בית משותף

המערערים הינם בעלים של דירות בבניין בת"א שנבנה בשנת 1963. לטענת המערערים, בשנת 1963 ולאחר מכן בשנת 1966 הוקצו חלק מהחניות בבניין למערערים והוצאו מהרכוש המשותף על ידי מי שהיו הבעלים של דירות בבניין. לימים המשיבים רכשו דירתם מבלי לדעת על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי כל עוד ההחלטה לא רשומה בספר החלטות או לא רשומה הערת אזהרה כלשהי בגין החניות, אין הוא מחייב צד ג' שלא ידע

תקציר: הקושי העיקרי ואולי המשמעותי ביותר במימוש תמ"א 38 טמון בצורך בקבלת הסכמת דיירי הבניין לביצוע הפרויקט. לצד קושי זה מצוי קושי נוסף, בדמות התנגדויות שכנים המתגוררים בבניינים סמוכים.

ביהמ"ש העליון דן לראשונה בסכסוך מתוקף תמ"א 38, וקורא למחוקק לפעול לשנות את החקיקה הקיימת כך שתעניק מענה לכשלים הקיימים

הנתבעים השכירו חלק מגג הצמוד לדירתם לרשת סלולארית. האנטנה בתחילה הוקמה על חלק מהגג שהיה רכוש משותף, והוזז אל הגג הצמוד לדירת הנתבעים. בית המשפט דחה תביעת דיירים אחרים באותו בניין להסרת האנטנה ולדמי שימוש

הערפל סביב שאלת כפיית בניית דירות חדשות במסגרת תמ"א 38 על מיעוט שמתנגד לא הוסר בפסק דין חדש, ויש צורך בחקיקה כדי לעודד את תוכנית חיזוק המבנים

התובעים הם בעלי בית צמוד קרקע הצמוד לבית הנתבע. הדירות רשומות כבית משותף. הנתבע בשעתו רכש את דירתו מרשות הפיתוח, וכן רכש את זכויות הבנייה העתידיות ואת הגג של שתי הדירות. התובעים מתנגדים שהנתבע יבנה דירות נוספות על הגג - בית המשפט דחה את התנגדותם

מה צריכה לעשות חברת ניהול של בית משותף על מנת לקבל פטור ממע"מ בגין כספים ששולמו לה על-ידי הדייריים ואשר מועברים על-ידה לצדדים שלישיים? בית המשפט העליון מחדד

התובעים והנתבעים הם בעלי דירות בבניין ישן בן שתי קומות. במשך השנים כל דירה השתמשה בחלקים מסוימים בחצר, וכעת יש תביעה ותביעה שכנגד לרשום בית משותף. בשל העדר כל הסכם, בית משפט נאלץ לדחות את התביעה עד שלמעשה יגיעו להסדר ביניהם

המערערת ביקשה לבצע תוספת בנייה בדירתה, אך לא היה לה הרוב הדרוש כי המתנגדים טענו שבנייה שלה תפגע בסיכוייהם לבנות במסגרת תמ"א 38. המפקחת על בתים משותפים קיבלה את תביעת המתנגדים נגד הבנייה, ובית המשפט המחוזי השאיר את ההחלטה על כנה

בית המשפט העליון קבע שגם אם יצירת תת חלקה בחלק מחדר המדרגות הייתה בלתי אפשרית, עדיין יש לתת "ביצוע בקירוב" ולקבוע כי זכויות הבנייה שייכות למערער והוא שייבנה את הגג וקומת העמודים

בעלי דירה ביקשו להרחיב את דירתם ואף לבנות על הגג המשותף. בית המשפט הורה כי תשלומי האיזון יהיו בהתאם לגריעה מהזכויות של יתר השכנים ברכוש משותף, ולא מהיתרון שנוצר כתוצאה מהבנייה

חברה קולנית שהיתה בעלים של מחצית מחלקה בגבעתיים ועליה שני בתים ישנים, הרסה את החלק השייך לה כדי לבנות בניין של חמש קומות. הדו השני התנגד בטענה שאין התאמה, ומבקש לשמר את הבית הישן. בית המשפט קבע כי אין לפגוע בזכות קניין של החברה ולכבול אותה למסגרת תכנונית אחידה

הרחבת דירת המגורים מחייבת הסכמת 75% מבעלי הדירות. נשאלת השאלה, האם הסכמה זו חייבת להיות בכתב, וביהמ"ש קבע כי היא יכולה להינתן גם בע"פ

בית המשפט העליון קבע כי בבניין שבו כמה דירות המצויות בבעלות משותפת, זכאי כל אחד מן הבעלים ליהנות מפטור לדירה אחת, גם אם הוא מחזיק בחלק יחסי מכלל הדירות בבניין המשותף, והמכירה בוצעה בלא שנערך הסכם לייחוד הדירות

לצורך רישום בית משותף, בית המשפט קבע כי יש להתחשב בשטח רצפה בלבד של הדירות לצורך החלוקה של הרכוש המשותף, אך העליון קבע כי אין חשיבות לשטח הרצפה אלא לזכויות קנייניות הבסיסיות שנרכשו מלכתחילה

תקציר: מבנהו המסוים של כל בית הוא שיכריע אם ניתן לראות בו בית מורכב, אם לאו. נסיבותיו המיוחדות של כל בית עשויות להכריע את הכף לעניין הכרזה זו, אך אין בהן די כשהן לבדן כאשר יתר תנאי החוק אינם מתקיימים.