סולברג בדיון על ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר: "האם זה לא מצב קיצוני?"

בג"ץ דן הבוקר (ה'), בהרכב מורחב של 7 שופטים, בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר. הדיון מצולם ומועבר בשידור חי ללא נוכחות קהל, נוכח חשש להפרעות ולהתפרצויות.

● השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בפרשת ההסתדרות
● שופטי העליון: תקני השופטים שלוין הוסיף מנותקים מצורכי המערכת

הרכב השופטים כולל את המשנה לנשיא נעם סולברג ואת השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. נשיא העליון יצחק עמית, שאמור לבחור את חברי ועדת החקירה הממלכתית, העביר את ההחלטה על זהות השופטים לסגנו סולברג, וציין כי "סבורני למען ניקיון הדעת כי אין מקום לכך שאתן החלטות בהליכים אלה".

09:48 - נציג הממשלה: לבג"ץ אין סמכות להתערב; השופטים: "מצב קיצוני"

עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את הממשלה, טען כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בעניין. "אין תקדים בארץ או בעולם לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה", אמר.

השופטים הקשו על נציג הממשלה בשאלות לעניין הסמכות על-פי הפסיקה. עו"ד ראבילו עמד על כך ש"הקמת ועדת חקירה היא דבר מהותי בתוך הסמכות המבצעת. היא זו שיכולה להחליט על הקמת ועדה כזו".

השופט גרוסקופף שאל את נציג הממשלה: "האם במקרים קיצוניים לא צריך להגיד לממשלה שהיא לא נוהגת בצורה סבירה?".

לדברי גרוסקופף, "יש פה ממשלה שיש נושא שלא נוח לה לעסוק בו, ולכן היא מחליטה שלא לחקור אותו, ושמידע לגביו לא יהיה מונח בפני הציבור כשהוא בא לבחירות. האם זה לא נושא שבית המשפט צריך להיות מוסמך להתערב בו כדי להניח בפני הציבור מידע שלם, כדי לגבש עמדה פוליטית?".

השופטת וילנר הבהירה כי קיימת סמכות לבג"ץ להתערב בנושא, ושאלה מה יקרה במצב של ניגוד עניינים קיצוני בקבלת ההחלטה. "הממשלה כפופה לביקורת הציבור, היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה", אמרה. "אפשר להגיע לפתרונות לא באמצעות כפייה אלא באמצעות דיון ציבורי".

השופט סולברג תהה: "האם החלטת הממשלה אינה קיצונית? האם זה לא מצב קיצוני?".

09:10 - הדיון החל

09:07 - עימות לפני הדיון

לפני תחילת הדיון, משפחות שכולות המתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית התעמתו בפתח בית המשפט העליון עם משפחות שכולות התומכות בהקמת ועדה כזו.

אביו של ישי פיטוסי ז"ל, לוחם גולני שנפל בקרב ב-7 באוקטובר; תמר תשובה, אחותו של ברק דווידי ז"ל שנרצח בנובה; ומשפחות שכולות נוספות התעמתו עם חגית ורובי חן, הוריו של איתי חן ז"ל שנפל בקרב ב-7 באוקטובר.

חגית ורובי חן אמרו: "מאז ה-7 באוקטובר עברו קרוב ל-1,000 ימים. מי יודע מה עשו? אחריות לא נלקחה. אנחנו לא יכולים להמשיך את החיים בלי שיסבירו לנו".

גם השר לשעבר יזהר שי, שבנו ירון ז"ל נפל בקרב; איל אשל, אביה של רוני ז"ל שנפלה במוצב נחל עוז; וגדי קדם, שבתו תמר ז"ל, בעלה ושלושת ילדיהם נרצחו בניר עוז; הגיעו לדיון.

צו על-תנאי

העתירות הוגשו בשנת 2024 על-ידי התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן, 15 הורים שכולים ועמותת זולת.

בנובמבר 2025 הוציא בג"ץ צו על-תנאי המורה לממשלה להשיב מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית מכוח חוק ועדות חקירה.

הממשלה טוענת, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, כי אין כל בסיס משפטי לקבלת העתירות, וכי קבלתן "תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות".

עוד טוענת הממשלה כי ועדת חקירה ממלכתית לא תזכה לאמון של חלקים רחבים בציבור.

הממשלה רוצה ועדה פוליטית

הממשלה מקדמת הצעת חוק להקמת ועדה פוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר דרך הצעת חוק פרטית של ח"כ אריאל לקנר מהליכוד. ההצעה מבקשת לעקוף את המנגנון הקבוע בחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולהחליפו בוועדה שהרכבה ופעילותה נקבעים בזירה הפוליטית.

ההצעה עברה בקריאה טרומית בדצמבר 2025 ברוב של 50 מול 48 מתנגדים, והיא קובעת כי תוקם ועדת חקירה "ממלכתית לאומית". לפי ההצעה, הממשלה היא זו שתקבע אילו נושאים ייחקרו על-ידי הוועדה, למרות שמדובר באותה ממשלה שכיהנה בזמן האירועים הנחקרים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יש להתחיל את הבדיקה מתקופת החתימה על הסכמי אוסלו בשנת 1993.

לפי הצעת החוק, חברי ועדת החקירה ימונו בהסכמה בין סיעות הקואליציה לאופוזיציה באישור רוב של 80 חברי כנסת. אם לא תהיה הסכמה בין האופוזיציה לקואליציה, יו"ר הכנסת ימנה את הנציגים.