גירעון (עודף) תקציבי

בזמן שבוועדת הכספים מאשרים תקציב רווי כספים קואליציוניים והטבות מס פופוליסטיות, בבנק ישראל מזהירים: הגירעון ימשיך לנסוק ופרמיית הסיכון תכביד על המשק • ללא רפורמות מבניות, נכתב בדוח, ושילוב אוכלוסיות בתעסוקה, ישראל עלולה להיקלע לסחרור חוב

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית, והצמיחה דעכה • הנגיד פרופ' אמיר ירון מציין כי יידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

הבוקר אושרה הצעת חוק תקציב המדינה לשנת 2026 אשר יעמוד על כ-850 מיליארד שקל • לתקציב משרד הביטחון התווספו במסגרת עדכון התקציב יותר מ-30 מיליארד שקל והוא יעמוד על למעלה מ-142 מיליארד שקל, תקציב משרד החינוך יעמוד על קרוב ל-97 מיליארד שקל

באגף התקציבים התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והעדיפו היטל חד-פעמי • בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע ואף יותר טוב מכפי שחשבו • מה הרוויח האוצר, איך הגיבו בבנקים, ולמה המהלך עדיין לא הושלם סופית?

שר האוצר הציע לראשי הבנקים הגדולים פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 • בתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות • בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול מהמתווה שהושג: "אני בתחושה קשה"

במשרד האוצר חלוקים האם הרזרבה המוגדלת שנכללה בתקציב המעודכן תספיק נוכח ההתחממות בצפון והמערכה עם איראן • בתרחיש של כניסה קרקעית מורחבת ללבנון, מייד לאחר אישור תקציב 2026 ה"לא רלוונטי" יתקנו אותו באוצר עם גירעון גבוה יותר שידרוש שוב חקיקה

האינפלציה בחודש פברואר טיפסה לקצב שנתי של 2%, אבל המומחים מזהירים מפני התפרצות גבוהה יותר בהמשך נוכח המלחמה, הגירעון התופח והזינוק במחירי האנרגיה • וגם: למה המצב עשוי להחמיר בעוד כשנה?

העלייה המחודשת ברמות אי־הוודאות באה לידי ביטוי בקפיצה בפרמיית הסיכון בתשואות האג"ח הממשלתיות ולהתרחקות מתווה הפחתת הריבית • שילוב זה מחלחל ישירות לעלויות המימון של הציבור, ובראשן ריבית המשכנתאות

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה • מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד־פעמית חריגה של כ־10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן • אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר • בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית • אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים • דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה • במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו כי הממשלה לא תדון בנושאים שבמחלוקת ובהם חוק הגיוס ורפורמות שאין עליהן הסכמה כוללת כמו הרפורמה בחלב ומס הרכוש על קרקעות פנויות • תוספת זו מבלי שיהיו צעדי התכנסות אחרים או תוספת במסים תגדיל את הגירעון הממשלתי באופן משמעותי כשלפי הערכות הוא יחצה את 5%

הסכום כולל כ־1.5 מיליארד שקל למוסדות תורניים, מאות מיליונים לתווי מזון ולעשרות תוכניות במשרדי הממשלה • באוצר התריעו בשבוע שעבר כי העלויות של מבצע "שאגת הארי" צפויות להקשות על עמידה ביעדי הגירעון