החזון הכלכלי-חברתי של קבוצת לאומית: לשפר את איכות החיים של כולנו

הכתבה מטעם קבוצת לאומית

כשהשיח הציבורי בישראל נע בין חששות ביטחוניים לאתגרים כלכליים-חברתיים, גיל דמתי, מנכ"ל קבוצת לאומית, מבקש לנסח חזון אחר. בראיון מיוחד הוא פורש תפיסת עולם עסקית, חברתית וציונית במובנה העמוק. "השאלה שתמיד עומדת לנגד עיניי היא לא כמה כסף עשית, אלא כמה ערך יצרת", הוא מצהיר.

במציאות של יוקר מחיה ושחיקת מעמד הביניים, קבוצת לאומית פועלת בנקודת המפגש הזו. היא אחת הקבוצות הוותיקות בישראל, אף שאינה מרבה לעמוד במרכז השיח העסקי, והשפעתה ניכרת כמעט בכל בית. הקבוצה אינה גוף עסקי קלאסי, אלא מערך של ארגונים המחבר בין חינוך, עבודה, צרכנות, פיננסים ושירותים קהילתיים.

הקבוצה נשענת על שלוש זרועות אסטרטגיות: זרוע החינוך, הכוללת את רשת "עתיד חינוך" המנהלת כ-75 בתי ספר תיכוניים; הזרוע העסקית המאגדת צרכנות, פיננסים, הכשרות מקצועיות, נדל"ן ושירותים חברתיים, וכן את "עתיד מכללות", הרשת הגדולה ביותר ללימודי הנדסאים בישראל; וזרוע יחסי העבודה, המובלת על ידי ההסתדרות הלאומית המייצגת כ-200,000 בתי אב.

צרכנות ופיננסים בגישה חדשה

בראש הקבוצה עומדים היו"ר יואב שמחי והמנכ"ל גיל דמתי. "אנחנו לא עוד קבוצה שמחזיקה תיק פעילות עסקי", מדגיש דמתי. "אנחנו בונים מערכת שמייצרת חיבורים בין הפעילויות. תלמיד בתיכון של 'עתיד' יהיה מחר אזרח, עובד, ואולי גם חבר במועדון צרכנות או לקוח פיננסי. אם אתה יודע ללוות אותו לאורך הדרך, אתה יכול להשפיע באמת". המודל מבקש ללוות את הפרט משלב ההשכלה, דרך שוק העבודה ועד ניהול הכסף והצרכנות.

 גיל דמתי, מנכ''ל קבוצת לאומית / צילום: באדיבות קבוצת לאומית

אחת הזירות המרכזיות היא תחום הצרכנות והפיננסים, באמצעות מועדון "שווה" והפלטפורמה "שווה פיננסים". "האתגר המרכזי של הציבור הישראלי אינו רק יוקר המחיה, אלא תחושת חוסר שליטה", מסביר דמתי. "אנשים לא יודעים כמה הם משלמים על ביטוחים, לא מבינים את מצב הפנסיה שלהם".

מתוך הבנה זו הושק בשנת 2025 פרויקט הדגל "שווה פיננסים", מועדון שכבר משך אלפי לקוחות ומיישם את עקרון הבנקאות הפתוחה. הפלטפורמה מבקשת להעביר ללקוח את היתרון שהיה שמור שנים לגופים הפיננסיים, גישה מרוכזת למידע, ולייצר עבורו תמונה מלאה של מצבו: בנק, אשראי, פנסיה, ביטוחים ומשכנתאות, הכול במקום אחד, לצד הצעות אטרקטיביות להוזלת עמלות, דמי ניהול וריביות.

המהלך אינו נשאר רק בזירה הדיגיטלית. הקבוצה השיקה לאחרונה את הסופר החברתי של "שווה" בשיתוף "מיזם החישוק", במהלך הקורא תיגר על רשתות המזון הגדולות. החברים מקבלים גישה למוצרי מזון בסיסיים במחירי עלות או במחירים הקרובים לכך, באמצעות כוח קנייה מאוגד ולוגיסטיקה חכמה. "סל הקניות של משפחה ממוצעת, שהפך לנטל כבד מנשוא, חוזר להיות שפוי", מציין דמתי.

עובדים, עצמאים וחינוך לעולם משתנה

זרוע יחסי העבודה נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי. "המודל הישן כבר לא מספיק", אומר דמתי. "היום יש פרילנסרים, עובדים היברידיים, אנשים שמחליפים קריירה כמה פעמים, ודרושה חשיבה אחרת. האתגר הוא לבנות מודל שמגן על עובדים, אך גם מאפשר גמישות והתפתחות".

בקרוב תשיק הקבוצה את "מועדון העסקים 360" - פלטפורמה לעצמאים ועסקים קטנים, הכוללת הנהלת חשבונות מסובסדת, ייעוץ משפטי, שיווק דיגיטלי, נטוורקינג ופתרונות אשראי נוחים. המטרה: להעניק לעצמאי הקטן את היתרון לגודל שממנו נהנות חברות גדולות.

נדבך מרכזי נוסף נמצא במערכת החינוך: רשת "עתיד", הפועלת בפריסה ארצית ומתמקדת באוכלוסיות מגוונות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. "חינוך הוא לא רק ציונים", קובע דמתי. "חינוך הוא היכולת להבין את העולם, לפתח מיומנויות ולהרגיש שיש עתיד. אם לא נכשיר את הדור הבא, ניצור פערים שרק ילכו ויגדלו". הקבוצה משקיעה בתוכניות המחברות בין חינוך למיומנויות בעולם העבודה החדש, ובהן הכשרות טכנולוגיות וחיבור ישיר למעסיקים בתעשייה באמצעות "עתיד מכללות".

דמתי מודע גם לאתגרים. "ברור שלא הכל ורוד", הוא מודה. "יש רגולציה, יש תחרות, ויש גם ביקורת. אחד האתגרים הקריטיים הוא יצירת אמון. הציבור הישראלי סקפטי, ובצדק. לכן אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו כל יום מחדש, בכסף שנחסך, בזכויות שהושגו ובתעודת הגמר שפותחת דלת".

לחולל שינוי חברתי-כלכלי

דמתי מתעכב גם על משמעות המושג "עצמאות" בעידן המודרני. "עצמאות אינה רק דגל, המנון או גבולות מדיניים, אלא גם ברמה האישית: האם אנו יוצרים מצב שבו הישראלי הממוצע מרגיש שהוא שולט בחייו? האם קיים שוויון הזדמנויות אמיתי לכולם? השאלות האלו הן המצפן שמוביל אותי ואת הקבוצה. כאן בדיוק נכנסת האחריות של גופים כמו קבוצת לאומית: לעזור לאנשים להיות עצמאיים כלכלית, מקצועית ואישית, לא להיות כבולים לחובות חונקים, להחזיק במקצוע רלוונטי שמאפשר פרנסה בכבוד, ולנווט עסק קטן בבטחה במים הסוערים של הכלכלה".

החוליה המקשרת בין כל הפעילויות, החינוך, יחסי העבודה, הסופר החברתי, הפלטפורמה הפיננסית ומועדון העסקים, היא הצבת הפרט במרכז ומתן מעטפת פתרונות רחבה סביבו. "החזון שלנו הוא לשפר את מצבו של הפרט", מסכם דמתי. "זה מתחיל בדברים הקטנים: תלמיד שמצליח, עובד שמרגיש מוגן, משפחה שחוסכת כסף. השינוי המצטבר של סך הפרטים יוצר שינוי בחברה הישראלית ותורם לכלכלה חזקה. דווקא בתקופה של חוסר ודאות כלכלית, ביטחונית וחברתית, יש חשיבות גדולה לגופים שמנסים לייצר דרך בטוחה. אנחנו לא מתיימרים לפתור הכל, אבל מאמינים שאפשר לחולל שינוי כלכלי-חברתי".

בעידן שבו הגבולות בין מגזרים, מקצועות ותחומים מיטשטשים, ייתכן שדווקא גישה רב-מערכתית היא שמתאימה למציאות החדשה, ועדיין יש מי שמנסה לחשוב לא רק על השורה התחתונה, אלא גם על התמונה הגדולה.

הכתבה מטעם קבוצת לאומית