נלחמים גם על הפרנסה: העמותה שמסייעת למילואימניקים להציל את העסק

קצין המילואים שחזר מאלפי שעות לחימה - והקים את הכול מאפס

עידו מאיר 
אישי: בן 41, נשוי + 3, מתגורר בקיבוץ כרמיה
מקצועי: עצמאי בתחום המערכות הסולאריות

עד ה-7 באוקטובר, החיים הכלכליים של עידו מאיר ומשפחתו התנהלו במסלול יציב למדי. הוא עבד כעצמאי בתחום הבקרה והתחזוקה של מערכות סולאריות, אשתו כיועצת פנסיונית בבנק, והשניים חסכו, השקיעו ושילמו משכנתא. לדבריו, הם הקפידו לאורך השנים שלא לקחת הלוואות כדי לסגור את החודש, ולא להתאים את רמת החיים לזו של אחרים, אלא למה שהם יכולים להרשות לעצמם.

 עידו מאיר / צילום: רן מאיר

המטוס הסתובב באוויר

כשהמלחמה פרצה, מאיר היה בחופשה בחו"ל עם משפחתו. המטוס שבו היו אמורים לחזור לישראל כבר היה באוויר, אך הסתובב זמן קצר לפני הנחיתה. רק אז החל להבין את ממדי האירועים בארץ. הוא חיפש במשך ימים דרך לחזור, ובסופו של דבר הגיע אחרי 12 יום דרך בוקרשט ואתונה, בטיסת חילוץ. ברגע שנחת עלה על מדים, ונכנס לפקד על היחידה שלו בדרום. אשתו והילדים נשארו תחילה בחו"ל, ובהמשך עברו להתגורר אצל המשפחה בראשון לציון.

מאיר שירת יותר מ-200 ימי מילואים כקצין חימוש באוגדה 162. בזמן הזה החברה המרכזית שעבורה עבד כפרילנסר נקלעה לקשיים. התחום הסולארי, לדבריו, היה בתקופה מאתגרת עוד קודם, והמלחמה החריפה זאת. כיוון שלא היה שכיר אלא ספק חיצוני, הפגיעה הגיעה אליו במהירות. כל עוד היה במילואים עוד קיבל הכנסה רגילה יחסית, אבל כשהשתחרר ביולי 2024, היא ירדה למעשה לאפס.

"אתה מתחיל לשאול את עצמך אם בכלל יש טעם להילחם על העסק", הוא מספר על התקופה ההיא, "או שעדיף להגיד 'מספיק, אני הולך להיות שכיר וזהו'". בסופו של דבר החליט לנסות. "הבנתי שיש לי מקצוע, יש לי ניסיון, ואני מכיר את התחום היטב, רק שלא ידעתי איך לקחת את כל זה ולהפוך אותו לעסק שעומד בפני עצמו".

דרך "דף חדש" הוא החל לעבוד על תחומים שעד אז כמעט לא נדרש להם: מכירות, שיווק עצמי, גיוס לקוחות ומכרזים. "ציוותו אליי את היועצת ליזי, והיא באמת הייתה משהו מיוחד. היא לקחה את המשימה הזאת ברצינות. התחלנו סדרה של פגישות שבהן ניסינו קודם כול להבין מה החוזקות שלי ומה אפשר לבנות מהן. עד אז לא באמת עסקתי במכירות ולא ידעתי לשווק את עצמי. היא לימדה אותי איך להתנהל כשאני פוגש לקוח חדש, ואיך לדאוג שאשאר בתודעה שלו גם בהמשך.

"כשעבדתי עבור חברה אחרת, לא הייתי צריך לחשוב כל הזמן מאיפה יגיע הלקוח הבא. בהתחלה אספתי לקוח קטן מפה ועוד אחד משם, וכל הזמן המטרה הייתה להתקדם ללקוחות גדולים יותר. זו הייתה בנייה איטית והדרגתית", הוא מספר.

"יש גם משהו מאוד משמעותי בזה שאתה לא לבד. כשאתה עצמאי, זה אחד הקשיים הגדולים ביותר. כשיש מנטור לידך, זה נותן תחושה שיש לך עם מי לרוץ קדימה.

"אחרי כמה שבועות של פגישות והכוונה הרגשתי שכבר קיבלתי את הכלים ואת הידע כדי להמשיך בעצמי. משם נאחזתי בכל הזדמנות שקיבלתי, ניסיתי לתת את השירות הכי טוב שאני יכול, ליצור שיתופי פעולה ולהרחיב את המקומות שבהם העסק יכול לפעול. בסופו של דבר, זה מה שהתחיל להביא את הלקוחות ואת המכרזים הגדולים יותר".

"למדתי שאני שווה יותר - ושיש מחיר שאני לא יורד ממנו"

נריה ברזילי
אישי: בן 37, נשוי + 7, מבית חגי
מקצועי: בעלי NINJOY, עסק לפעילויות נינג'ה לילדים

את נריה ברזילי פגשה המלחמה בדיוק כשניסה לשנות מסלול קריירה. במשך כ-15 שנה הוא עבד בעולם החינוך, בין היתר כמדריך, מנהל פנימייה ורכז נוער. הספורט תמיד היה חלק משמעותי מחייו. הוא הגיע מעולם הכדורגל, רץ מרתונים ואף גייס כספים לעמותת שלווה בריצות מרתון מסביב לעולם. בתקופת הקורונה, כשחיפש פעילות לילדיו, נולד הרעיון להקים מתחם נינג'ה לילדים בקריית ארבע. בהמשך רכש מתקן נייד והחל לתכנן פעילות בקייטנות, הפנינגים ואירועים ברחבי הארץ.

לפני כשנה וחצי החליט לעבור בהדרגה משכיר לעצמאי. הוא ראה בהטבות למילואימניקים הזדמנות לקחת סיכון מחושב, אבל לא ויתר לגמרי על העבודה כשכיר. אשתו גננת, השניים מגדלים שבעה ילדים, והוא מספר שהמשפחה מקפידה להתנהל כלכלית בזהירות, ללא מינוסים וללא הוצאות מעבר ליכולת.

 נריה ברזילי / צילום: פרטי

אלא שבמקביל להקמת העסק הוא שירת יותר מ-150 ימי מילואים כלוחם בהנדסה קרבית, מהם כ-120 ימים ב-2026. בכל פעם שניסה להתניע את הפעילות, הגיע סבב נוסף שקטע את הרצף. הוא התחיל לבנות תוכנית, יצא שוב למילואים, וכשחזר הרגיש לדבריו ש"הפסיד הכול" ושצריך להתחיל מחדש.

דיברו על המתח בבית

דרך "דף חדש" הוצמד לו היועץ חגי רון. השניים עבדו על תקציב, שיווק, שמירה על לקוחות ותמחור, אבל מבחינת ברזילי הליווי גלש במהירות גם אל החיים שמאחורי המספרים. הוא מספר כי השיחות עסקו גם במתח בבית ובציפיות של אשתו ממנו כבעל עסק וכאב המשפחה.

אחד הדברים שנשארו איתו מתהליך הליווי היה דווקא שיעור בתמחור ובערך עצמי. "למדתי שאני שווה יותר, ויש מחיר שאני לא יורד ממנו", הוא אומר. כשעמדה על הפרק עבודה במכביה, הוא החליט שלא לרדת מהמחיר שקבע, גם אם זה אומר שיוותר על עסקה בהיקף של כ-30 אלף שקל. "לכאורה הפסדתי 30 אלף שקל, אבל הרווחתי את האמירה שלי". מבחינתו, דווקא הוויתור על העסקה סימן מעבר מעסק שמנסה לסגור כל עבודה לעסק שמתחיל לדעת כמה הוא שווה.

"עם חגי התחלתי להבין מה באמת דורש ממני להיות עצמאי. לא מספיק לדעת להפעיל את העסק או לתת שירות טוב. הייתי צריך ללמוד איך בונים ומנהלים תקציב, איך שומרים על לקוחות, איך מדברים איתם נכון ואיך עושים שיווק ופרסום. אלה דברים שלא היו טבעיים לי בהתחלה, ובפגישות הקבועות שלנו התחלתי להבין שהעסק צריך להתנהל בצורה הרבה יותר מסודרת, ולא רק לרדוף אחרי העבודה הבאה".

כיום הפעילות מתחילה לצבור קצב, עם קרוב לעשרה אירועים שכבר נסגרו ותהליכים מול בתי מלון וקניונים. ברזילי ממשיך גם היום את הליווי העסקי בתשלום מכיסו. אחרי תקופה שבה שוב ושוב נאלץ לעצור, הוא מנסה כעת להפוך את מה שהתחיל כפעילות צד לעסק שיכול לעמוד בפני עצמו.