בג"ץ

השופטים הציעו לבטל את מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ב-19 ביולי, ולא להמתין עד סיום עבודת ועדת האיתור שתדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים • על הצדדים להשיב עד ליום שני 13 ביולי בשעה 14:00. אחרת, השופטים יכריעו בעתירות

מאז שנות ה־50 נרשמו מקרים של אי־ציות לבג"ץ, אבל מומחים מסבירים שהמגמה הולכת ומתעצמת • בהתאם, גם התגובות של ביהמ"ש נהיות חריפות יותר - והשבוע נזרק כלי חדש למערכה • המשרוקית של גלובס מסבירה

יועמ"שית הכנסת, שגית אפק, מאשימה את אגף התקציבים כי עיכב תקציבים למשרד ממשלתי בניסיון להפעיל לחץ לאישור העברה שכבר בוצעה, בניגוד לחוק • באוצר דוחים את הטענות בחריפות ומדגישים כי מדובר בניסיון לכסות חריגה תקציבית חריגה ונקודתית של 7 מיליון שקל

במכתב ששלחה רשת 13 היא תוקפת את החלטת הממשלה שלא להכיר בפעולות מועצת הרשות השנייה ולפעול בניגוד להחלטת בג"ץ • פסק הדין של בג"ץ איפשר למועצה היוצאת לפעול, ובין היתר לבחון את עסקת המכירה של רשת 13 לקבוצת ההייטקיסטים

הממשלה הסכימה להמלצת שופטי בג"ץ כי מינויו של מנהל רשות מקרקעי ישראל יהודה אליהו יבוטל, והליך המינוי ייבחן מחדש ע"י ועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה • עד לקבלת החלטה חדשה וסופית ימונה ממלא-מקום למנהל רמ"י, כאשר ניתן יהיה למנות את אליהו כמ"מ

הממשלה הודיעה כי לא תכיר בהחלטות מועצת הרשות השנייה, אף שבג"ץ קבע כי היא רשאית להמשיך לפעול בהרכבה הנוכחי • מה בדיוק נפסק, מדוע טוענת הממשלה שההחלטה סותרת את החוק, והאם ניתן לאכוף את פסק הדין באמצעות הליך ביזיון בית המשפט? • המשרוקית מסבירה

שופטי בג"ץ השיבו להחלטת הממשלה שלא לציית לפסק הדין בעניין מועצת הרשות השנייה, והזהירו כי כאשר נבחרי ציבור פועלים בניגוד להחלטות שיפוטיות, קיימים מקרים שבהם החסינות האישית לא תחול • בתגובה, שר המשפטים יריב לוין תקף את שופטי בג"ץ, כינה אותם "אחרוני הדיקטטורים" ואמר כי הם "מאיימים לדכא בכוח את מי שדורש צדק"

בגילוי דעת שפרסמו נשיאי העליון בדימוס פוגלמן, חיות, גרוניס, ביניש וברק נכתב כי "נוכח ההחלטה שקיבלה אתמול הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה, אנו מתריעים על חומרתה חסרת התקדים של החלטה זו, שמשמעותה היא קריאה לאי-כיבוד ואי-ציות לצווי ביהמ"ש" • לדבריהם, "זהו מהלך המשבש באופן מוחלט את סדרי השלטון והמשפט ומוביל לאנרכיה"

ישראלי שחזר ארצה לאחר שנים בחו"ל, מצא עצמו לכוד בתוך סאגה בירוקרטית • זאת, לאחר שקיבל מרשות המסים לא פחות מחמש החלטות סותרות לגבי מועד חזרתו הרשמי ארצה • כעת הוא דורש מבג"ץ לקבוע גבולות לכוחה של המדינה לחזור בה מהחלטות שניתנו בעבר

הממשלה אישרה הצהרה לפיה לא תכיר בכל החלטה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף בחוק • השרים קרעי ולוין העלו את ההצעה בעקבות פסיקת בג"ץ שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת • היועמ"שית: "החלטה זו היא המשך ישיר של הפעולות שנקט שר התקשורת בהליך הנוכחי" • ארגון העיתונאים: "ההחלטה נועדה באופן שקוף לסכל את עסקת ההייטקיסטים ברשת 13" • מזכיר הממשלה: "הצהרת הממשלה לא קראה לאי-ציות לפסיקת בג"ץ"

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל • בין היתר נטען בעתירות כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל קשריו של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' • בתום הדיון השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו ולהשיב את ההחלטה לוועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה

חמישה שופטים קבעו פה-אחד כי ההצבעה שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד אינה תקפה, לאחר שחברי כנסת תיעדו את בחירתם בניגוד לעיקרון החשאיות • נקבע כי נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה בסבב הבחירות השני, אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות

קבוצת אדלטק, בעלת מניות בתחנת הכוח דוראד, טוענת כי בתקופה שבה כיהנה מיכל עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר דוראד לפני מינויה לחשכ"לית, הפכה מחלוקת מסחרית בין בעלי המניות בדוראד ל"קרב אישי" נגד קבוצת אדלטק ובעל השליטה בה אורי אדלסבורג, ולכן יש למנוע ממנה לעסוק בענייני הקבוצה ובפרויקט תחנת הכוח שורק בשל ניגוד עניינים

מינויו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה יוקפא עד למתן פסק דין בעתירות שהוגשו נגד הליך המינוי • העתירות הוגשו לאחר שחברי כנסת תיעדו ופרסמו את הצבעתם, בניגוד לעיקרון החשאיות • ההחלטה התקבלה לאחר ששופטי בג"ץ הציעו לכנסת לערוך בחירות חוזרות לתפקיד, אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב לכך

בהרכב של חמישה שופטים, בג"ץ דן היום בדיון נוסף על פסק הדין לפיו יש לכנס את ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה כדי להדיח את עו"ד מיכל כהן, ראש רשות התחרות - מהלך ששר הכלכלה ניר ברקת מנסה להוציא לפועל זה שלוש שנים • הדיון הסתיים, וההחלטה תינתן בהמשך

שופטינ בג"ץ קיבלו קיבל פה-אחד את עתירות התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית, וקבעו כי מבקר המדינה אינו מוסמך לבחון סוגיות מובהקות של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון • בהתאם לכך נאסר על אנגלמן להמשיך בארבעה מהליכי הביקורת שיזם סביב אירועי ה-7 באוקטובר, בעוד שבארבעה אחרים יוכל להמשיך בכפוף למתן זכות טיעון מלאה למבוקרים