חשמל 

ביום שלישי השבוע פרסמה רשות החשמל את השימוע הציבורי לגבי התייקרות מחירי החשמל ב-3.8%.

על פי הרשות, ההתייקרות נובעת מסביבה מקרו-כלכלית מאתגרת, הכוללת עלייה בשיעור האינפלציה, עליה ממושכת בריבית ותנודתיות בשער החליפין.

גם המלחמה משפיעה, בצורך במיגון אתרים, שימוש בדלקי גיבוי והגדלת המלאי שלהם, כמו גם העלייה בריבית הנדרשת לגיוס הון.

עם זאת, אומרים ברשות החשמל, הכניסה של תחנת ייצור בגז בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, והתקבולים מהפרטת אתר אשכול, מיתנו משמעותית את ההתייקרות שהייתה עלולה להיות.

ארנונה

התייקרות הארנונה בישראל נקבעת על ידי נוסחה פשוטה מאוד, של הממוצע בין עליית מדד המחירים לצרכן ובין עליית השכר במגזר הציבורי. בתקופה הרלוונטית, המדד עלה ב-2.8%, והשכר במגזר הציבורי קפץ ב-7.8%. הממוצע ביניהם מביא להתייקרות הארנונה ב-5.3%, שאותה נשלם החל מינואר 2025.

עם זאת, הארנונה למגורים עדיין נחשבת גירעונית ביחס להוצאות הרשויות המקומיות על התושבים, מה שמביא רשויות מקומיות לעכב בנייה למגורים - ובכך להשפיע על מחירי הדיור. לכן, חוק ההסדרים כולל אפשרות לרשויות לייקר את הארנונה למגורים בעד 5% מעל הנוסחה הרגילה, אך הדבר לא צפוי להשפיע כבר ב-2025.

ביטוח לאומי

כדי למנוע את הקפאת סכומי הקצבאות (שהיא קיצוץ ריאלי בהתחשב באינפלציה), הממשלה החליטה להעלות את תשלומי הביטוח הלאומי כיום. עד למדרגת שכר של 7,522 שקל בחודש, עובד משלם כ-3.5% משכרו, המורכבים מ-0.4% דמי ביטוח לאומי ו-3.1% דמי ביטוח בריאות. במקביל, המעסיק משלם דמי ביטוח לאומי של 3.55%.

על כל סכום שמעל למדרגת ה-7,522 שקל, משלם העובד כ-7% דמי ביטוח לאומי וכ-5% דמי בריאות (12% בסך הכול). ההעלאה כאמור נוגעת למדרגת השכר הראשונה. שיעור דמי הביטוח הלאומי יעלה ב-0.6%, הן לעובדים והן למעסיקים. כלומר, בסך הכל מדובר בעלייה של 1.2% במס. עבור השכיר הממוצע, מדובר בהעלאת מסים של 1,440 שקל בשנה, שתחולק בינו ובין מעסיקו. עצמאים ישלמו באופן ישיר את הסכום כולו.

מס קנייה על רכב חשמלי

בעבר ניתנו הטבות מס נרחבות על קניית רכב חשמלי, במטרה לעודד את רכישתם על חשבון רכבים מונעי דלק. אך בשנים האחרונות שואפים לצמצם את הטבת המס, ולהשוות אותה למס הגבוה המוטל על קניית רכבים מונעי דלק, מתוך רצון לצמצם את השימוש ברכב פרטי ככלל.

במקור, מס הקנייה היה אמור לעלות מ-35% ל-83%, אך עלייה זו מותנה ל-45% בלבד.

בנוסף, בינואר צפויה להתבטל ההטבה על אגרת הרישוי לרכבים חשמליים, מה שיטיל עלות נוספת של כ-2,000 שקל בשנה על רוכשיהם.

מע"מ

אחד מצעדי ההתכנסות התקציבית המשמעותיים ביותר הוא העלאת המע"מ. מכיוון שמדובר במס עם בסיס רחב, שקשה להעלים אותו, המוחל כמעט על כל הצריכה (למעט פירות וירקות, הזמנות קטנות מחו"ל וקניות באילת) - הוא שווה מיליארדים רבים מבחינה תקציבית.

בכך הוא יסייע להפחית את הגירעון שצפוי להגיע ב-2025 ל-4.4% מהתוצר, לאחר גירעון של 6.6% ב-2024, ושעליו נשלם תשלומי ריבית משמעותיים בטווח הארוך.

מס יסף

מס יסף מכונה גם "מס עשירים", שכן הוא מוטל אך ורק על הכנסות מהון (מריבית והשקעות, ולא מעבודה או מעסק), ורק מעל סכום של 721,560, נכון ל-2024. המס צפוי לעלות מ-3% ל-5%.

לדברי האוצר, זהו תיקון לחלק רגרסיבי במערכת המס, משום שרבים ממסי ההון בישראל נמוכים מדרגות מס הכנסה הגבוהות.

מים

מחיר המים צפוי לעלות בינואר ב-3.4% לכל מגזרי השימוש - הביתי, המסחרי, התעשייתי והחקלאי, ובכך מחיר המים יהיה הגבוה ביותר בעשור האחרון. עם זאת, על פי רשות המים, מדובר בעליה של 5 שקלים בלבד (ללא מע"מ) לחודש למשק בית ממוצע.

ההתייקרות נובעת מהעלייה במחירי התשומות במסגרת האינפלציה, כמו גם המעבר להתפלת מים מהים, שהיא צורה יחסית יקרה להפקת מים.

מענק עבודה, קצבאות ילדים ומדרגות מס - יוקפאו

מענק עבודה, המכונה גם "מס הכנסה שלילי", ניתן לבני 21 ומעלה שהם הורים לילדים, בני 55 ומעלה או אנשים עם מוגבלות, שעובדים אך מרוויחים סכומים נמוכים. המענק עומד על כ-4,000 שקל בשנה, ובשנים כתיקונן מתעדכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן.

אך השנה עלייה זו לא תתרחש, כך שאותו הסכום ישולם גם בשנת 2025. אך בשל האינפלציה האמורה - יהיה ניתן לקנות בו מעט פחות.

הקפאות דומות ניתן לראות גם בקצבאות הילדים, שהן יוצא הדופן העיקרי לביטול הקפאת הקצבאות שתוכננה על ידי האוצר לפני שזו הומרה לעליית דמי הביטוח הלאומי.

גם מדרגות מס הכנסה מתעדכנות מדי בשנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, אך לא השנה - מה שאומר שעובדים ימשיכו לשלם מס הכנסה באותן מדרגות, למרות שמשכורתם נשחקה ריאלית.