מסיום התואר ועד גיל 63 בצלאל מכליס עבד רק באלביט מערכות ● עם 40 חברות–בנות ושורה של מיזוגים ורכישות הוא הפך אותה לחברה ישראלית מהגדולות בעולם והקפיץ את השווי לשיא
שירי חביב ולדהורן
שיתוףבצלאל (בוצי) מכליס, שהגיע למקום החמישי בדירוג המנהלים הטובים של גלובס, בילה במסדרונות אלביט את כל הקריירה שלו. מיד כשסיים את לימודיו האקדמיים החל לעבוד בחברה הביטחונית, שם כיהן בשורה ארוכה של תפקידים, עד שהגיע ב־2013 לכיסא המנכ"ל.
ב־13 השנים שעברו מאז הוא ראה את אלביט בשפל ובשיא, הוביל אינספור עסקאות בארץ ומחוצה לה, והביא אותה למעמד של אחת החברות הישראליות הגדולות בעולם ובבורסה בתל אביב בפרט, עם שווי שקפץ ביותר מפי 15 מאז נכנס לתפקיד.
השנה מניית אלביט רשמה שיא של כל הזמנים - בעקבות עסקאות חדשות, במקביל לביקוש גובר למערכות ולפתרונות בצל המלחמה עם איראן. המניה אמנם נחלשה מאז, ועדיין, החברה נסחרת לפי שווי שוק שמתקרב ל־100 מיליארד שקל - יותר מכל חברת ביטחונית נסחרת אחרת בתל אביב.
מכליס מוביל גישה ניהולית שמתמקדת במיזוגים ורכישות ובפריסה גיאוגרפית. 40 חברות־בנות של אלביט פועלות בשורה של מדינות. "הפורטפוליו מאפשר לנו להביא ללקוח פתרון שאנחנו תופרים לו בהתאם לבעיה שלו, ולא רק לתת מוצר. אנחנו יודעים לעשות את זה במדינה שלו, מה שיוצר ערך לכלכלה שלו", הסביר בראיון לגלובס ב־2025.
כך אלביט דיווחה השנה על שורה של עסקאות ענק, בהן עסקה בשווי 750 מיליון דולר לאספקת רקטות ארטילריות ליוון, עסקה בשווי 228 מיליון דולר לאספקת מערכות חץ דורבן (הגנה אקטיבית) לארה"ב, עסקת מודרניזציה בשווי 1.4 מיליארד דולר ללקוח אירופי ששמו לא נמסר ואספקת חימושים ב־200 מיליון דולר למשרד הביטחון הישראלי.
למעשה, למרות שהחברה מדווחת על עלייה מתמשכת בביקוש למוצריה מצד משרד הביטחון הישראלי, נכון להיום 73% מצבר ההזמנות של אלביט מגיע מחוץ לישראל. בארץ היא מתמודדת עם אתגר לא פשוט: משרד הביטחון לא תמיד משלם בזמן. בשיחה עם גלובס במאי האחרון הודה מכליס שמדובר בחובות משמעותיים.
בגזרת הרכישות אלביט קנתה השנה את חברת הטכנולוגיה בלו־ווייט רובוטיקס, שמפתחת פתרונות אוטונומיים מבוססי AI (רכישה קטנה בסכום שלא פורסם); היה זה המשך לאותו קו שמוביל מכליס לאורך השנים: אחת הרכישות המשמעותיות שביצע הייתה זו של תעש מערכות מידי המדינה ב־2018, תמורת כ־550 מיליון דולר. כשנה לאחר מכן רכשה אלביט את פעילות ראיית הלילה של חברת האריס ב־350 מיליון דולר, וב־2021 הרחיבה את פעילותה הימית ברכישת Sparton ב־380 מיליון דולר.
ההתרחבות של אלביט מתרחשת בתקופה של פריחה בתעשיות הביטחוניות. החברה נהנית מביקושים גבוהים שמתגלגלים לצבר הזמנות ששובר שיא מדי רבעון. בסוף הרבעון השני הצבר הגיע ל־32 מיליארד דולר (עלייה של 4 מיליארד דולר מסוף 2025).
עם זאת, המלחמה המתמשכת בישראל הציבה לאלביט לא מעט אתגרים. בחברה נאלצו להתמודד גם עם סנטימנט שלילי כלפי ישראל, בעיקר בחלק ממדינות אירופה, שבא לידי ביטוי בהגבלת נוכחות ישראלית בתערוכות גדולות ובדיווחים על ביטולי הזמנות, כמו גם בלחץ על חלק מבעלי המניות למכור את המניה הישראלית.
באיזה תדירות אני מסתכל על גרף המניה?
אני מודע למחיר המניה ויש לי מחויבות לבעלי המניות. עם זאת, אני מנהל את החברה בראייה לטווח ארוך ולא בטווח של הרבעון הבא.
מה קשה יותר: לגייס עובד מצוין או לשמר אותו?
קשה יותר לשמר עובד מצוין. אני מאמין שהמשמעות, האתגר והעניין האינסופיים שאנחנו מציעים לעובדים שלנו, לצד גיוון טכנולוגי ועסקי, משמרים אצלנו את הטובים ביותר. האתגר האמיתי הוא קליטה ושימור של פצועי צה"ל ועולים חדשים.
מה עדיף: יום בלי ישיבות או יום בלי מיילים?
יום בלי ישיבות כמעט ואין. בכל מקרה יום של שטח עדיף על שניהם. זו הזדמנות להגיע למשתמשי הקצה, לדבר עם מפקדים וחיילים בשטח ולקבל מהם פידבק ישיר.
מי האדם הראשון שאני מתקשר אליו בשעת משבר?
מיקי פדרמן, ולא רק בגלל שהוא הבעלים של החברה. הוא המבוגר האחראי, איש חכם עם פרופורציות ועצות הכי טובות ויעילות שאני מכיר.
איזו תכונה הייתי שמח למתן כדי להיות מנהל טוב יותר?
איזון נכון יותר בין משפחה ועבודה.
איזה סוג ישיבה הייתי מבטל מחר?
אני מאמין שהגענו באלביט למינון מדויק ואפקטיבי של ניהול זמן בין לקוחות, עובדים ובעלי עניין אחרים.
מייל או וואטסאפ?
בהנחה שלא מדובר במידע מסווג ורגיש, וואטסאפ חד־משמעית. הוא מאפשר החלטות מהירות והעברת מידע ישירה.
מה מבחינתי הופך עובד טוב לעובד מצוין?
יוזמה,יצירתיות, התאמה לסביבה משתנה, סינרגיה עם אחרים בארגון ושימוש חכם במכלול הכלים שעומדים לרשותו. ציונות ותחושת שליחות הם ערך מוסף חשוב.
כמה זמן לוקח לי להבין שטעיתי בגיוס אנשים?
מהר מאוד. באלביט יש מגוון רב של אפשרויות בהתאם לכישורים. אם אתה לא מתאים לתפקיד אחד בארגון, זה לא אומר שלא תתאים לתפקיד אחר.
צ'ט, קלוד או בכלל ג'מיני?
בחברה ביטחונית חלות עלינו מגבלות שימוש.
כשהנתונים והבטן אומרים דברים שונים - למי אני מקשיב?
אני רוצה להאמין שיש לי אינטואיציה טובה, ניסיון והיכרות עמוקה עם השוק, עם הטכנולוגיה, עם הצרכים המשתנים ועם הלקוחות, כך שהבטן היא הסמן בלא מעט פעמים.
מה הדבר שאני עדיין עושה בעצמי למרות שכבר מזמן הייתי צריך להעביר לאחרים?
תשובה שמנהלת הלשכה שלי תשמח לספק לכם.
מה מסוכן יותר בעיניי: החלטה מהירה מדי או החלטה מאוחרת מדי?
אנחנו חיים בעידן של החלטות מהירות, שזה מאוד שונה מתרבות של תעשייה ביטחונית. אבל גם הסביבה העסקית שלנו משתנה. החלטות מאוחרות מדי לרוב מסוכנות יותר עסקית מאשר החלטות מהירות תוך ניהול סיכונים.