עם ותק של שלושה חודשים: המנכ"ל שפוצץ עסקה של 6.7 מיליארד דולר

למרות אישור רשות התחרות לרוב תנאי הסכם מכירת הגז ממאגר לוויתן לתחנות הכוח החדשות של דליה, בניו־מד עדיין מתעקשים על ביטול ההסכם. בשוק מעריכים שמדובר על טקטיקת מו"מ כדי למקסם תנאים מדליה או להשיג ודאות גדולה יותר מרשות התחרות, אך ייתכן שהוא יגיע לבוררות בבית הדין בלונדון. גם האפשרות למכור לחברת החשמל על השולחן. המנכ"ל החדש של ניו־מד, ניב סרנה, בגיבוי חברת האם דלק של יצחק תשובה ובהנהלת עידן וולס, נמצאים כעת בפני מבחן משמעותי: לאיזו תוצאה תגיע עסקת הגז האדירה ב־6.7 מיליארד דולר עד 2050?

● הפגישה הדרמטית עם רשות התחרות: מאחורי פיצוץ הסכם הגז בין ניו־מד לדליה
● החברה הישראלית שבונה את השדה הסולארי הגדול במערב

במאי 2026 נחתמה אחת מעסקאות הגז הגדולות ביותר עבור המשק המקומי: דליה, בשליטת משק אנרגיה הנסחרת בבורסה, מתכננת להקים שתי תחנות כוח משמעותיות: "דליה 2" במתחם צפית בצמוד לתחנת הכוח הפרטית שבנתה וקרויה על שם החברה ו"אבשל", הרחבה משמעותית לתחנת "אשכול", הגדולה והיקרה ביותר שהופרטה מחברת החשמל בתמורה לסכום חסר תקדים של 9 מיליארד שקל, בין השאר בתמורה לאפשרות להרחבה נוספת של התחנה. אחד מהתנאים ההכרחיים להקמת תחנות הכוח הללו הוא הסכם גז - חומר הגלם שנשרף בתחנת הכוח כדי ליצור חשמל.

הסכם זה נחתם, באופן תקדימי, רק עם חלק מהשותפות במאגר לוויתן: ניו־מד, המחזיקים בכ־45% מהמאגר, ורציו, השולטים ב־15% נוספים. שברון, מפעילת המאגר השולטת בכ־40% הנוספים, לא הייתה חלק מההסכם. על פי תנאיו, שתי השותפות יספקו גז לשתי תחנות הכוח של דליה בין 2030 ל־2050, בתמורה למחיר אטרקטיבי יחסית של 4.7 דולר ליחידת חום, שיעלה בהדרגה עם העלייה במחיר החשמל. ב־2041, במחצית ההסכם, הצדדים יוכלו לדון שנית במחיר עד כדי 10% הורדה או העלאה במחיר. אם דליה לא תהיה מרוצה מתוצאות המו"מ, היא תוכל להפחית את רכישת הגז ב־30% ולרכוש את היתרה ממאגרי גז אחרים.

לרשות התחרות היו מספר בעיות, כולל קושי בהתחייבות ארוכת הטווח של ההסכם ללא סעיף יציאה מלא. זה הוביל להכרזה מפתיעה ערב חג סוכות מצד ניו־מד שהיא מבטלת את ההסכם. דליה סירבה לקבל את הביטול, טענה שעל פי תנאי הוא עדיין בתוקף וקבע כי "הסכמים יש לכבד".

מהלך זה הכניס את רשות התחרות למספיק לחץ כדי להאיץ משמעותית את העבודה שלהם ולהביא אותם לוויתורים משמעותיים למרות החששות. זאת לאור החשיבות המשקית והתחרותית של הסכם כל כך גדול, כולל תקדים של מכר בנפרד של חלק מהשותפות במאגר לוויתן. רשות התחרות אישרה במלואו את משך ההסכם והחוסר בסעיף יציאה, אך נתנה אישור חלקי בלבד להגבלת מכירת הגז לצד ג'.

התעקשות ניו־מד

על פי תנאי ההסכם, דליה תוכל למכור עד 15% מהגז שאותו היא לא צריכה ללקוחות אחרים, כמו תחנות כוח נוספות. בתחילה, רשות התחרות לא הייתה מרוצה מהמגבלה ורצתה להעלות אותה, משום שהיא רוצה לעודד את השוק המשני לגז שמאפשר יותר תחרות. אך ניו־מד, על פי הערכות, רואה את הסעיף הזה כהכרחי כדי למנוע ספסרות וארביטראז' בגז שהיא מפיקה ומחויבת למכור במחיר זול למשק המקומי. בסופו של דבר, רשות התחרות לא עצרה את הסעיף הזה, אבל שלחה את הצדדים לבצע "הערכה עצמית" האם הסעיף עומד בדרישות החוק.

זו, על פי ההערכות, אחת הסיבות להתעקשות של ניו־מד על ביטול ההסכם. אך בפועל, ייתכן שמדובר גם בתירוץ: משההסכם לא אושר במלואו וכלשונו, זה פותח פתח לנהל את כל המשא ומתן מחדש. על פי הערכות בשוק, העסקה תיחתם בסופו של דבר, אך בשינויי תנאים.

ברקע, עומדים גם חילופי ההנהלה בניו־מד: המנכ"ל המיתולוגי במשך 15 שנה, יוסי אבו, פרש לאחרונה ופנה לעסקיו. החליף אותו ניב סרנה, חודשיים בלבד לאחר שמונה ליו"ר החברה. סרנה שימש בעבר כמנהל פיתוח עסקי מזרח הים התיכון בנובל אנרג'י ובין 2017 ל־2021 כראש תחום מיזוגים ורכישות (M&A) אנרגיה ופיתוח עסקי בינלאומי בקבוצת דלק והוביל רכישות ענק. לאחר מכן, הוא עבר למאגר תמר המתחרה כמוביל פיתוח עסקי ושיווק, לפני שחזר לניו־מד (בשליטת קבוצת דלק). הוא, כנראה, משער שהוא יכול להשיג עסקה טובה יותר מאשר זו שנחתמה תחת קודמו בתפקיד יוסי אבו.

חיזוק להשערה זו מגיע מהשותפה של ניו מד־לעסקה, רציו. השותפה השלישית והקטנה ביותר בלוויתן, עם 15% "בלבד" מהמאגר. בהודעה שהיא הוציאה לבורסה, היא נקטה בלשון מרוככת ופחות חד משמעית מזו של ההודעה המקבילה של ניו־מד וכתבה ש"השותפות תמשיך לבחון בעזרת יועציה המשפטיים את החלטת רשות התחרות ואת עמדתה של הרוכשת".

השלב הבא

יש עדיין "זמן פציעות" למו"מ מחודש על ההסכם. הוא צפוי להיכנס לתוקף רק החל משנת 2030, מספיק זמן כדי לנהל דיון בפני הבורר המוסכם בבית הדין לבוררות בלונדון. מדובר במוסד בינ"ל ותיק ומוכר, שמציע שירותי בוררות (בפועל, בית משפט פרטי) בין חברות ענק. במקרה הגרוע ביותר שבו עסקת הגז הענקית תיפול, זה יאפשר לשותפות לוויתן למכור גז לחברת החשמל, מה שאולי יפתור בעיה אחרת בשוק החשמל.

עם זאת, על פי ההערכות בשוק, העסקה מול דליה בסופו של דבר תתרחש. על פי האנליסט ליאור וידר מ"מכפיל רווח", "מדובר בהתכתשות שנועדה בעיקר לשפר עמדות ואינה מעידה על מבוי סתום שימנע את זרימת הגז. האספקה צפויה להתחיל רק בשנת 2030, כך שיש לא מעט זמן להסדיר את הדברים". מניו־מד לא נמסרה תגובה.