אחת התחושות המתישות ביותר בחיים הדיגיטליים קשורה לצורך "לנצח" את האלגוריתם. בין אם זה בטיקטוק, בפייסבוק או באינסטגרם, חובה להיות כל הזמן עם היד על הדופק כדי להשיג חשיפות, ביצועים, המרות וכל מה שמותגים זקוקים לו.
אבל מה זה אומר בעצם, בפועל? פנינו לארבעה מומחים בתחום - לינוי יחזקאל, מנכ"לית יומנז ישראל; עמיחי בן שמעון, סמנכ"ל תוכן ומשפיענים במנצ'; מתן אורן, סמנכ"ל סושיאל בארלו דיגיטל מקבוצת ראובני-פרידן; ודוד וטין, יוצר תוכן ובעל סוכנות דיגיטלית. בדקנו איתם מה האורך הרצוי, עד כמה חשוב לשים בן אדם בפרונט ואיזה פורמט הכי חזק היום.
● היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?
● חצי טריליון דולר בשנה: המספרים והאלגוריתמים של כלכלת המשפיענים
● יוצר המיקרו-סדרה הישראלית שהגיעה למיליוני צפיות: "הפורמט הזה הוכיח את עצמו בגדול, זה כסף על הרצפה"
1. הפורמט הנכון: השאלה הראשונה היא איך בכלל מושכים את תשומת-הלב של הגולשים. לדברי יחזקאל, "הסטורי מאוד חזק, והוא כאן כדי להישאר יותר מתוכן פיד וסרטונים. הדרך להגיע לוויראליות בצורה אורגנית היא באמצעות טיקטוק, והטרנד הכי חם עכשיו הוא מיקרו-דרמה, למרות שבארץ עדיין אין לזה כללים.
"מה שכן, חשוב לשלב פרצופים מוכרים, שחקנים ודמויות רשת - כי מי שצורך את זה חי את הרשת, ולא את המסך הגדול. במיקרו-ריאליטי המנחה חייב להיות דמות מוכרת, לגבי המשתתפים זה פחות חשוב. ובכל מקרה, כדי לחנך שוק צריך לתת את זה בהתחלה בחינם, כמו שנותנים פרק ראשון חינם בסדרות".

לינוי יחזקאל אלבו
אורן מסביר כי "כדי לבלוט בפיד צריך להתחרות ביוצרי התוכן, ולא רק במותגים אחרים. לכן אנחנו רואים מעבר מתוכן פרסומי קלאסי לעולמות של בידור, הומור, דמויות קבועות ופורמטים סדרתיים, כולל מיקרו-דרמות וסדרות עלילתיות קצרות עם סיפורים מתמשכים, וקליף-האנגרים שגורמים לקהל לחכות לפרק הבא.
"המטרה היא כבר לא רק להעביר מסר שיווקי, אלא לייצר תוכן שאנשים באמת רוצים לצרוך, לשתף ולחזור אליו, ולבנות סביב המותג קהילה מעורבת שמייצרת שיח אורגני גם בעצמה".
2. קרוסלות: "תמונה בודדת נעלמה מהעולם, ולעומת זאת הקרוסלה חזרה בגדול, והיא עוקפת את הרילסים", אומרת יחזקאל. "קרוסלה בונה עומק ושמירות, זה משהו שמתפתח כמו סיפור בהמשכים. יש לה שני שערים, ואם התמונה הראשונה לא תפסה, הרבה פעמים האלגוריתם יקפיץ לך את התמונה השנייה, כדי לראות אם זה מושך אותך. לכן התמונה השנייה חשובה לא פחות מהראשונה וצריכה להיות הוק בפני עצמו".
וטין מסביר כי "המטרה היא לגרום לציפייה מה יהיה הלאה. בקרוסלה של ספיידרמן, למשל, רואים יד וקורי עכביש, וצריך להעביר תמונות עד הסוף כדי להבין. יש גם קרוסלה עם מכונית שמתקדמת, כמו אנימציות מפעם, שצריך לראות ברצף. בסוף האלגוריתם אומר 'הנה האדם מתעניין, נחשוף את זה לעוד אנשים'".
3. הזמן הקובע: לדברי וטין, "מה שקורה בשנייה הראשונה הכי חשוב - כלומר הפריים הראשון שמושך את תשומת-לב הצופים. הוויז'ואל חייב להיות מאוד בולט, רגשי, חשוף או מרגיז".
בן שמעון סבור כי "שלוש השניות הראשונות הן קריטיות. אני תמיד מעדיף להתחיל ממשהו מסקרן, מפתיע או אפילו מהשיא של הסיפור, כדי לתת לצופה סיבה להישאר".
עם זאת, הוא מתריע כי "לא מספיק רק לתפוס את תשומת-הלב, צריך גם שיהיה משהו מעניין בהמשך. לפעמים סיפור טוב מול מצלמה, בלי עריכה מתוחכמת, יכול לעבוד הרבה יותר טוב מסרטון עמוס באפקטים".
וטין יודע על מה הוא מדבר: כיוצר תוכן, הוא מהבודדים שמקבלים גישה ראשונית לפיצ'רים החדשים של מטא, מתנסים ומציגים אותם לעולם בזמן ההשקה (ללא תמורה כספית).
לאחרונה הופץ במטא העולמית מייל שבו נכתב כי וטין "השיג חשיפה הגבוהה פי 16.2 מהחשיפה הממוצעת". חשוב לו לציין כי "במטא ישראל לא ידעו בכלל שבודקים אותי".

דוד וטין / צילום: סטודיו דוד וטין
4. הפן האנושי: "פעם אמרו שאותנטיות חשובה כדי להתחבר לצופה, אבל בעידן הנוכחי, אותנטיות היא כדי לשבור את ה-AI - הפלטפורמות ממש מונעות חשיפה לתכנים של AI, ולכן קשה להצליח איתם", אומר וטין.
"גם בקמפיינים וגם בסרטונים ויראליים, עדיף לשים בני אדם 'רגילים' (ולא דוגמנים) בפרונט, ולא רק את המוצר. אנחנו בתקופה שיש פחות ופחות אמון בחברות שנמצאות מאחור, ולכן חשוב לראות את הפנים של המשפיען או המוכר".
בנוסף, הוא מציין, "כשאתה מעלה באופן תדיר סרטונים שבהם רואים אותך, האלגוריתם יתגמל אותך בתור 'עובד' של הפלטפורמה, זה מעין 'פוש' שנותנים לך. אבל גם ההפך נכון: אם אתה לוקח שבוע הפסקה, החשיפה יורדת - מעין עונש או קנס על זה שלא באת לעבודה. אבל יש לך הזדמנות להוכיח את עצמך מחדש".
"אנשים מייצרים חיבור רגשי, אבל הם ממש לא הכרחיים כדי שסרטון יהפוך לוויראלי", מסכים בן שמעון. "יש המון סרטוני אוכל, בעלי חיים או תהליכי ייצור שמצליחים בלי שרואים בהם אפילו אדם אחד. מה שחשוב הוא להבין מה הדבר הכי מעניין בסיפור, ולתת לו את הבמה".
לדברי יחזקאל, "זה לא 100% חשוב שיראו פנים אנושיות, אפשר לתפוס את הצופה עם משהו מגניב ושונה בנוף. בסרטון המלצה קריטי שנראה אדם בקצה, אבל כשהערך הוא בידורי או שזה מדריך, גם קריינות ואוסף של תמונות יעשו את העבודה. אנשים אוהבים לראות אנשים, אבל בסרטון ASMR למשל, ויזואליה ואסתטיקה עובדים חזק בלי פנים".
5. לא לחשוף הכול: "הרעיון הוא לייצר ערך לצופה - זו יכולה להיות פרקטיות כמו מתכון ואיפור או מציצנות (יום בחיי)", אומרת יחזקאל. "אבל חייבים ליצור הוק ויזואלי או סאונד או משהו אחר שייצר הפרעה, ורק אחרי זה מביאים את הערך - חשוב שהוא לא יהיה מיד על ההתחלה, שיהיה משהו לחכות לו".
וטין מוסיף כי "כדי להשאיר את הצופים לאורך הסרטון, חשוב לא לתת את המידע מהר. עדיף לומר משהו כמו 'אני עומד לחשוף את... אבל רגע לפני, מה שאתם עומדים לראות...'. ככל שיותר אנשים צופים יותר זמן, האלגוריתם ייתן יותר חשיפות לאחרים, וגדל הסיכוי שאגיע ל-for you".
6. להציג דעה: "כדאי להציג דעה שרבים מסכימים איתה, או הפוך - דעה שגורמת לאנשים לכתוב למה הם לא מסכימים עם הדעה או הדרך שלך", אומר וטין. "ברגע שמציגים תגובות ורגשות, זה מעלה את החשיפה".
7. להתאים את האורך: יוטיוב הוא הבמה לסרטונים הארוכים ביותר, מכמה דקות ועד עשרות דקות, לעתים גם שעה ויותר. בפייסבוק האורך המומלץ לסרטונים הוא 5-11 דקות. סרטונים קצרים יותר אולי יביאו יותר לידים, אך לדברי וטין, "בתוצאות זה נותן הרבה פחות". באינסטגרם מדובר בדקה עד שלוש דקות לכל היותר, ובטיקטוק, כמה שיותר קצר ככה יותר טוב מבחינת ויראליות (לא בהכרח מבחינת מכירות).
יחזקאל מחדדת ש"אינסטגרם מעודד תוכן יותר ארוך, כל עוד הוא מעניין ויש לו ערך, כי מה שחשוב זה האינפורמטיביות. בטיקטוק, בקידום ממומן עדיף חצי דקה עד דקה לכל היותר - אבל שם יותר מעודדים את משך הצפייה".
בן שמעון דווקא סבור כי "באינסטגרם מדובר לרוב ב-15-30 שניות, בטיקטוק אפשר להחזיק גם דקה ויותר, וביוטיוב אפילו הרבה מעבר. בסוף", הוא מסביר, "אנשים יכולים לדלג על סרטון אחרי שתי שניות, אבל גם לצפות שלוש דקות במישהו שמנקה שטיח".

עמיחי בן שמעון / צילום: גדי סיירה
8. הצעת ערך: אחת הדרכים לייצר עוקבים ומכירות היא להעלות תוכן בעל ערך ממשי, ואז להציע את ההמשך שלו למי שיפנה בפרטי - למשל קורס, פרומפטים או כלים בחינם. "זה מייצר ויראליות, ובעזרת ה-AI ניתן לייצר אוטומציה שמגיבה חזרה לכל תגובה 'תודה ש... אני רואה שאתה עדיין לא עוקב אחריי, הנה בוא תעקוב ותקבל את המדריך'", מסביר וטין.
"מטא יודעת שהקהל שלך מדבר איתך ב-DM, ואתה מרוויח שלוש פעמים: מעורבות מיידית לפוסט או לרילס; מעורבות עתידית כי זה מעלה את החשיפה לסרטונים הבאים; וגם עוקבים שהופכים לרשימת תפוצה שאפשר לשלוח לה הודעות".
9. מיקרו-משפיענים: "אנחנו רואים התחזקות שלהם כמנועי מכר", אומר אורן. "מדובר ביוצרים שמחזיקים בקהילות קטנות יחסית אך בעלות מעורבות גבוהה, סביב תחומי עניין ספציפיים. הקשר האישי, האמון והמומחיות של המשפיען הופכים למשמעותיים יותר ממספר העוקבים בלבד. לא תמיד מי שמגיע להכי הרבה אנשים, הוא גם מי שמצליח להניע אותם לרכישה".

מתן אורן / צילום: ולדי סרזבסקי
10. המדד הקובע: "מעבר לצפיות ולייקים, שיתופים זה הדבר הכי חשוב היום כדי למדוד מעורבות", אומרת יחזקאל, "זה מה שמגדיר היום ויראליות. סרטון טוב נמדד בכמה שיתפו אותו עם אחרים".
גם בן שמעון סבור שזה המדד: "אותי מעניינים במיוחד השיתופים, כי כשמישהו שולח סרטון לחבר וכותב לו 'זה בדיוק אתה', זה אומר שהתוכן הצליח לייצר חיבור אמיתי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.