"חיזוק הביטחון והחוסן הלאומי באמצעות עסקאות בינלאומיות – זאת המשימה שלנו"

הכתבה בשיתוף אשרא

כשמדברים על חוסן לאומי, המחשבה הולכת מיד לצה״ל ולמערכת הביטחון. אבל יציבות של מדינה מורכבת מהרבה מרכיבים, ואחד החשובים שבהם הוא איתנות כלכלית. היכולת של חברות ישראליות למכור בעולם, לחדור לשווקים חדשים וליצור תלות הדדית בפרויקטים של מים, רפואה וחקלאות - מאפשרת לישראל גישה לצינור החמצן הכלכלי העולמי, ויוצרת קשרים הדדיים חשובים.

בתפר הזה פועלת אשרא - חברת ביטוח האשראי הממשלתית, ושם, לדברי מנכ״ל החברה דודי קליין, מיוצר ההבדל בין פעולת ביטוח אשראי פשוטה - לפעולה שמולידה שכבת מגן לאומית-כלכלית. "ביטוח האשראי וגישור המימון הוא משמעותי", אומר קליין. "אבל המטרה האולטימטיבית היא לחזק את הביטחון והחוסן הלאומי באמצעות עסקאות. זאת המשימה שלנו".

"כלכלה בשירות דיפלומטיה"

לדברי קליין, רשת הביטחון שמעניקה אשרא לעסקאות בינלאומיות היא מכשיר שמאפשר למדינה לתרגם את היתרונות הטכנולוגיים והביטחוניים שלה לעוצמה כלכלית, ולהפוך עסקה בודדת ליחסים ארוכי טווח. "במציאות הגאופוליטית שלנו כיום קשרים כלכליים הם נכס מדיני", מסביר קליין. "זה לא רק כלי של ניהול סיכונים ולא רק רשת ביטחון. זה כלי התקפי, שאפשר להשתמש בו כדי להשיג יעדים".

עם זאת, הוא מבקש להדגיש שלא מדובר פה במתנות מהקופה הציבורית: "אשרא היא מכפיל כוח של המדינה, אבל זה לא מנגנון של מענקים. לא משתמשים בכספי ציבור, והמדינה לא מממנת את העסקאות. אשרא מאפשרת למערכת הבנקאית להעמיד מימון בהיקפים משמעותיים, וזה שימוש חכם ביכולת פיננסית של מדינה כדי להניע פעילות כלכלית".

 דודי קליין, מנכ''ל אשרא / צילום: תמר מצפי

ההחלטה אם לבטח עסקה מול ממשלה באפריקה או בדרום אמריקה אינה רק שאלה של סיכון ותמחור. היא גם שאלה של מדיניות: אילו שווקים ישראל רוצה לפתוח, ובאילו מדינות היא רוצה להיות נוכחת בעוד עשור.

התפיסה המקובלת היא שהדיפלומטיה פותחת את הדלת והכלכלה נכנסת אחריה. אבל קליין מתאר שלפעמים הסדר הפוך. "אשרא מאפשרת למתוח קו בין מדיניות להוצאתה לפועל", הוא אומר. "היא לפעמים הקטר שמקדים את המדיניות, כי לפעמים קשרים כלכליים במדינות מסוימות מקדימים את הדיפלומטיה".

הדוגמאות שהוא מביא מחזקות את הטענה. בטוגו, אומר קליין, היחסים השתפרו משמעותית בעקבות העסקאות שנעשו במדינה. בארגנטינה נפתחה מסגרת של 150 מיליון דולר. "עסקאות מוצלחות פותחות דלתות לדיפלומטיה וגם מחזקות אותה", הוא אומר. "מנהיגים לא יכולים להתעלם מהתועלת הכלכלית שקשרים חיוביים עם ישראל מביאים עמם".

קליין מסביר כיצד יחסים מדיניים משתנים עם אירועים פוליטיים, אבל מדינה שמסתמכת על טכנולוגיה ישראלית של מים, ביטחון או בריאות רוכשת אינטרס משותף שנשאר גם כשהרוחות משתנות. "ברגע שהטכנולוגיה הישראלית משפרת את היומיום של המדינה, גם היחס שלה לישראל משתפר ומתייצב", אומר קליין.

אוטוסטרדה מימונית, לא מענקים

הפעילות של אשרא פשוטה להבנה. היא מורידה את רמת הסיכון של הקונה הזר - למשל ממשלה במדינה אפריקאית - לרמת הסיכון של מדינת ישראל: היא מבטחת את התחייבותו לשלם ליצואן - למשל, יצרן טכנולוגיות טיהור מים ישראלי - ובזכות זה הבנק הישראלי מוכן לממן את העסקה, והיצואן מקבל את כספו מיד עם האספקה.

"אפשר לקרוא לזה אוטוסטרדה מימונית", אומר קליין. "הצינור הזה מאפשר מימוש של אינספור עסקאות חשובות מאוד למשק הישראלי".

הצורך בכלי הזה נובע מהמציאות שבה פועלים היצואנים. מדינות העולם משתמשות בביטוח אשראי ליצוא כדי לקדם אינטרסים אסטרטגיים, והיצואן הישראלי מתחרה מולן. "בעולם של היום לא מספיק שיש לך רק את הטכנולוגיה הטובה ביותר", אומר קליין. "צריך להציע גם פתרון מימוני תחרותי, וישראל לא יכולה להישאר מאחור". בלי ביטוח האשראי של אשרא, שמאפשר את המימון הבנקאי לעסקאות, היצואן הישראלי אינו יכול להציע חבילת מימון דומה לזו של המתחרים שלו.

השאלה שקליין מציב במרכז היא מה קורה כשהיצוא הישראלי נשען על מעט שווקים. חרמות וביטולי חוזים מצד מדינות כמו ספרד וטורקיה הם בעיניו תזכורת לכך שחוסן כלכלי נבנה מפיזור. "הרעיון הוא לא לשים את כל ביצי היצוא הישראלי בסל אחד, אלא לפזר על כל הגלובוס", הוא אומר. "המענה לאתגרים המדיניים הוא לפתוח שווקים חדשים במדינות מתפתחות באפריקה, באסיה ובדרום אמריקה. כך בונים את החוסן הכלכלי של ישראל לעשור הבא".

אבל שווקים חדשים הם גם שווקים מסוכנים יותר מבחינת היצואן, וכאן נכנסת אשרא. "יצואן לא ילך לעשות עסקאות באפריקה או בדרום אמריקה בלי הגב של אשרא, כשהוא בטוח שיקבל את הכסף", מסביר קליין. ההתרחבות הזאת נשענת על נכס שישראל מחזיקה בשפע: ידע, חדשנות והייטק שיש עבורם ביקוש. "יש לנו יתרונות ייחודיים שמקורם בחדשנות ובטכנולוגיה", הוא אומר. "התפקיד שלנו הוא לוודא שהם לא ייתקלו בחסמי מימון וסיכון, אלא יהפכו למקומות עבודה בישראל ולקשרים בינלאומיים ארוכי טווח".

במיוחד כיום, קליין טוען שהאתגרים שעומדים בפני ישראל חסרי תקדים. "דווקא בעת הזאת המדינה יכולה וצריכה להשתמש יותר ביתרון היחסי שמעניקה אשרא, לאור המצב הגאו-פוליטי הסבוך", הוא אומר. המסר ללקוחות בחו״ל משתנה בהתאם: ישראל כבר לא מציעה רק טכנולוגיה, אלא טכנולוגיה יחד עם חבילת מימון אטרקטיבית.

מנגנון רזה וחכם

ישראל רחוקה מלהיות היחידה שמשתמשת בכלי מסוג זה לחיזוק היצוא. בעולם פועלים כ-80 גופים מקבילים לאשרא, ובמדינות רבות הם חברות ממשלתיות שהוקמו לייעוד אחד. "בכל העולם הכלי האסטרטגי הזה הוא חברה עצמאית, מקצועית ויעילה, שעושה את הדבר הזה ורק אותו, ולכן היא יכולה להתמקצע", אומר קליין.

במובן הזה אשרא היא גם סיפור של יעילות. מנגנון רזה של פחות מ-20 אנשי מקצוע, עם ניסיון עצום והתמחות ספציפית מאוד, מוציא לפועל עסקאות של מאות מיליוני דולרים ומרחיב את מעגל היצוא הישראלי לשווקים רחוקים.

הכוח של המודל הוא בפשטות שלו: גוף ממוקד, עצמאי ומקצועי, שמכיר את התחום לעומק ואינו מתפצל לתחומים אחרים. זה מה שמאפשר לישראל לעמוד מול גופים מקבילים שמעסיקים מאות עובדים. בסוף, אומר קליין, כל זה מתנקז לייעוד אחד: "אנחנו מסירים חסמי מימון ומאפשרים להפוך את השכל הישראלי לעסקה מכניסה", מסכם קליין.

הכתבה בשיתוף אשרא