הפך את הפניקס לקבוצה הפיננסית הגדולה בישראל, ומקדים את היעדים בשנתיים

מאז שמונה למנכ"ל ב־2019 הפך אייל בן סימון את הפניקס לקבוצת הפיננסית הגדולה בישראל בהיקף הנכסים המנוהלים וגם בשווי השוק. אבל אם חוזרים שנתיים אחורה, שכשהציג את התוכנית האסטרטגית שלו במרכז הכנסים של הבורסה - היעדים נראו שאפתניים אפילו בעיניו: רווח של 2 מיליארד שקל ב־2027, נכסים מנוהלים של 600-650 מיליארד שקל ועוד.

זה היה בתחילת ספטמבר 2024, רגע לפני מבצע הביפרים שהקפיץ את שוק ההון המקומי. איתו קפצו גם היקף הנכסים המנוהלים וכל סקטור הפיננסים, שכל הכוכבים הסתדרו לו, כולל תקן חשבונאי חדש שאפשר לחברות להקדים את ההכרה ברווחים. מניית הפניקס טסה מאז ביותר מ-400% לשווי של יותר מ-47 מיליארד שקל, והיא החברה התשיעית בגודלה בבורסה, מעל הבנקים דיסקונט והבינלאומי. עם ההצלחה שלו קשה להתווכח.

אך בן סימון, שהגיע למקום השלישי ברשימת המנהלים של גלובס, לא מתכוון לעצור. כיום החברה שהוא מוביל כבר הרבה מעבר ליעדי 2027, עם קצב רווחים שנתי של 3.2 מיליארד שקל ונכסים מנוהלים של 658 מיליארד שקל. לפני שנה, הפניקס העלתה יעדים ל־2028 וכבר נמצאת במרחק נגיעה גם מהם, ובדוחות בחודש שעבר אותתה שוב על העלאת יעדים.

הוא עובד בחברה יותר מ-20 שנה, בתפקידים בכירים, עבר איתה את השליטה של יצחק תשובה, הקרנות הזרות סנטרברידג' וגלאטין פוינט, וכעת היא חברה ללא גרעין שליטה, עם נתח משמעותי של קרן אפיניטי של ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. קודם לכן עבד בתחום הביטוח במשרד האוצר.

תחת ניהולו הפניקס גם הפכה לחברה היקרה ביותר מבין מניות הביטוח, כשהוא מקבל פרמיית ניהול. בן סימון כבר מזמן מדבר לא על חברת ביטוח, אלא על "קבוצת פיננסים". הוא מתכוון לכך ברצינות.

בסוף השנה שעברה הצהיר: "במבט קדימה על הצרכנות הפיננסית אני מקווה שנגיע למקום שבו יהיו שישה־שבעה שחקנים מרכזיים בעולם הפיננסי בישראל", ומבחינתו ברור שהפניקס היא אחת מהן. אמירה מעניינת נוספת שלו בהקשר הזה הייתה שהאינטרסים של הבנק ושל הלקוח מנוגדים, אך בחסכונות לטווח ארוך דרך חברות הביטוח ובתי ההשקעות, ברגע שסגרנו את דמי הניהול, האינטרסים זהים.

לאחר יציאת בעלות השליטה האחרונות, סנטרברידג' וגלאטין פוינט, בשלהי 2024 הפכה הפניקס לחברה ללא גרעין שליטה - ובן סימון הפך לאיש החזק בחברה. הוא מקפיד לציין כי מאז נכנסו עוד משקיעים זרים, כמו קושנר כאמור. לדבריו, "גם הם זיהו שהפניקס למעשה מחוללת תחרות מרכזית בשוק הפיננסי, וברגע שאתה מחולל תחרות - פוטנציאל הצמיחה שלך אדיר".

בן סימון גם נחשב למנהל שלא חושש מעימותים. גם אם חלק מהחברות עשו זאת לפניו, הוא הוציא את החברה מתחום הביטוחים הסיעודיים, שהיו הפסדיים לחברות הביטוח. בהמשך, שבוע לפני שהראל ניסתה לרכוש את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט (לפני שנפסלה בידי רשות התחרות), הפניקס וישראכרט תכננו שיתוף פעולה להלוואות של לקוחות הפניקס בישראכרט. הודעת הרכישה מצד הראל הובילה להלם בהפניקס. בן סימון ביטל את מזכר ההבנות, תבע את ישראכרט ב-120 מיליון שקל, אך הסתפק בסוף בפיצוי של 9 מיליון שקל.

מלבד פעילות הביטוח, החיסכון והפנסיה, יש להפניקס את קסם, חברת קרנות הנאמנות הגדולה בישראל, אקסלנס טרייד, אחד מגופי המסחר החוץ־בנקאי למשקיעים פרטיים הגדול בישראל, חברת האשראי החוץ־בנקאי גמא, בית ההשקעות אפסילון, וגם אחת השחקניות הגדולות בתחום ניהול האופציות לעובדים, באמצעות ESOP.

כמו כן, היא מחזיקה בפעילות חיתום, מחזיקה ב-25% ממועדון הנוסע המתמיד של חברת התעופה אל על ובסוכנויות הביטוח הגדולות בישראל, מחזיקה בנתח מקבוצת הרכב מאיר ועוד.

בשנה האחרונה המשיכה הפניקס להתרחב כמעט בכל כיוון: היא רכשה סוכנויות ביטוח בהיקפים גדולים, כולל חלקו של השותף איציק עוז בכמעט 800 מיליון שקל, קנתה את השליטה באתר BuyMe ומבקשת לשלוט גם בסוכנות הביטוח ואתר השוואת המחירים Wobi. במקביל, הודיעה הפניקס על השקעה במשרדים של פתאל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל, התחייבה להשקיע עד 160 מיליון אירו בהתרחבות אקונרג'י ברומניה, ובשלהי השנה שעברה חתמה על שיתוף פעולה עם ענקית ההשקעות בלקסטון בהיקף של 5 מיליארד דולר.

לאור המהלכים האלה, נראה שלא סתם בן סימון קיבל את הדירוג הגבוה ביותר במדד האיכותי מבין כל המנהלים בבורסה בישראל. במדד הכמותי הוא דורג במקום ה-32, מה שהוריד אותו למקום השלישי בדירוג הכולל.