או דומות, הרבה פעמים ההקבלה היא לא מלאה. כלומר, יש גוני משמעות במילה אחת", אומרת רונית גדיש, לשעבר ראשת המזכירות המדעית באקדמיה ללשון העברית.

העברית גם תרמה לא מעט לשפות העולם. מילים עבריות מופיעות בעשרות שפות, בהן אנגלית, צרפתית, ערבית, רוסית ואמהרית. בקוראן למשל, יש מילים שהגיעו בתיווך הארמית, כמו "גיהינום" (ג'הנם); בארמנית המילה "גלות" פירושה "מסע"; ובמדינת האיים הרחוקה, סמואה, מיסיונרים העניקו שמות עבריים לצמחים ולחיות כמו נמר, קוף ושום.

5

גם בשפות אחרות אפשר למצוא מילים ייחודיות שאין להן אח ורע. באינדונזית המילה "Jayus" משמעותה בדיחה מצחיקה אבל מהסיבות הלא נכונות; בפורטוגזית "Saudade" מעידה על הרגשת ריקנות קיצונית כאשר אדם שאנו אוהבים נמצא הרחק מאיתנו; בערבית "Samar" משמעותה הנאה ובילוי בשעות שלאחר השקיעה; וביפנית "Komorebi" מתארת קרני אור שעוברות דרך עלים.

העולם מלא פנינים לשוניות ואוצרות ייחודיים לכל שפה. אבל יש מילים ששומרות על סודן הלשוני, מתעקשות להישאר רק בשפתן. הן כמו קודים תרבותיים שרק מי שגדל איתם יכול באמת להבין, לחוש ולהשתמש בהם במלוא העדינות וההומור. אלה ביטויים שלא ניתנים לתרגום - לא כי אין להם מילים מקבילות בשפות אחרות, אלא כי הן נושאות בתוכן את מטען תרבותי שלם.