המנכ"ל שחתום על שיא היסטורי ברווח: "אני רחוק ממיצוי"

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן הגיע למקום השישי בפרויקט המנהלים של גלובס. הוא המנכ"ל שזוכה לדירוג הגבוה ביותר מבין מנכ"לי הבנקים ולא בכדי, לאחר שהביא את לאומי לרווח הגבוה שנרשם אי פעם במערכת הבנקאית בישראל וליחס היעילות הנמוך בתולדותיה (יחס יעילות נמוך מלמד דווקא על יעילות גבוהה). כך, את הרבעון השני של השנה חתם לאומי ברווח נקי של 2.83 מיליארד שקל, תשואה להון של 16.3% ויחס יעילות של 24.7% - מהנמוכים בעולם.

פרידמן (54), שמנהל את הבנק זה כשבע שנים, הגיע לתפקיד במסלול שאינו "בנקאי קלאסי". הוא בוגר ומוסמך בהצטיינות במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, עבד כעורך דין במשרד ליפא מאיר ובהמשך שימש כיועץ המשפטי הראשי של קבוצת הראל. ללאומי הצטרף כראש חטיבת הייעוץ המשפטי, ומשם עבר לעמוד בראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה. ב־2019 מונה למנכ"ל, בלי שעמד קודם לכן בראש החטיבה העסקית או הקמעונאית, מה שרק מחזק את ממדי ההצלחה.

נדמה שאין נושא שפרידמן ניגש אליו שהוא לא מטפל בו לעומק ובעיקר בגדול. הבנק תחת ניהולו בחר להבליט את נושא המשכנתאות ולאחר מכן את נושא השירות, והיה הראשון להתייעל דרמטית. אבל כשמבקשים ממנו להצביע על המהלכים המבדלים מבחינתו יש לו שתי בחירות מעניינות.

"זיהינו מוקדם את ההשלכות של מהפכת ה־AI ופעלנו מהר יותר מאחרים כדי להאיץ את ההטמעה שלה בבנק", מספר פרידמן לגלובס. "הקמנו מרכז AI ייחודי, שכפוף ישירות אליי, ובאמצעותו אנחנו מנהלים הטמעה של כלי בינה מלאכותית - גם בקווים העסקיים וגם במטה. הקשב הניהולי והביצועי שלנו בעולמות הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והדאטה הוא שמאפשר לנו להגיע ליחס היעילות הכי נמוך בישראל".

 מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

המהלך השני שעליו שם פרידמן את האצבע מתרחש בעולם התשתיות. "זיהינו לפני כמה שנים שתחום התשתיות הלאומיות יהפוך לאחד ממוקדי הצמיחה הבולטים של המשק. הצורך לשקם את ישראל אחרי סבבי הלחימה והגידול באוכלוסייה מחייבים האצה בתחבורה, באנרגיה הקונבנציונלית והמתחדשת וב־AI. אז הקמנו מערך ייעודי לתשתיות בחטיבה העסקית ומיקדנו לשם משאבים ניהוליים משמעותיים".

רווחי השיא של לאומי מגיעים לצד ביקורת ציבורית מתמשכת על רווחי המערכת כולה, מה שעמד ברקע מס מיוחד שהטילה המדינה על הבנקים, בגובה 3 מיליארד שקל. לאומי כבנק הגדול ישלם חמישית מהסכום.

"לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה", מסביר פרידמן, "ולכן הציבור הוא הבעלים שלו באמצעות כספי הפנסיה והחיסכון שלו. כשלאומי מרוויח וצומח - פירות ההצלחה חוזרים לציבור דרך עליית ערך ההשקעה והדיבידנדים". ומה באשר למס המיוחד? "להטיל מס על כספים שממילא חוזרים לציבור זה אבסורד. למעשה, המס הוטל על הציבור ולא על הבנק".

האם הבנק עושה מספיק כדי להחזיר לציבור את פירות ההצלחה? לשיטתו של פרידמן, חד־משמעית כן. "אין אח ורע להיקף התרומות והמיזמים של לאומי, כמו גם של בנקים נוספים, עבור החברה הישראלית, בייחוד מאז 7 באוקטובר", הוא אומר ומונה את הפרויקט שבמסגרתו מממן לאומי את מחנה "קימאמה" לבני ובנות מצווה מקו העימות וכן את פרויקט "לאומי מקום בטוח", שמימן שהייה במלון עבור קשישים ללא ממ"דים במבצע שאגת הארי.

"אין קשר בין התייעלות לשירות"

אבל אם יש טענה שמקוממת את פרידמן במיוחד היא שהחתירה ליחס יעילות נמוך כל כך באה על חשבון השירות ללקוחות. "אין קשר בין שמירה על רף הוצאות יציב לבין איכות השירות, וברוב המכריע של הזמן היחס הפוך", הוא אומר. "אני מקיים ישיבות ברמה יומית על הנושא הזה, וכל מי שמגיע אליי למשרד יכול לראות שעל המסכים יש את מדדי השירות בכל קווי העסקים, בכל רגע נתון. אנחנו גם הבנק היחיד בישראל שהמוקדים שלו מאוישים 24 שעות ביממה באמצעות בנקאים מיומנים, ולא נרפה עד שנהיה במקום הראשון גם בתחום הזה".

התיאבון של בנק לאומי ניכר השנה בעוד גזרה, והפעם גם בצורה שנויה במחלוקת. לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של הבנק, ביצעה השנה עסקאות בהיקף נרחב, ובהן רכישת 20% מקבוצת לאנדורה, בעלת רשת ג'פניקה של ברק אברמוב. אלא שרגע אחרי סגירת העסקה פקד את הסניפים גל של אירועים פליליים שגם צפוי לעכב את ההנפקה המתוכננת של הרשת.

כעת מסביר פרידמן בהתייחסות ראשונה ישירה לפרשה: "העסקה נבחנה לעומק ונעשתה בדיקת נאותות מקיפה. בכל השקעה יש התפתחויות שלא ניתן לצפות עד הסוף. אנחנו בוחנים כל השקעה באופן שוטף ומקבלים החלטות בהתאם לנסיבות, לביצועים ולתנאי השוק. מבחינה עסקית גם בדיעבד זו עסקה מצוינת. בשנה האחרונה לאומי פרטנרס היא זרוע ההשקעות המובילה בשוק. ויקטור וקרט, המנכ"ל, עושה עבודה מצוינת ואין עסקה גדולה בשוק שלא עוברת קודם על השולחן שלנו".

ויש עוד סוגיה שבה לפרידמן יש עמדה נחרצת: מגבלת שכר הבכירים בבנקים. "זה חוק מפלה שאין לו מקום בכלכלה חופשית. אני לא מדבר מפוזיציה אישית, נכנסתי לתפקיד כשהחוק כבר היה בתוקף. גם משקיעים זרים מתקשים להבין את ההיגיון שבו. לא צריך לחזור לרמות השכר של העבר, אבל גם אין הצדקה להפלות סקטור אחד בלבד בחוק".

בינתיים נראה שמנכ"ל הבנק הגדול וגם הוותיק במערכת לא ממהר ללכת לשום מקום. "אני מאוד נהנה בתפקיד, אפילו הרבה יותר ממה שציפיתי. במהפכת השירות, בהטמעת ה־AI, בשמירה על יחס היעילות - אני רחוק ממיצוי".