חזי שטרנליכט
שיתוףבקיץ של שנת 2024, כאשר מונה ידין ענתבי (55) לנהל את בנק הפועלים, עוד התקשו במערכת הבנקאית לפצח את התעלומה. מצד אחד, הוא היה חבר ההנהלה הוותיק ביותר בבנק. ענתבי גם הגיע עם ניסיון ניהולי עשיר מראשית דרכו, כבכיר מוערך במשרד האוצר, ממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הפנסיוני. אבל מהצד השני בדיוק באותו מעמד הוא הספיק לצבור לעצמו לא מעט יריבים בצמרת הבנקאית.
כממונה על שוק ההון ב-2005 ענתבי היה למעשה קבלן הביצוע המרכזי של רפורמת בכר, שחייבה את הבנקים להיפרד מקופות הגמל ומקרנות הנאמנות שבבעלותם - מהלך שהבנקים לא אהבו, בלשון המעטה. אלא שמאז עברו הרבה אוטובוסים בשדרות רוטשילד: ענתבי עבר מהרגולציה אל המערכת הבנקאית, התקדם בה עקב בצד אגודל, וכמעט שני עשורים לאחר הרפורמה הגיע עד לכיסא מנכ"ל הפועלים.
מהר מאוד הבינו בבנק שהוא מתכנן לשנות קו בתחומי ההתייעלות והחיסכון במצבת כוח האדם. בימים האחרונים של שנת 2024 כבר השיק הבנק תוכנית שאפתנית להתייעלות ופרישה מרצון של מאות עובדים. לקח כמה חודשים ובספטמבר אשתקד פתח הוועד בסכסוך עבודה שעוצמתו עלתה וירדה - והוא נמשך למעשה עד היום. עדיין לא ברור אם ענתבי יצליח בסופו של דבר להגיע לתוכנית משותפת שתיישב את דעתם של העובדים, המנהלים ומהצד השני בעלי המניות.
אתגר נוסף שמונח לפתחו הוא הפער שנפתח בשנים האחרונות בין הפועלים ללאומי במונחי שווי שוק. בינתיים רקח ענתבי תוכנית חשאית לחלוקת מניות של הבנק לכלל לקוחותיו. מדובר במהלך חדשני שיזם מול בנק ישראל ועד היום שום בנק אחר לא הצליח לחקות אותו. ככה בנק מרוויח סוחרים עתידיים שישלמו לו עמלות שמנות בעתיד.
ענתבי נחשב למנהל יסודי, שמקפיד על הפרטים ובמקביל מגלה פתיחות לחדשנות. בסגנונו הוא שונה מקודמו בתפקיד, דב קוטלר, שהיה מנהל מוחצן יותר. עם כניסתו לתפקיד המשיך ענתבי לקדם מהלכים שהחלו בתקופת קוטלר, ובראשם מעבר מטה הבנק למגדל החדש על גדות האיילון. במקביל הוא החל להטביע חותם משלו, בין היתר באמצעות קידום השירותים הטכנולוגיים והדיגיטליים של הבנק.
למרות שענתבי נחשב לבנקאי שפועל בעיקר מאחורי הקלעים, הוא זוכה להערכה מצד הקולגות ואנשי שוק ההון. בדירוג האיכותי הוא ניצב במקום ה־16, גבוה מהמקום ה־76 שאליו הגיע במדד הכמותי. בשקלול של שניהם, הוא הגיע למקום ה-20 בסך הכל.
לפער זה יש משמעות מיוחדת בענף הבנקאות: ביצועי מניות הבנקים מושפעים במידה רבה מגורמי מאקרו שאינם בשליטת המנהלים, ובראשם מצב המשק, המלחמה וסביבת הריבית. במובן הזה המקום הגבוה שהעניקו לענתבי אנשי השוק הוא תעודת הערכה ליכולותיו הניהוליות, דווקא במקום שבו המספרים לבדם מתקשים לבודד את תרומתו של המנכ"ל.