גירעון (עודף) תקציבי

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה • מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של כ-10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן • אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר • בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית • אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים • דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה • במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו כי הממשלה לא תדון בנושאים שבמחלוקת ובהם חוק הגיוס ורפורמות שאין עליהן הסכמה כוללת כמו הרפורמה בחלב ומס הרכוש על קרקעות פנויות • תוספת זו מבלי שיהיו צעדי התכנסות אחרים או תוספת במסים תגדיל את הגירעון הממשלתי באופן משמעותי כשלפי הערכות הוא יחצה את 5%

הסכום כולל כ־1.5 מיליארד שקל למוסדות תורניים, מאות מיליונים לתווי מזון ולעשרות תוכניות במשרדי הממשלה • באוצר התריעו בשבוע שעבר כי העלויות של מבצע "שאגת הארי" צפויות להקשות על עמידה ביעדי הגירעון

הגירעון בשנה האחרונה עמד על 4.7% מהתוצר והסתכם בסוף פברואר ב-101 מיליארד שקל • הכנסות המדינה בפברואר עלו על תחזיות האוצר והסתכמו ב-47.8 מיליארד שקל • הנתונים אינם משקפים את המלחמה מול איראן, שצפויה ללחוץ את הגירעון כלפי מעלה

בור של 55 מיליארד שקל בפער התקציבי, יחס חוב־תוצר שמזנק ורפורמות שמאיימות לנשור מחוק ההסדרים • באוצר מקווים שהצמיחה תעניק למשק אוויר לנשימה מול העלויות המאמירות

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית • לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית • ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי • לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים • גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל • ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נתוני משרד האוצר הצביעו על קפיצה ריאלית של 5% בהכנסות המדינה ביחס לינואר 2025 • בין הסיבות: עלייה משמעותית בהכנסות מס רווחי הון בזכות העליות בבורסה ורפורמת הרווחים הכלואים • בצד הפחות חיובי: הגירעון בינואר טיפס, וגם הוצאות הביטחון

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-0.2 נקודות אחוז והסתכם בכ-104.5 מיליארד שקל - כך הודיע אגף החשב הכללי באוצר • במסגרת תקציב המדינה, יעד הגירעון הוא 3.9% • בחודש ינואר 2026 הגירעון הסתכם בעודף גבוה של כ-16.9 מיליארד שקל

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ