מומחים כותבים

ההפסד על השקעה באג"ח ממשלתיות אמריקאיות ל-30 שנה הצטבר לכ-14% מתחילת השנה • הסיכון לשינוי במדיניות הפד עלה, והמשקיעים דורשים פרמיה ותוספת תשואה גבוהה יותר על החזקת אג"ח ממשלתיות

הנוטים לפחד הגבהים מביטים על נאסד"ק ורואים את סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, עם כל הסימנים שהופיעו בבועות קודמות • נכון המחירים והמכפילים גבוהים, אבל אולי יש לכך הצדקה? כי בסופו של דבר - בועה זו שאלה של חלופה

האינפלציה השלילית בישראל מעמידה את הריבית הריאלית על כ-1.5%, לעומת מינוס 2% בארה"ב ובאירופה - פער שמזרים לכאן כספים של משקיעים זרים • כעת עשוי בנק ישראל להפחית את הריבית לרמה אפסית ואף שלילית כדי להחליש את השקל ולהמריץ את הפעילות הכלכלית

מנהליהן של BDCs - חברות פיננסיות המשקיעות בחוב של עסקים קטנים ובינוניים - חולמים על עליית תשואות באג"ח ממשלתיות, על שיפור בתנאי אשראי של חברות ועל התחזקות הכלכלה - בדיוק שלושת התנאים שמגדירים היום את סביבת ההשקעה בארה"ב • BIZD היא קרן סל העוקבת אחר מדד חברות ה-BDC הגדולות בארה"ב

ההכנסה הפנויה הגבוהה, לצד שיבוש מתמשך בשרשראות הייצור והאספקה, צפויים להמשיך להפעיל לחץ על מחירי המוצרים בחודשים הקרובים • השאלה הגדולה היא מה יקרה למחירי השירותים, שמהווים חלק הארי ממדד המחירים לצרכן

האם יש הצדקה לשינוי הטון בשיח הכלכלי בשבוע החולף לאור עליית תשואות האג"ח הממשלתיות? ומהי ההשפעה על השווקים הפיננסיים ככל שמתקרבים לסיכום הרבעון הראשון של השנה השנייה למגפת הקורונה

למרות הזרמות הכספים המסיביות לכלכלות העולם בעשור האחרון, האינפלציה נותרת נמוכה מאוד, למעשה בניגוד למה שניתן לצפות מחוקי הכלכלה • מדוע האינפלציה אינה מרימה ראש, מהן הציפיות של השווקים בעניין ומה הבנקים המרכזיים בעולם רוצים שיקרה

מניותיהן של חברות בתחום הרכיבים החשמליים שנסחרות בארה"ב, הניבו בשנה האחרונה תשואה ממוצעת של כ-10%, בהשוואה לכמעט 50% במדד נאסד"ק • מניית יצרנית המעגלים המודפסים שנמצאת בשליטת קרן פימי נסחרת כיום במחיר מעניין

שוק ההון אמור להוות צינור שמאפשר למשקיעים מקרב כלל הציבור להשקיע בחברות שפועלות בתחומים קיימים, כמו שוק המזון בחברות עם היסטוריית פעילות מוכחת ופוטנציאל צמיחה משמעותי - חברות כמו ויליפוד

ההרחבות הכמותיות שביצעו הבנקים המרכזיים בעשור האחרון לא גרמו אינפלציה, משום שרוב הכספים נותרו בבנקים ולא זרמו לכלכלה הריאלית • אולם אופי משבר הקורונה הביא להזרמת כספים ישירות לחברות ואזרחים, וההתפרצות כבר מעבר לפינה

הצמיחה המואצת של סקטור הטכנולוגיה מציבה בפני משקיעים פוטנציאליים מכשול קשה בדמות רמת תמחור גבוהה • ברודקום, לעומת זאת, היא דוגמה לחברה עם נתוני צמיחה מרשימים, שעדיין נסחרת בתמחור חסר יחסית לסקטור ההייטק ולתחומי התוכנה והשבבים

תעשיית הרכב החשמלי בעולם קיבלה דחיפה ב-2020 בזכות זינוק במכירות רכבים ושיפורים טכנולוגיים • הסקטור צפוי לרשום צמיחה מטאורית בשנים הקרובות, בזכות המעבר של צרכנים לרכב חשמלי, רגולציה תומכת בארה"ב, באירופה ובסין ומשקיעים שמחפשים את הטרנד הגדול הבא

כשהן נתמכות בפריסת רשת התקשורת מהדור החמישי, המהפכה הירוקה וטכנולוגיות פוסט-קורונה צפויות להקפיץ משמעותית את הביקוש למתכות יקרות בעולם • כיצד יכולים המשקיעים להיחשף לתחום?

הירידה המתמשכת בריבית הובילה לכך שמניות הבנקים בארה"ב ובאירופה הניבו תשואות חסר ביחס למדדים המובילים באותן מדינות • בישראל, לעומת זאת, התשואה המצטברת של מניות הבנקים ב-10 השנים האחרונות גבוהה ב-20% מזו של ת"א-125

סקטור הסחורות (קומודיטיז) מושך אליו עניין גובר והולך, ומשקיעים רבים מעוניינים להיכנס לענף • אבל האם כדאי להשקיע בסל מגוון של סחורות, או אולי בתת-סקטורים מסוימים? ואולי אפילו במניות של חברות ספציפיות? • הנה כמה אפשרויות לחשיפה

הפגיעה הקשה של המשבר בהיצע שילוח הסחורות והמוצרים הביאה לנסיקה חדה בעלות השירותים בתחום, שבאה לידי ביטוי בזינוק עוצמתי במניות החברות בענף • ניתוח הגורמים הכלכליים המשפיעים על הסקטור מרמז על כך שהמחירים הגבוהים לא יירדו בקרוב