הדולר שחק את רווחיות רפאל. המנכ"ל: "המדינה חייבת להתערב בשוק המט"ח"

צמיחת מכירות רבעונית של 20% (45% דולרית) ל־5.6 מיליארד שקל (1.91 מיליארד דולר), וזינוק של 39% (68% דולרית) בהזמנות החדשות, שהסתכמו בצל מבצע "שאגת הארי" מול איראן ב־6.9 מיליארד שקל (כ־2.3 מיליארד דולר). כך מסכמת חברת רפאל את הרבעון השני של השנה, שבעקבותיו קורא המנכ"ל יואב תורג'מן בשיחה עם גלובס לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון להתערב בשוק המט"ח.

● המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף
● בכיר יווני לגלובס: זה מועד החתימה על עסקת הנשק ההיסטורית עם ישראל
● אחדות אזורית מול טורקיה: החברות הישראליות משדרגות את חיל האוויר היווני

"בחציון הראשון כולו, יותר מ־60% מההזמנות היו ליצוא, הרבה יותר גבוה מהתקופה המקבילה", מסביר תורג'מן. "כשמקבלים הזמנות בדולר והוא יורד, או באירו והאירו יורד, יש הרבה פחות שקל - ורווחיות העסקאות פוחת. יתרה מכך, זה עושה דבר נוסף: מייקר דולרית את ההצעות, כי באלו הבאות - אדרש לקחת בחשבון שער המרה גבוה. זה פוגע בכושר התחרות. מכביד על התעשיינים, וזו בשורה מאוד לא טובה לשוק הישראלי. אני מקווה ששר האוצר והנגיד יירתמו לטפל בנושא בצורה משמעותית יותר מעד היום. מי שרוצה כלכלה תעשייתית מבוססת, מוכרח לדאוג שזו תפעל במרחב תנודות סביר ולא בלתי נשלט".

לדבריו, בתוך שנה הייתה ירידה מכ־3.67 שקל לדולר לפחות מ־3, והתעשייה לא יודעת לעמוד בזה. "ההתערבות של המדינה נדרשת. הייתה נדרשת בעבר, וכעת אף יותר". ברבעון השני של 2026, המלחמה באיראן הביאה את ישראל לתפוס 56% ממכירות רפאל. אחריה ניצבו אירופה (22%), אסיה (16%), אמריקה (5%), והיתר הסתכמו לאחוז בודד.

היקף המכירות בסיכומו של החציון הראשון של 2026 עומד על 10.6 מיליארד שקל (כ־3.57 מיליארד דולר), צמיחה שקלית של 13.6% ודולרית 35% לעומת החציון הראשון של 2025. היקף ההזמנות בחציון הראשון הגיע לכ־15 מיליון שקל (כ־5 מיליון דולר), צמיחה של כ־24.7%; ואילו צבר ההזמנות זינק ב־33% לכ־75.8 מיליארד שקל (כ־25.47 מיליארד דולר).

לצד זאת, הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2026 עומד על 663 מיליון שקל (כ־222.8 מיליארד דולר), צמיחה של 8% (28% דולרית) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. זה התרחש בתקופה שבה חובות המדינה לתעשיות הביטחוניות היא חסרת תקדים. "רפאל היא חברה איתנה מאוד עם דירוג כלכלי הכי גבוה בארץ, לכן בנקים שמחים להלוות", מציין תורג'מן. "עם זאת, אשראי עולה כסף וזה עולה בשורת הרווח. האם זה פוגע בביצועים? כן".

אחראית על כמעט 100% מההגנה האווירית בישראל

מה הלקוחות מחפשים ברפאל?
"שוק ההגנה האווירית על כל שכבותיו תופס מקום מרכזי בעולם. בשוק הזה, רפאל כמי שאחראית על כמעט 100% מההגנה האווירית בישראל, מהווה שחקן מרכזי. עסקת הספיידר ברומניה היא הכי גדולה בתולדות רפאל, ואני מניח שיהיו עוד כאלו - ולא רק באירופה, אלא בכלל. אירופה היא בעלת המתח המובנה הגדול הגדול ביותר, והפער בין הצורך ליכולת. על כן, אני מעריך שיחד עם היכולת לשלם, יגיעו ביקוש גדול ועסקאות רבות. כמו כן, בעולמות היבשה, הים, האוויר והמודיעין רואים גידולים משמעותיים, שוק ער עם הערכה גדולה למוצרים".

מנכ"ל רפאל מספר כי ההערכה הגוברת וההולכת למוצרי רפאל מושפעת מהתפקוד המרשים במערכה מול איראן, שהוכיחה היטב את רמת האיכות. "אנחנו ספק שמספק בזמן וכדי לעמוד בזמן הגדלנו את הספק האספקות ב־55% ביחס לתקופה המקבילה. זה יותר מסטארט־אפים. עשינו זאת באמצעות שיפור כל שרשרת הערך: מיכון, אוטומציה, שרשראות אספקה, רצפות ייצור. כשמסתכלים על בעיות בעולם, יש קושי לענות לביקושים וחברות מסויימות אומרות 'תקבל עוד הרבה שנים'. לכן, פונים לבחירה בציוד איכותי, פחות יקר ובלוח זמנים קצר".

יו"ר רפאל פרופ' יובל שטייניץ שב על קריאתו להנפקת החברה, על אחת כמה וכמה בזכות הישגיה. "ההישגים העסקיים מקבלים משנה תוקף בתקופה שבה החברה פועלת בסביבה ביטחונית מורכבת ובשוק גלובלי תחרותי ודינמי. במבט קדימה, המשך חיזוקה של רפאל כתעשייה ביטחונית מובילה מחייב גם התאמה של תשתיות הצמיחה שלה לאתגרי השנים הבאות - לרבות שינוי מעמדה על ידי הנפקת מניות שיאפשרו לה להרחיב השקעות בטכנולוגיות פורצות דרך, להעמיק את פעילותה הבינלאומית, להיטיב להתמודד על העסקת טובי המוחות ולשמר את יתרונה המדעי והמבצעי, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל", מסכם פרופ' שטייניץ.