חצי מהנוסעים נעלמו. האם היעד שהיה נחשק יעשה קאמבק ללוח הטיסות

בסוף השבוע הקרוב תשוב וויזאייר להפעיל את הקו ללונדון, כחלק מחזרתה ההדרגתית לישראל. מדובר באחד הקווים שסובלים מהיצע נמוך של טיסות ביחס לביקוש, לאחר תקופה שבה חברות זרות לא פעלו בקו: בריטיש איירווייז הודיעה כי לא תשוב לפני סוף אוקטובר; חברת הלואו קוסט איזי ג'ט מתכננת לחזור רק במרץ 2026; וירג'ין אטלנטיק החליטה לוותר על הקו עד להודעה חדשה ולהמשיך את פעילותה בישראל באמצעות קוד שייר עם חברת אל על בלבד.

● האירים נטשו, וההונגרים מסתערים עם טיסות במחיר שמתחיל ב־187 דולר
● אל על בוחנת אפשרות להפעיל שוב טיסות לאילת
● במקום טורקיה? המדינה שרוצה להפוך ליעד הטיסות החדש של הישראלים

כעת, עם חזרתה של וויזאייר והודות לתוספת טיסות מצד אל על וארקיע, ניתן לצפות לירידה מסוימת במחירים - אך לא כזו שתשנה את התמונה מקצה לקצה, שכן עדיין לא שבו לפעילות בקו שלוש חברות.

עד כה נראה כי תוספת הטיסות אכן תרמה לירידה במחירים, אך היא מוגבלת. בקו להית'רו, שנותר בבלעדיות של אל על, חלה ירידת מחירים, אף שהמתחרות לא חזרו לאותו נמל. עם זאת, ריבוי האלטרנטיבות בשדות האחרים ביחס לתקופות המקבילות אשתקד בעיצומו של גל הביטולים תרם לירידה. מדובר בקו שקשה מאוד להוריד בו את המחירים עקב מיסי הנמל הגבוהים בהית'רו. דבר זה מקשה על חברות התעופה שפועלות ממנו להפחית מחירים.

בתקופות שנבדקו בשנת 2024 ניתן היה לטוס להית'רו (עם אל על) וללוטון (עם אל על וישראייר) בלבד. השנה, בזכות התוספת של ארקיע לסטנסד ושל וויזאייר ללוטון, ניתן למצוא אלטרנטיבות זולות יותר, בעיקר מצידה של חברת הלואו קוסט ההונגרית. אחרי תקופת הביקוש של חגי תשרי, הנוסעים אף יוכלו לטוס עם וויזאייר בחצי או שליש מחיר.

מחירי השקה: ארקיע, אל על

הירידה בכמות חברות התעופה הבריטיות מגיעה בעיצומה של הידרדרות ביחסים בין ישראל לבריטניה. הדבר משתקף גם במספר הישראלים הבוחרים לטוס לשם: לפי נתוני רשות שדות התעופה ליולי 2023 - לפני המלחמה, בריטניה הייתה במקום החמישי מבין היעדים הפופולריים בישראל, שאליו טסו 835,114 נוסעים, 6.02% מכלל הנוסעים. ביולי 2025, לעומת זאת, הצטמקה התנועה המצטברת ל־387,717 נוסעים בלבד, שהם 4.13% מהתנועה.

כתוצאה מכך הידרדרה בריטניה למקום התשיעי ברשימת היעדים מישראל. נזכיר כי לפני הביטולים של החברות הבריטיות, וירג'ין אטלנטיק ובריטיש איירווייז הפעילו כל אחת בין 14-7 טיסות שבועיות, ואיזי ג'ט הפעילה 8 נוספות. בסך־הכול למעלה מ־30 טיסות שבועיות יכלו להתווסף לקו שבין ישראל לבריטניה אם הטיסות היו פועלות כסדרן.

הירידה בכמות חברות התעופה הבריטיות שטסות לארץ מרחיקה את בריטניה ממפת התיירות של הישראלים. לונדון הפכה בשנה האחרונה לפחות נגישה, פחות משתלמת ועבור חלק מהישראלים גם פחות רצויה.

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שער הלירה־שטרלינג הגבוה, שמייקר את כלל ההוצאות. לכך נוספה השנה גם חובת ה־ETA, אישור כניסה אלקטרוני בעלות של 10 פאונד, שאותו מחויב כל אזרח ישראלי להנפיק לפני טיסה לבריטניה. לצד זאת, ישנם עוינות ציבורית, ריבוי הפגנות וכן הממשל הבריטי, שהכריז לאחרונה כי יכיר במדינה פלסטינית. אולם התנועה ללונדון נותרה יחסית מבוקשת, במיוחד ביחס להיצע הדל.

הדרך ללונדון משתנה מנמל לנמל

עבור המגיעים מישראל ללונדון ניתן להגיע לשלושה שדות תעופה: הית'רו, לוטון וסטנסטד. נכון להיום אל על מפעילה 15 טיסות שבועיות להית'רו וחמש טיסות נוספות ללוטון; ישראייר מפעילה תשע טיסות שבועיות ללוטון; וויזאייר מפעילה חמש טיסות שבועיות ללוטון; בארקיע מפעילים כעת שש טיסות שבועיות לסטנסטד, ובאוקטובר מספר הטיסות צפוי לרדת לשלוש.

הית'רו, הנמל המרכזי של לונדון, הוא אחד משדות התעופה המקושרים ביותר בעולם. מדובר במרכז בינלאומי עצום, שבו יש טיסות כמעט לכל יעד אפשרי ונגישות לרכבת מהירה, לרכבת תחתית, לאוטובוסים ולכבישים. מחיר הנסיעה למרכז לונדון נע בין כ־6 פאונד ברכבת התחתית ועד כ־25 פאונד ברכבת המהירה או באוטובוס הישיר.

סטנסטד משמש בעיקר את חברות הלואו קוסט, בעיקר ריינאייר. הוא משרת אוכלוסייה גדולה של סטודנטים ואוניברסיטאות בצפון־מזרח אנגליה. זהו נמל פחות נוח לקונקשנים, אך הטיסות לרוב זולות יותר. מחיר הנסיעה משם למרכז לונדון נע בין כ־10 פאונד באוטובוס ועד כ־20 פאונד ברכבת המהירה.

לוטון נחשב לנמל פחות מזמין: הוא ישן וצפוף יותר, אך עלויות ההפעלה בו נמוכות יותר, ולכן הוא מושך חברות לואו קוסט כמו וויזאייר ואיזי ג'ט. ההגעה לעיר מתבצעת בשאטל קצר לתחנת הרכבת, ומשם ברכבת ישירה ללונדון. המחיר נע בין כ־6 פאונד באוטובוס ועד כ־20 פאונד ברכבת.

לא קל להגיע להית'רו - לכן חברות תעופה מסתפקות פעמים רבות בלוטון ובסטנסטד. משום שמדובר באחד מנמלי התעופה העמוסים בעולם, בהית'רו קיים מחסור כרוני בסלוטים. הסיבה המרכזית לכך היא שהנמל פועל בשני מסלולים בלבד. הביקוש לטיסות גדול בהרבה מהיכולת התפעולית של הנמל. עלויות הסלוטים בו גבוהות, וכל חלון זמן להמראה או נחיתה מנוהל בקפדנות על־ידי מתאם סלוטים ומוקצה כמעט במלואו שנים קדימה.

המשמעות היא שחברות חדשות כמעט אינן יכולות להיכנס, אלא אם ירכשו סלוטים יקרים. כך נוצר מצב שבו סלוט בהית'רו הפך לנכס כלכלי נדיר, שערכו יכול להגיע לעשרות מיליוני דולרים, והמחסור בו מכתיב את כל אסטרטגיית הצמיחה של חברות תעופה שרוצות לפעול בלונדון.

בהשוואה להית'רו, שדות התעופה האחרים בלונדון מתמודדים עם לחץ קטן בהרבה. בגטוויק קיימת מערכת סלוטים מסודרת, אך יש יותר גמישות; בעוד שבסטנסטד ובלוטון הקיבולת הזמינה יחסית גבוהה, והם מושכים בעיקר חברות לואו קוסט.

לחברות התעופה, בעיקר אלה שפחות בונות על שוק של קונקשנים, משתלם יותר לטוס לשדות אחרים. הבדלי המחירים בין שדות התעופה בלונדון ניכרים בעיקר במיסי נמל. הית'רו הוא היקר ביותר, מיסי הנמל בו גבוהים משמעותית בגלל עלויות התפעול, הביקוש העצום והשירותים שהוא מציע. הכרטיסים מהית'רו יקרים יותר, שכן עלויות המסים מגיעות לעתים ליותר מ־200 דולר לאדם - לעומת לוטון, שם מיסי הנמל נמוכים לפחות ב־50 דולר. לכן חברות הלואו קוסט מעדיפות את לוטון ואת סטנסטד.

חברות התעופה דורשות מהמדינה פתרונות

על־פי הערכות, בריטיש איירווייז, איזי ג'ט וחברות נוספות פועלות מאחורי הקלעים לטובת שינוי רגולטורי שיאפשר להן לחזור ולטוס לישראל. לפני כחודש הן הצטרפו לשורת חברות תעופה ישראליות וזרות בדרישה לעדכון מול החוק המקומי, המחייב אותן לשלם על הוצאות סיוע לנוסעים שטיסתם בוטלה. בדומה לחברות תעופה זרות נוספות, גם הן חוששות לשוב לישראל בלי תיקון מתאים.

זמן קצר לאחר מבצע "עם כלביא" פנו החברות עם מארגני תיירות לשרת התחבורה ולשרים נוספים. הן דרשו להסיר את החובה לספק שירותי סיוע ולהסתפק בהחזר כספי בלבד על כרטיסי הטיסה. ככל שלא יינתן פטור כזה, הן דורשות שהמדינה תשפה אותן על ההוצאות ועל ההפסדים שנגרמו, לרבות טיסות ריקות ותביעות מצד נוסעים. הנושא נדון בוועדת הכלכלה, אך לא הגיע להכרעה עקב התנגדות משרד האוצר להקצות מקור תקציבי למהלך. כעת ההחלטה עברה לידי ראש הממשלה, בהתאם לבקשת חברי הוועדה.

בינתיים חברות התעופה, הישראליות והזרות כאחת, נותרות חשופות לתביעות מצד נוסעים. רבות מהן אינן ממהרות להיענות לדרישות הפיצוי, וממתינות להכרעה רשמית שתסדיר את סוגיית האחריות במצבי חירום ביטחוניים. עד אז, כ־150 אלף נוסעים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" נאלצים לשאת בעלויות הנלוות שנכפו עליהם עם ביטול הטיסות וסגירת השמיים.