מערכת החינוך חבולה וחלום ההוראה ההוליוודי הולך ומתרחק

1

"קברניט! הו קברניטי!", מציע המורה בסרט "ללכת שבי אחריו" - שגילם בכישרון רב רובין ויליאמס - לתלמידים לקרוא לו. אלא שמורה בישראל כבר לא יכול לנווט שום ספינה, בקושי לזגזג בין הורים תובעניים, הנהלה לעומתית ושכר לא מתגמל.

אם חלום ההוראה הוא להיות השראה לצעירים כמו "המורה שהבטיח את הים" (2023) הארגנטינאי, שטווה מערכת יחסים אישית עם תלמידיו; לפצח משהו בקרבם כמו ב"שיעורים בפינגווינית" (2024), שבו נעזר המורה בפינגווין כדי לרתק אותם; או אפילו כמו המורה ב"נשארים לחג" (2023), שרחוק ממנטור טיפוסי, אך מגלה חום וחמלה - נראה שהוא נהפך בלתי אפשרי.

מה לא עברו התלמידים בישראל בשנים האחרונות. אחרי סגרי הקורונה, אזעקות וטילים, גם שנת הלימודים הזו תיפתח כשמערכת החינוך חבולה ועייפה.

● "חוות החיות" נכתב לפני 80 שנה וזיהה את כאוס האינפורמציה המודרני
● 50 שנה של קאלט ב"מופע הקולנוע של רוקי"

התלמידים מתקשים להיאסף בין משפחות מגויסות ומציאות כאוטית; המורים מותשים, רבים נוטשים את המערכת. לפי משרד החינוך חסרים כ־1,205 מורים, ובבתי ספר רבים מציבים ממלאי מקום חסרי הכשרה.

הסכסוך המסורתי לקראת 1 בספטמבר כולל טענות לשלילת היום החופשי, היעדר מו"מ על הפחתות שכר בשל קיצוצי המלחמה ומניעת פרישה מוקדמת. השבוע אסר בית הדין הארצי לעבודה לשבש את פתיחת השנה.

ואולי הדבר המטריד ביותר - השתיקה. מורים רבים סירבו לדבר, אלו שכן ביקשו להישאר בעילום שם, וסיפרו על הנהלה שמשתיקה כל מחאה והורים ללא גבולות. כל אלה סימנים לרכבת דוהרת הישר לתהום.

2

לאחר שישראל הציגה את הירידה החדה ביותר בין מדינות ה-OECD במבחנים במתמטיקה ומדעים PISA ו-TIMSS, הכריז השבוע השר יואב קיש על רפורמה לחיזוק לימודי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) והטמעת AI במערכת החינוך, בהשקעה של כחצי מיליארד שקל. אלא שלא ברור איך התוכנית תתממש. לדברי פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באונ' תל אביב, "אין מי שילמד. זו הצעה מנותקת מהשטח". הוא מסביר כי "הממשלות בעשורים האחרונים העדיפו את החינוך החרדי, והחינוך הממלכתי סובל מקיצוצים, מחסור במורים ועומס בכיתות".

לדבריו, "ללא הקיצוצים היו יכולים ללמד מקצועות כמו מלאכה, טבע - שנעלמו לגמרי, כי זה דורש סדנאות וכיתה קטנה", הוא מלין. "ומי משלים את החסר? העיריות החזקות, הערים העשירות עם ההורים".

לאחרונה עלה לכותרות קיצוץ של 80% בתקציב סל תרבות, מיזם בן 40 שנה שהפגיש תלמידים עם אמנות ויוצרים. במשרד החינוך מכנים זאת "שינוי מודל"; אך ארגוני תרבות מזהירים מפגיעה קשה, במיוחד בפריפריה. עוד מכה לחינוך הממלכתי, החבוט ממילא.

והבשורות רעות גם לשוק העבודה. "מי יהיו המפתחים של הטילים הבאים, מערכות ההגנה? את מי אפשר יהיה להעסיק בעתיד, אילו פערים יהיו לו? בתרחיש האימים, אם מערכת החינוך הממלכתי לא תקבל יותר תקציבים - יווצר דור שלא נוכל להסתמך עליו מול האויב הבא".

3

פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ולשעבר שרת החינוך, סבורה כי מערכת החינוך במשבר חריף. "חוסר במורים זה עניין גלובלי, אבל ישראל מתעקשת לא לפתור את הבעיה בצורה מערכתית. בתי הספר מתנהלים לפי הדגם הישן, מורה-כיתה-שעה. חייבים לאמץ מודל גמיש יותר, שמבוסס יותר על מרכזים פדגוגים, תחלופה בין כוחות מלמדים - חלקם מנחים, חלקם מורים. היום שמים פלסטר על פלסטר".

"הנתונים האובייקטיבים קשים. קורונה, מפונים, לחץ, חטופים, מלחמה. המערכת צריכה לעשות את כל הצעדים הנדרשים כדי לחזק את עצמה", אומרת תמיר. היא מזהירה כי "אנחנו הולכים למקום שיהיה קשה להשתקם ממנו. לוקחים היום להוראה כל אחד. שר החינוך חסר אחריות, הוא לא בודק ולא מנסה לפתור את הבעיות האמיתיות של המערכת. כולנו נשלם את המחיר".

4

מורה מאזור השפלה עם ותק של עשור ביקשה להישאר אנונימית, פשוט כי "מי שדיברו בזמן האחרון עלו לשימוע". היא הגיעה לחינוך עם מוטיבציה לשנות, התחילה עם נוער בסיכון והחליטה כי המוקד הוא בחינוך הפורמלי - וביקשה לשנות אותו מבפנים. עכשיו היא מתלבטת: "השנה לראשונה אני מתחילה לפקפק בהישארותי במערכת". נקודת השבר, לדבריה, הייתה כש"ניכו לנו בלי שום עדכון 400 שקל מהשכר הנמוך ממילא, שקשה לסיים איתו את החודש. המורים מחו פיראטית והיו 'חולים'. רבים זומנו לשיחות משמעתיות אם הביעו דעה פוליטית".

בעלה בסבב מילואים רביעי, ולדבריה "מצופה ממני לסייע לחוסן של התלמידים, לעזור להם לצלוח את התקופה, ומנגד האמפתיה של המערכת כלפיי קטנה. אחרי חודש הסיפור שלי לא עניין אף אחד. קולגה שלי, שבעלה במילואים, ננזפה כי לא עמדה בעומס".

וכאן היא מגיעה לחזית אחרת - ההורים. "במובן העמוק המורים מוחים לא רק על שכר, אלא על מעמד, על תפיסה. אין גיבוי מההורים, הם לוקחים את הצד של הילד ולא גורמים לו לקחת אחריות על המעשים שלו. כך מושרשת בילדים תפיסה רעה של המורים, שאפשר לזלזל בנו". ומנהלי בית הספר? רבים מהם בעיניה הם "יותר פוליטקאים מאנשי חינוך, ודואגים להורים יותר מרווחת הצוות". היא מסכמת: "הייתי רוצה שהתלמידים שלי ירגישו שהם יכולים להילחם על מה שחשוב להם. אם אנחנו לא מנכיחים שזו אופציה בגלל פחד, אין ערך לאיש חינוך בעיניי כרגע".

5

מורה ממרכז הארץ, שמלמדת 25 שנה, מסכימה שההורים מקשים. "אם ילד נמצא לא מתאים לכיתה או למסגרת, להחלטה של ההורה יש משקל משמעותי יותר משיקול מקצועי של צוות". גם לדבריה "המנהלים רוצים לרצות את ההורים ואין גבולות". היא מספרת על עומס קיצוני. "הכיתות הן של 30 תלמידים ויותר, וככל שיש יותר תלמידים, הקשב של המורה יורד. זה ניכר בתוצאות הבגרות ובנשירה של תלמידים. את נותנת את הלב והנשמה, ונתקלת בזלזול. החינוך מידרדר. אז במקומות במצב סוציו-אקונומי גבוה יפנו לגופים פרטיים. במקומות הפחות טובים, יסתפקו במה שהמערכת תיתן".

ממשרד החינוך נמסר: "שיעור האיוש במורים הוא למעלה מ־99%, והמחסור הוא 1,205 מתוך כ־200 אלף עובדי הוראה. תוכנית מהייטק להוראה הוכפלה ל־600 מלגות, נוספו 150 מלגות להסבת אקדמאים, ועוד 100 לאנשי הייטק. החזון: בתוך 3 שנים ישתלבו במערכת לפחות 2,000 מורי STEM חדשים".