בית משותף

בכדי שתקום עילת תביעה נגד דייר מוגן בגין שימוש שלא לפי חוזה, על השימוש המותר על פי חוזה להיות שימוש בלעדי

"אין לפרש את התנאי הקובע זיקת מגורים, בהגדרת 'דייר ממשיך' כתנאי המבטא דרישה לנוכחות פיזית רצופה ומתמשכת לאורך כל התקופה הקבועה". עו"ד צבי נח 29/04/2001 15:38:46

ביהמ"ש רשאי לדחות תובענה מחמת שיהוי, אף אם תקופת השיהוי קצרה מתקופת ההתיישנות

שלוש ערכאות סרבו לבקשת הדייר לעיכוב ביצוע פסק הדין לפינוי הנכס

פסק דין בעליון: מעמדו המשפטי של דייר המשתלט על שטח משותף תלוי על בלימה, גם בחלוף שנים רבות ממועד ההשתלטות

אמנם, לא צוין בחוזה המכר ובמפרט כי "חדרי העגלות" יוצאו מהרכוש המשותף ויוצמדו לדירה מסוימת, ועם זאת, לשון הסעיף בעניין זכויות המוכר ברורה וחד-משמעית

בפס"ד רחב היקף סקר בית המשפט המחוזי בירושלים סוגיות מרכזיות שעולות תדיר בתביעות רוכשי דירות

ועדת הערר: ניתן להרחיב דירה בקומה ב' ללא הרחבת הקומה מתחתיה

אחרי 25 שנים אפשר לסכם: מבחינה פיננסית אין הבדל גדול בין המצטרפים הראשונים להסדר לבין מי שיצא למאבק

ציבור מתפללים של בית כנסת אינו תאגיד שיכול לתבוע ולהיתבע וגם אינו יכול לרכוש זכות במקרקעין מכוח שימוש של שנים

ועדת הערר של מחוז תל-אביב מכירה בזכאותו של בעל מקצוע חופשי לעסוק בעיסוקו במקום מגוריו, גם אם מדובר בקוסמטיקאית ולא ברואה חשבון או צייר

מי שאין לו דירה בבניין, אינו שותף לקידומו של אותו עניין, ולא יוכל לקנות הצמדה לרכוש המשותף

בעל בית המתחמק מלתת תשובות ברורות לדייר מוגן ובזמן, אל יצפה להגנה של בית משפט

המחוקק קבע את סמכויותיו של המפקח על רישום מקרקעין, חלקן ייחודיות לו וחלקן מקבילות לסמכותו של בית משפט השלום, עד כאן ולא מעבר לזה

האלטרנטיבה של פנייה לביהמ"ש איננה מייתרת את ההגנה שבסעיף 18 לחוק המקרקעין