חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

09:07

אחרי זינוק של יותר מ-160% בשנה האחרונה, החליטו מייסדי נקסט ויז'ן למכור חלק ממניותיהם תמורת 200 מיליון דולר (586 מיליון שקל), לשורה של גופים מוסדיים מקומיים וזרים. בכך, מגיע היקף המימושים של מייסדי יצרנית המצלמות המיוצבות בשנה האחרונה למעל מיליארד שקל.

במסגרת המהלך, הודיעו שלושת מייסדי החברה: חן גולן (יו"ר הדירקטוריון), בוריס קיפניס (סמנכ"ל הטכנולוגיות), מיכאל גרוסמן (מנכ"ל) כמו גם נחמן בנשעיה, שהשקיע בחברה בשלב מוקדם על כוונתם למכור מניות נקסט ויז'ן, המהוות כ-2.2% מההון.

זו אינה הפעם הראשונה שקבוצת המייסדים מממשת מניות לאחר שבתחילת השנה הם מכרו, יחד עם משקיע ותיק נוסף, איש העסקים יוסף סנלדר, מניות בהיקף של כ-350 מיליון שקל, לחברת הביטוח הראל. גם לאחר המימוש הצפוי תישאר קבוצת המייסדים עם החזקות בשווי כולל של כ-4.7 מיליארד שקל.

08:10

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

1. שוק המניות

המשקיעים בבורסת ת"א מקווים לסיום רצף הירידות בן שלושה ימים - מתחילת השבוע איבדה הבורסה כ-5% (מדד ת"א 125) וקרובה לטריטוריית "תיקון". בין המדדים המובילים, ת"א 35 איבד מתחילת השבוע 4.5% אך עדיין רושם עלייה של 14% מתחילת השנה. ת"א 90 השיל כ-6.5% ומחק את כל העליות מתחילת השנה.

הלילה חתם הנשיא טראמפ על הסכם ביניים לסיום המלחמה עם איראן ובעולם הבוקר מברכים - מגמה חיובית באסיה והחוזים בוול סטריט עולים בכ-1%. אך אצלנו השוק מתמחר הסכם שלא טוב לישראל, וסיבה לשינוי בתמחור הזה לא נראית כרגע.

בשוק לא בטוחים כי מדובר בתחילתה של מגמת ירידות שתלווה את השווקים בטווח הארוך. "לא מדברים פה על מצב משברי", מציין דן אליס, מנהל תחום המחקר לשוק ההון בבנק הבינלאומי. לצד זאת, הוא מציין גורמים מאקרו כלכליים מכבידים: התוצר התכווץ ב־3.8% ברבעון הראשון, חוזקת השקל פוגעת בייצוא במונחים שקליים, וסגירת מפעל להבים, ממחישה את הפגיעה בפעילות הריאלית. בצד החיובי: "בשאר העולם מדברים על העלאות ריבית - אצלנו הריבית דווקא צפויה לרדת. אלה חדשות טובות".

בעקבות הפתיחה המתוכננת של מצר הורמוז, מחירי הנפט יורדים הבוקר בכ-2% נוספים ל-78 דולר לחבית. במקביל, סוכנות האנרגיה התריעה מפני עודף היצע בשוק הנפט בשנה הבאה. בשורות רעות למניות במדד נפט וגז ובמדד קלינטק.

גם החברות הדואליות יעיבו על הפתיחה - הן חוזרות להיסחר בת"א בפערי ארביטרז' שליליים בד"כ - טאואר, הטבה , קמטק ואנלייט ירדו בכ-2.5% בפתיחה, נייס בפער שלילי של מעל 3%.

הדולר מתחזק בעולם בעקבות החלטת הריבית אתמול בארה"ב, ב-0.8% מול שערו היציג של השקל, 2.934 שקלים לדולר, זה אף זינק אתמול ל-2.96 שקלים מיד לאחר הודעת הריבית של הפד.

● זינוק של 500% בשנה: טאואר עוקפת בשווי את הבנקים שהצילו אותה מקריסה

אתמול ננעלה הבורסה שוב בירידות, ת"א 35 ות"א 90, ירדו שוב ב-1.5% וב-2% בהתאמה.

את הסנטימנט השלילי הובילו מדדי ת"א קלינטק ות"א תשתיות אנרגיה, שירדו בלמעלה מ-4%, הירידה במחירי הנפט מאז ההודעה על הסכם בין ארה"ב לאיראן אינה בשורה טוב למניות במדד. מדדי הבנקים והביטוח איזנו את הירידות - השניים עלו בכ-0.5% וב-0.3% בהתאמה.

עוד אתמול - מניית בית זיקוק אשדוד (בז"א ) ירדה לאחר שקיבלה מעיריית אשדוד שומת מס לשנת 2026 בהיקף של 266 מיליון שקל, יותר מפי 2 מאשר בשנה שלפניה.

מניית חברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי של חיים כצמן ירדה גם היא במסחר לאחר שהחברה החליטה להמשיך ולהגדיל את החזקותיה בחברה הבת סיטיקון שפועלת בצפון אירופה.

נאוויטס פטרוליום עלתה לאחר שהחברה השלימה לפי הודעתה את קידוח הפיתוח הראשון בפרויקט מוניומנט.

● קוואלקום מנסה להמציא את עצמה מחדש. האם השוק סוף סוף מזהה הזדמנות במניה

באסיה הבוקר מגמה מעורבת, טוקיו עולה בכ-1% ומדד הניקיי חצה הבוקר לראשונה את רף ה-71 אלף נקודות. הונג קונג יורדת בכ-1.5% ושנגחאי ב-0.3%, בדרום קוריאה עליות של 1.6%.

החוזים בניו יורק עולים הבוקר בעד 1.2%.

אתמול בעקבות החלטת הריבית, וול סטריט ננעלה בירידות שהלכו והתחזקו לקראת הנעילה. נאסד"ק ו-S&P 500 ב-1.3%. דאו ג'ונס נסוג ב-1% לאחר שלושה ימים של שיאים.

ועדת השוק הפתוח של הפד הותירה את הריבית על 3.75% בהתאם לציפיות השוק. אולם מעבר להחלטה עצמה, חברי הפד הפכו לניציים הרבה יותר - התחזית החציונית זינקה ל־3.8% בסוף 2026. המשמעות היא שחברי הוועדה המוניטרית צופים כעת ריבית גבוהה יותר לאורך זמן, ואף מאותתים כי ייתכן שהצעד הבא של הפד יהיה העלאת ריבית נוספת לפני שניתן יהיה לשקול הורדות.

בתוך המדדים הרחבים, דווקא מניות הטכנולוגיה ירדו הכי מעט (XLK ), מנגד מניות הצריכה המחזורית והבסיסית (XLC ו-XLE ) ומניות הנדל"ן (XLRE ) ירדו בחדות בעקבות החלטת הריבית.

מניית ספייס אקס נעצרה הלילה וירדה בכ-5%, הירידות לא פסחו גם על כל "שבע המופלאות" - בעיקר ירדו מטא פלטפורמס (פייסבוק) , אמזון ומיקרוסופט .

למרות הירידות, התאוששות נרשמה אתמול בסקטור השבבים. בין המניות שטיפסו, אינטל על רקע דיווחים כי החברה החלה בייצור מסחרי של השבבים המתקדמים ביותר שלה, ה-18A-P - מהלך שמקרב אותה להבטחת חוזה ייצור אסטרטגי עבור אפל ASML ומיקרון . תעודת הסל על הסקטור (SOXX ) מתחזקת ב-3%.

מניית SpaceX שינתה כיוון ועוצרת במידה מסוימת את המומנטום החיובי שאפיין את ימי המסחר הראשונים לאחר ההנפקה. שתי מניות אחרות, רוקט לאב ווירג'ין גלקטיק הולדינגס מזנקות.

למרות הירידה, מניית החברה שבשליטת אלון מאסק עדיין משלימה זינוק של כ־40% מאז ההנפקה ביום שישי, אז הוצעו המניות במחיר של 135 דולר למניה.

מניית רובינהוד זינקה והמשיכה ליהנות מתמיכה מצד אנליסטים, כאשר בתי השקעות מובילים מעריכים כי לחברה צפויות עוד שנים של צמיחה מואצת. בדויטשה בנק העלו את מחיר היעד למניית רובינהוד ל־105 דולר תוך שמירה על המלצת "קנייה".

2. שוקי האג"ח

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו אתמול לאחר שהפדרל ריזרב אותת כי הצעד הבא במדיניות המוניטרית עשוי להיות דווקא העלאת ריבית, ולא הפחתה כפי שציפו חלק מהמשקיעים מוקדם יותר השנה.

תשואת האג"ח הממשלתית ל־10 שנים עלתה ל־4.47%, לעומת 4.43% לפני פרסום החלטת הריבית. במקביל, תשואת האג"ח לשנתיים, הנחשבת לרגישה במיוחד לציפיות הריבית, זינקה ל־4.14% מ־4.06%.

המהלך משקף התאמה מהירה של השווקים למסרים הניציים שיצאו מהישיבה הראשונה של קווין וורש כיו"ר הפד. אף שהבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.5%-3.75%, חברי הוועדה הסירו את התחזית להפחתת ריבית השנה ופתחו את הדלת לאפשרות של העלאת ריבית אם לחצי האינפלציה יימשכו.

עליית התשואות מצביעה על כך שהמשקיעים דורשים כעת פיצוי גבוה יותר עבור החזקת אג"ח ממשלתיות, על רקע הסיכוי שריבית גבוהה תישאר איתנו זמן רב יותר. במקביל, התשואה לשנתיים עלתה בקצב מהיר יותר מזו של האג"ח ל־10 שנים, מה שמעיד על שינוי חד בציפיות הריבית לטווח הקצר.

מבחינת השווקים, תגובת האג"ח ממחישה כי למרות שההחלטה עצמה הייתה צפויה, המסר של הפד התקבל כניצי יותר מהצפוי, סימן לכך שהמאבק באינפלציה חזר לעמוד במרכז סדר היום של הבנק המרכזי.

חדשות טובות לשוק האג"ח הקונצרני המקומי.

אחרי לא מעט הבטחות, הבורסה תשיק בעוד חודש וחצי את רפורמת הנזילות במדד התל בונד. בהתאם, אג"ח קונצרניות לא יוכלו להיכלל במדדים (התל־בונד) רק בגלל קריטריון גודל הסדרה או הדירוג שלהן, אלא יצטרכו גם לעמוד בדרישות מינימום של סחירות (נזילות) במסחר היומי. בעקבות זאת, משקיעים גדולים וקרנות סל צפויים להזרים יותר השקעות למדדים השונים, ללא חשש מהעדר סחירות.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

מחירי הנפט יורדים הבוקר ל-78 דולר לחבית לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם, לפי דיווחים, על הסכם עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן לסיום המלחמה במזרח התיכון. במקביל, סוכנות האנרגיה התריעה מפני עודף היצע בשוק הנפט בשנה הבאה.

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס הורידו את תחזית מחיר הנפט מסוג ברנט לרבעון הרביעי ל־80 דולר לחבית, לעומת 90 דולר בתחזית הקודמת - כך שאינו צופה ירידה משמעותית נוספת לעומת המחירים הנוכחיים. הבנק גם הפחית את תחזית המחיר הממוצע לשנת 2027 ל־75 דולר לחבית, לעומת 80 דולר קודם לכן. בבנק מעריכים כי יצוא הנפט ממדינות המפרץ הפרסי ישוב לרמות שקדמו למלחמה עד סוף יולי.

בשוק המט"ח הדולר מתחזק הבוקר בעולם ולכן מול השקל, 2.934 שקלים לדולר, עלייה של 0.8% לעומת השער היציג שנקבע אתמול אחר הצהריים.

4. מאקרו

ועדת השוק הפתוח של הפד הותירה אתמול את הריבית על 3.75% בהתאם לציפיות השוק. אולם מעבר להחלטה עצמה, דומה שכחודש בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש עמד במבחן חשוב.

תחזיות הריבית שפרסם הפדרל ריזרב היו ניציות יותר מכפי שרבים מהמשקיעים ציפו. לקראת ההחלטה, ההערכה הרווחת בשווקים הייתה כי התחזית החציונית של חברי הפד לסוף 2026 תעלה במעט ל־3.6% לפחות, כלומר לרמה הנוכחית של הריבית, לעומת תחזית קודמת של 3.4%.

בפועל, התמונה הייתה ניצית הרבה יותר. מספר מספיק של בכירי הפד העלו את תחזיות הריבית שלהם, כך שהתחזית החציונית זינקה ל־3.8% בסוף 2026. המשמעות היא שחברי הוועדה המוניטרית צופים כעת ריבית גבוהה יותר לאורך זמן, ואף מאותתים כי ייתכן שהצעד הבא של הפד יהיה העלאת ריבית נוספת לפני שניתן יהיה לשקול הורדות.

ואצלנו, בשוק מצפים שבנק ישראל יוריד את הריבית גם בהחלטה הקרובה שלו ביולי. זאת, לאחר שמדד המחירים לצרכן ירד בחודש מאי ב־0.3% (והיה נמוך מהתחזיות, לירידה של כ־0.2%). רפי גוזלן, כלכלן ראשי באי.בי.אי בית השקעות, סבור כי "מבחינת בנק ישראל, ההשפעה של מדד מאי כשלעצמה אינה גבוהה במיוחד, שכן הוא היווה במידה מסוימת תיקון לעלייה החריגה במדד אפריל. החשיבות הגבוהה יותר שעולה מהמדדים האחרונים, כולל מאי, הוא של המשך התבססות האינפלציה סביב מרכז היעד". מכלול הגורמים תומך להערכתו בהפחתה נוספת בריבית, של 25 נ"ב ל־3.5%, בהחלטה הקרובה.

גם בפסגות צופים הפחתה ביולי, והשלמת עוד 2 הפחתות ריבית ב־12 החודשים הקרובים: "למרות שמגמת הריביות בעולם היא כלפי מעלה, צריך לזכור שבנק ישראל מחויב קודם כל לשמור על האינפלציה בישראל בתוך טווח היעד, וגם אינפלציה שקרובה מדי לגבול התחתון (1%) מטרידה אותו".

5. תחזית

טרם שנעצרה אתמול, בשלושת ימי המסחר הראשונים שלה, ענקית החלל SpaceX הצליחה להפוך למניה החמישית בגודלה בעולם ולקפוץ לשווי שוק של 2.7 טריליון דולר ואף לעקוף את אמזון.

אבל לא כולם מתלהבים מהראלי המסחרר שלה.

בעוד שהמניה זינקה בעשרות אחוזים בימים הראשונים למסחר והפכה לאחת החברות הגדולות בעולם, ב-Morningstar מזהירים כי המשקיעים עלולים להתעורר למציאות קשה.

האנליסט ניקולס אוונס וצוותו הגיעו למסקנה כי המניה "מוערכת ביתר באופן משמעותי". לפי מודל הערכת השווי של מורנינגסטאר, שוויה ההוגן של SpaceX עומד על כ־63 דולר למניה בלבד, כ־70% מתחת למחיר שבו נסחרה המניה באמצע יום המסחר ב־16 ביוני.

מעניין לציין כי מורנינגסטאר לא ביססה אפילו את הערכתה על תרחיש שמרני במיוחד. להפך, האנליסטים העניקו לחברה הנחות אופטימיות למדי, ובהן הצלחה בהפעלת טיל ה־Starship בקצב של מספר שיגורים בשבוע, וכן הקמה ומסחור מוצלחים של מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית בחלל.

נקודת חולשה נוספת שעליה מצביעים המבקרים של SpaceX קשורה לממשל התאגידי של החברה ולריכוז הכוח בידי אילון מאסק.

לפי ההערכות, מאסק מחזיק בכ־82% מזכויות ההצבעה של החברה, כך שלמעשה יש לו שליטה כמעט מוחלטת על ההחלטות האסטרטגיות והתפעוליות של SpaceX. עבור משקיעים מוסדיים רבים, ריכוז כוח כה גבוה בידי אדם אחד נחשב לגורם סיכון. במצב כזה, בעלי מניות המיעוט מתקשים להשפיע על החלטות מהותיות, להחליף הנהלה או לבלום מהלכים שאינם משרתים בהכרח את האינטרסים שלהם.

החשש התיאורטי הוא שמאסק יוכל לקדם עסקאות, השקעות או יוזמות אסטרטגיות שהוא רואה בהן חשיבות ארוכת טווח, גם אם הן יפגעו ברווחיות בטווח הקצר או יגרמו לדילול ערך עבור בעלי המניות האחרים.

כך או כך, עבור משקיעים השוקלים את המניה, סוגיית הממשל התאגידי מצטרפת לשאלות סביב התמחור הגבוה וההפסדים הכספיים המתמשכים, והופכת את ההשקעה ב־SpaceX לתלויה במידה רבה באמון האישי ביכולתו ובשיקול דעתו של מאסק.

הכלכלן זוכה פרס נובל פול קרוגמן הצטרף למחנה הספקנים והשווה את הזינוק החד בשוויה ל"טרייד הקריפטו של טראמפ" - כלומר לתופעה המונעת בעיקר מהתלהבות משקיעים ומומנטום שוק, ולא מהנתונים הפיננסיים הבסיסיים של החברה.

קרוגמן טען כי שווי השוק שאליו הגיעה החברה אינו נתמך ביסודות עסקיים, אלא נשען במידה רבה על ציפיות, נרטיבים ואמון ביכולתו של מאסק לייצר מהפכות טכנולוגיות בעתיד. לדבריו, הסיכון המרכזי הוא שהתמחור הנוכחי משקף אופטימיות קיצונית, בעוד שהחברה עדיין מפסידה מיליארדי דולרים ואינה מציגה רווחיות שתצדיק את שווייה הנוכחי.

קרוגמן הגדיר את SpaceX כ"מניית מם בשווי 2.75 טריליון דולר". לדבריו, המרוויחים הגדולים ביותר מהראלי עשויים להיות דווקא המשקיעים שנכנסו מוקדם, סייעו ללבות את ההתלהבות בשוק, וימכרו את החזקותיהם לפני שהמומנטום יתהפך.

ספקן נוסף הוא מייקל ברי. המשקיע הנודע שהתפרסם בזכות ההימור המוצלח נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, אמר כי בחן מספר עסקאות אופציות שמטרתן להרוויח מירידה במניה, אך בסופו של דבר ויתר. הסיבה: עלות אופציות הפוט (puts) נותרה גבוהה מדי, מה שמקטין את האטרקטיביות של הימור נגד המניה גם עבור מי שסבור שהיא מוערכת ביתר.

לצד זאת, ברי מתח ביקורת חריפה על היקף השווי של החברה. לדבריו, SpaceX הפכה ל"חברת חלל קטנה יחסית, נישת תקשורת לוויינית, חברת מדיה חברתית בעייתית, ו־CoreWeave קטנה", תוך שהיא מייצרת פחות מ־20 מיליארד דולר הכנסות בשנה.

הוא הוסיף כי שווי השוק של החברה הגיע לרמות שמאפילות על חברות ותיקות וגדולות בהרבה, ואף טען כי היא עקפה במונחי שווי את ברקשייר האת'וואי של וורן באפט, חברה שנבנתה במשך עשורים ארוכים.

לדבריו, הפער בין קצב בניית הערך ההיסטורי של ברקשייר לבין הזינוק המהיר בשווי של SpaceX ממחיש עד כמה השוק מתמחר כיום אופטימיות קיצונית סביב עתיד החברה.